פסק דין
לפניי תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת. התובעת טוענת, כי בהיותה בשדה התעופה בן גוריון היא נפגעה תוך כדי כניסתה למעלית. לדבריה בעת שהיא ניסתה להיכנס למעלית המובילה למפלס שבה חנתה מכוניתה, ובטרם הספיקה להיכנס לתוכה עם העגלה העמוסה במזוודות, נסגרה דלת המעלית באופן אוטומטי ופגעה בכתפה הימנית. כתוצאה מהפגיעה, היא נפלה על צד שמאל וקיבלה מכה קשה בכף רגל שמאל. לדבריה, עקב כך נגרמו פגיעות לגופה ונגרם לה סבל רב. לטענתה, בקשותיה לקבלת פיצוי לא נענו, ולכן – הוגשה התביעה. התובעת טוענת, כי חלה על הנתבעות חובת זהירות כלפי באי המעלית בחניון וכי עליהן היה לבדוק את תקינות העין האלקטרונית של דלת המעלית. עצם העובדה שדלת המעלית נסגרה ופגעה בה מלמדת על התרשלות. לטענתה, על הנתבעות לשכנע את ביהמ"ש, כי לא התרשלו. סכום התביעה הועמד על סך של 26,800 ₪ והוא כולל אובדן ימי חופשה, פיצוי בגין כאב וסבל ועגמת נפש.
הנתבעת 1 טענה, כי המעלית המוזכרת בכתב התביעה הייתה תקינה עובר לאירוע הנטען, ותפקדה ללא כל דופי. פגיעה, ככל שנגרמה, הייתה כתוצאה מהתנהלות לקויה ובלתי סבירה של התובעת עצמה, התעלמותה מהוראות תפעול או אי נקיטת מינימום של זהירות סבירה, ובהקשר לכך - לתובעת יש אשם תורם נכבד או מכריע. לנתבעת 1 לא דווח כלל על כל ליקוי בפעולת המעלית - לא קודם לאירוע הנטען ולא לאחריו. המעלית נבדקת בקביעות על ידי מהנדסים ואנשי אחזקה. לחילופין, טענה הנתבעת, כי ככל שיתברר שבמעלית היה ליקוי כלשהו – הרי שהאחריות לכך מוטלת על הנתבעת 2, שהיא האחראית לבדיקת תקינותה של המעלית. לאור כל זאת, דין התביעה להידחות.
הנתבעת 2 טענה, כי היא זו שנותנת את שירות המעליות לנמל התעופה בן גוריון. המעלית היא באיכות גבוהה ביותר ונחשבת אמינה במיוחד. גם השירות הניתן הינו ברמה גבוהה. השירות כולל ביקורות תקופתיות של המעלית בתדירות גבוהה. במסגרת הבדיקות נבדקים כל המנגנונים ומתבצעים כל הכיוונים והטיפולים הנדרשים לפעולה תקינה ונאותה של המעליות, לרבות המעלית נושא כתב התביעה. הנתבעת 2 מבצעת ביקורות של מבקר איכות פנימי. בנוסף, המעליות נבדקות בביקורות של משרד העבודה מדי שישה חודשים. לטענתה, כל המערכות במעלית פעלו כשורה ולא נמסרה לנתבעת כל הודעה על ליקוי או פגם כלשהו. בכתב ההגנה תיארה הנתבעת 2 את שלושת מנגנוני הבטיחות הקיימים בכל מעלית בעת סגירת הדלתות. מנגנונים אלה כוללים:
א.רדאר - מערכת המגלה הימצאות אדם או חפץ בקרבת הדלתות וגורמת לפתיחתן או השעיית סגירתן כל עוד קיימת אותה הפרעה.
ב.טור תאים פוטו-אלקטריים – מערכת המותקנת על שפת הדלת של המעלית ולכל גובה הדלת. יש 40 תאים פוטו-אלקטריים שכל אחד מהם שולח קרן שחצייתה גורמת לפתיחת הדלת מיידית.
ג.מגביל כוח – מערכת אלקטרונית הגורמת לכך שאם המערכת נתקלת בהתנגדות קטנה ביותר, קטנה מ-15 ק"ג, היא נרתעת מיד לאחור ונפתחת.
מנגנונים אלה – כולם פועלים במעליות המצויות בשדה התעופה בן גוריון, לרבות המעלית נושא כתב התביעה. עוד טוענת הנתבעת 2, כי מעליות אלה משרתות מיליוני משתמשים מדי שנה, ומעולם לא הוגשה תביעה דומה. לאור כל זאת, יש לדחות את התביעה.
הנתבעת 1 הגישה הודעת צד ג נגד הנתבעת 2 ונגד כלל חברה לביטוח בע"מ, בהיותה המבטחת שלה.
בדיון שהתקיים לפניי שמעתי את הצדדים.
התובעת תיארה את התרחשות התאונה. בדיון נשמעו עדויותיהם של בן זוגה ובתה של התובעת, שהיו במקום האירוע. מעדויותיהם עולה, כי דלת המעלית נסגרה, פגעה בכתפה של התובעת והדפה אותה לצד שמאל.
נציגי הנתבעות 1 ו-2 חזרו והסבירו לגבי מנגנוני הביטחון הקיימים במעלית. בדיון הם הפנו גם לדו"ח בדיקה של המעלית כפי שבוצעה על ידי מהנדס, 8 ימים לאחר האירוע . מדו"ח זה עולה כי המעלית הייתה תקינה.
נציג צד ג' 2 הפנה לטופס חדר המיון אליו פנתה התובעת לאחר המקרה. בטופס זה לא הוזכרה כלל הפגיעה בכתף. התובעת ובעלה אשר העיד בדיון והיה נוכח ביחד עם התובעת בחדר המיון הסבירו כי הדבר לא צוין בטופס חדר המיון מאחר שהתובעת לא נחבלה בכתף.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים והעדויות החלטתי לדחות את התביעה.
לא מצאתי כי המעלית נושא כתב התביעה הייתה בלתי תקינה. המעלית נבדקה באופן סדיר ונמצאה תקינה. כך העלתה גם בדיקה תקופתית שנערכה למעלית 8 ימים לאחר המקרה. המעלית שמשה ומשמשת אנשים רבים, אשר מגיעים לשדה התעופה. אם המעלית הייתה בלתי תקינה יש להניח כי אנשים נוספים היו נפגעים גם הם. נאמנים עלי דברי מנכ"ל הנתבעת 2, אשר העיד כי פעם ראשונה שהוא שומע על מקרה כזה. בשדה התעופה פועלות מעליות רבות דוגמת המעלית נושא כתב התביעה ובהן משתמשים אנשים רבים- לדברי הנתבעות מיליוני אנשים- וזאת ללא תקלה.
שוכנעתי גם לאור סקירת מנגנוני הבטיחות הקיימים במעלית כי אלה פעלו כשורה. על פי מנגנון הבטיחות השלישי מותקן במעלית מגביל כוח, כך שאם המעלית נתקלת בהתנגדות הפחותה מ-15 ק"ג היא נרתעת לאחור. כך כנראה היה גם במקרה דנן. המעלית לאחר שפגעה בכתפה של התובעת נרתעה לאחור ומכאן כי פעלה בהתאם למתוכנן.
אכן צודק נציג צד ג' 2 כי בטופס חדר המיון לא הוזכר כלל כי התובעת נפגעה בכתפה טרם נפילתה. גם אם אקבל את טענת התובעת והעדים מטעמה – בעלה ובתה – כי על אף הרישום החסר, התובעת נפגעה בכתפה, הרי עצם הפגיעה בכתף אין בה כדי להעיד על תקלה במעלית. מי שעושה שימוש במעלית עליו לעשות זאת בזהירות. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר התובעת נכנסה למעלית כשהיא דוחפת עגלה עמוסה מזוודות. תופעה של סגירת דלת מעלית אינה תופעה נדירה. העובדה כי הנתבעות דאגו להתקין מגביל כוח כאמור מלמדת על קיומה של אפשרות כזו. יש להניח כי כל אדם, אשר עושה שימוש במעלית בחיי היום יום נתקל בתופעה זו ולפיכך מחויב כי הכניסה למעלית תיעשה בזהירות הראויה. אין לשלול מצב כי התובעת שנכנסה למעלית, כאשר היא דוחפת עגלה עמוסה כאמור, עשתה זאת בפזיזות ובחוסר תשומת לב, אשר גרמו לכך שמכה קלה בכתף גרמה לנפילתה. מכל מקום לא שוכנעתי כי יש לייחס למי מהנתבעות רשלנות בגינה יש לחייבן בתשלום פיצוי לתובעת.
סוף דבר התביעה נדחית.
בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.
ניתן להגיש בקשת רשות לערער בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.