שלם ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת:

1.         התובעות, הינן בנות זוג הנשואות בנישואין אזרחיים, הגישו תביעה בסדר דין מהיר, כנגד בנק הפועלים בע"מ, בשל נזקים שנגרמו להן, לטענתן, בעקבות התנהגותו הרשלנית.

2.         במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה ניהלה התובעת מס' 1 חשבון עובר ושב אצל הנתבע. בחודשים שקדמו לאירועים שיתוארו להלן שהו התובעות בלונדון והחלו במגעים ובירורים לקראת מציאת עבודה.

3.         התובעת מס' 1, בוגרת תואר ראשון ושני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בהצטיינות, קיבלה בחודש דצמבר 2009 הצעת עבודה בתחום התמחותה מ-London School of Economics (להלן: "בית הספר"). חתימת חוזה העבודה הותנה בקבלת ויזת עבודה באנגליה.

4.         התובעות פתחו בהליכים לקבלת ויזה משלטונות ההגירה באנגליה.

5.         בין יתר הדרישות לקבלת ויזת עבודה, היה על התובעות להמציא אישור מקורי של מוסד בנקאי, הערוך בשפה האנגלית והנושא לוגו של בנק, המאשר שהתובעת מס' 1 בעלת חשבון בבנק וכי בחשבון זה היו במהלך 90 הימים שקדמו למועד מתן האישור, כספים בסכום שאינו נופל מ-800 ליש"ט.

6.         התובעת מס' 1, אשר ניהלה את חשבונה אצל הנתבע, פנתה לסניף בו מנוהל חשבונה וביקשה לקבל אישור רשמי של הבנק כאמור לעיל. ביום 3/2/10 הנפיק הבנק אישור בשפה האנגלית ובו פירוט היתרות במהלך 90 הימים שקדמו למועד מתן האישור.

7.         ביום 5/2/10 התייצבו התובעות בקונסוליה הבריטית בתל-אביב לצורך הגשת בקשותיהן וקיום ראיון אישי. לבקשות ויזות העבודה של התובעת מס' 1. צורפו המסמכים שנדרשו, לרבות האישור שניתן על ידי הבנק.

8.         ביום 18/2/10 הובאה לידיעת התובעות החלטת הקונסוליה מיום 11/2/10 כי בקשתן נדחתה, מהטעם שאישור הבנק שהומצא אינו נוקב את סוג המטבע הסכומים הנקובים בו.

9.         מאחר וניתנה אפשרות לתובעות לערער פנו התובעות לנתבע ודרשו ממנו להמציא אישור המבהיר באופן מפורש כי, חשבון התובעת מס' 1 מתנהל בשקלים חדשים. הבנק הנפיק אישור שני בו נרשם כי התובעת מס' 1 הינה לקוחה מוערכת וכי חשבונה נכון למתן האישור, 18/2/10, עומד ביתרת זכות של כ-6,000 ש"ח.

10.        התובעות הגישו ערעור לקונסוליה הבריטית ביום 19/2/10, אליו צורף האישור השני. הדיון בערעור התארך ורק ביום 29/3/10 התקבל הערעור וניתנו ויזות לתובעות.

11.        כתוצאה מהעיכוב במתן הויזות טסו התובעות ללונדון רק ביום 3/4/10, דהיינו חודש בדיוק לאחר המועד המקורי המתוכנן מלכתחילה.

12.        התובעות טוענות כי עיכוב זה גרם להן הפסדים בגין תשלום דמי שכירות לדירה שכבר שכרו מבעוד מועד באנגליה, הפסד שכר לתובעת 1, תשלום קנס לחברת התעופה בגין דחיית מועד הטיסה. כמו כן, נגרמה להן עוגמת נפש.

13.        ביום 4/6/12 נשמעו ראיות בתיק. מטעם התובעות העידה התובעת 1 ומטעם הנתבע העידה גב' מירית קופרמן, הפקידה שטיפלה בהנפקת האישורים נשוא התביעה. בתום שמיעת הראיות נשמעו סיכומי הצדדים בעל-פה.

דיון והכרעה:

             שאלת החבות:

14.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הנני סבור כי יש להטיל אחריות על הנתבע בשל הוצאת האישור החסר כפי שאפרט להלן.

15.        הלכה פסוקה היא כי בנק חב חובת זהירות ללקוחו. רמת הזהירות המוטלת עליו הינה לנקוט כל אותם אמצעי זהירות שבנק סביר היה נוקט בנסיבות הענין באמצעי זהירות אלה משתנים על פי הנסיבות (ראה דנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' שרגא פרוסט קוסטמן ואח', פ"ד מ"ז (5) עמ' 31, 85). עוד נפסק באותו עניין כי רמת הזהירות מחייבת לנקוט באמצעים לא רק כלפי סיכון ידוע אלא גם כלפי סיכון בלתי ידוע אשר קיימת לגביו הסתברות סבירה של התרחשות.