שמש נ' זברה שירותי רכב בע"מ ואח'

פסק דין

במסגרת התביעה שבפניי מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשאת בתשלום, בגין נזק שנגרם למנוע רכב התובעת בגין התחממות יתר.

לטענת התובע, ביום 26/9/11 נסעה ברכבה מצפון לדרום בכביש החוף, כאשר הרכב התחיל להתחמם. לדבריה, עצרה את הרכב במחלף כפר שמריהו מיד לכשנתאפשר הדבר, בשים לב לפקק התנועה בו היתה נתונה אותה שעה, ויצרה קשר עם מוקד השירות של הנתבעת אשר על שירותיה היא נמנית מכח פוליסת ביטוח צד ג' שרכשה. לשיטתה, הזמינה שירותים מאת הנתבעת, וזו שלחה טכנאי מטעמה, אשר הוציא מתוך הרכב את הטרמוסטט, ואישר לה להמשיך בנסיעתה. עוד, ולשיטתה, התחילה בנסיעה ואולם הרכב התחמם שוב, ורעד. התובעת טוענת כי התקשרה לאותו טכנאי אשר נתן לה שירותים זמן קצר קודם לכן, וזה הורה לה לכבות את המזגן ולהמשיך בנסיעה. לדבריה, פעלה בהתאם להוראותיו, ואולם הרכב רעד פעם נוספת והתחמם שוב, ואז התקשרה לטכנאי פעם נוספת וזה אמר לה, שהוא מזמין עבורה גרר. הגרר גרר את הרכב למוסך במעיין צבי, ואז הסתבר כי יש צורך בהחלפת המנוע.

לטענת התובעת לו פעלה הנתבעת כנדרש ונתנה שירותים באופן מקצועי כמתחייב, היה הנזק נמנע.

הנתבעת טענה, כי התובעת אמנם התקשרה וביקשה שירותי גרירה וחילוץ, ועל כן נשלח טכנאי מטעמה לבדוק את הרכב. הטכנאי פירק את בית הטרמוסטט, הוציא את הטרמוסטט, הרכיב בחזרה את בית הטרמוסטט ומילא מים. לאחר מכן הונע הרכב ועבד במשך מספר דקות ללא התחממות, תוך שהמאוורר נכנס לפעולה ולא נצפו דליפות מים. לשיטת הנתבעת, במצב זה מסר הטכנאי לתובעת כי עליה לנסוע מיד למוסך על מנת לבדוק את הרכב, ואף הבהיר לה כי במידה ותבחין בהתחממות חוזרת של הרכב במהלך הנסיעה, יש לעצור באופן מיידי ולדומם את המנוע. לשיטת הנתבעת, התובעת חתמה על טופס ביצוע שירות, כולל ההנחיות, ולאחר שהתקשרה ומסרה כי הרכב מתחמם שוב פעלה הנתבעת לשם גרירתו למוסך, כך שאין להשית עליה כל חיוב בגין הנזק למנוע, אשר אם קרה, קרה שלא באשמתה.

במהלך הדיון שהתנהל בפניי, שינתה מעט התובעת את גירסתה, וטענה כי הטכנאי החליף את הטרמוסטט, וכי אישר לה להמשיך בנסיעה עם מזגן פועל.

כן הוסיפה והשיבה כי מדובר ברכב שנת ייצור 1994, אשר נרכש על ידה חודשים ספורים לפני האירוע, וכי לא בדקה את הרכב אצל איש מקצוע, או במכון רישוי, עובר לרכישתו.

כן עלה מעדותה, כי היא נוהגת למלא מים לפני נסיעות ארוכות, וכי היא נהגה לבדוק ולמלא מים מעת לעת, בהתאם לצורך.

התובעת לא ידעה להסביר מדוע, אם אמנם מאבדת המערכת מים מעת לעת, לא בדקה את העניין במוסך מבעוד מועד ולא תיקנה את הטעון תיקון למניעת איבוד מים כאמור.

בהמשך, תיקנה התובעת את עדותה והבהירה, כי יש ממש בטענה שהטרמוסטט לא הוחלף אלא הוצא בלבד.

ובסה"כ התרשמתי כי גירסאותיה של התובעת אינן אחידות וכי זו משנה גירסתה מעת לעת.

עוד התרשמתי כי בשעת הארוע היתה דעתה של התובעת מוסחת וכי כדבריה לא ליוותה את הטכנאי בפעולותיו שכן עסוקה היתה בשיחות טלפון הנוגעות לראיון אליו אמורה היתה להגיע באותו יום.

הטכנאי העיד אף הוא, והסביר, כי לא החליף את הטרמוסטט אלא הוציא אותו, וכי הסביר לתובעת כי עליה לנסוע למוסך, כי הרכב הוא ישן ועבר רתיחה, ועל כן, יכול להיות שכבר נגרם נזק למנוע, ולפיכך, המליץ לה להסתובב חזרה הביתה לכיוון המוסך, ואם מתחמם הרכב, לעצור מיד ולהזמין גרר, ואולם היא החליטה להמשיך בנסיעתה. אציין כי התרשמתי מכנותו של הטכנאי, לרבות בנקודות בהן חיזק את עמדת התובעת, כאשר הבהיר למשל כי ניכר באותו מועד כי לתובעת אין כל ידע בתחום. דווקא דברים אלו הם שמחזקים את תחושתי כי ניתן לסמוך על דבריו שהסביר הסבר היטב לתובעת את שעליה לעשות וכי אמר לה בלשון ברורה וחד משמעית כי עליה להימנע מכל נסיעה כאשר מחוג מד הטמפרטורה ברכב עובר את קו האמצע, כמו גם כי הסביר לה בלשון ברורה למדי כי לא ניתן לאמוד את מידת הנזק שנגרמה לרכב כתוצאה מאיבוד המים ומהתחממות היתר, וכי יש לבדוק את הרכב במוסך.

אוסיף ואומר כי גירסתה של התובעת לפיה אישר לה הטכנאי בנסיעה תוך שימוש במזגן הרכב אינה סבירה בעיניי ואינה מתיישבת עם השכל הישר, ולאחר שהתרשמתי מהטכנאי, אשר העיד בפניי, איני סבורה כי יש לקבל גירסה עובדתית זו.

לאחר ששמעתי את העדויות, אני רואה אם כן לנכון לקבוע, כממצא, כי הטכנאי אמנם הזהיר את התובעת מפני כל התחממות נוספת של הרכב, ונחה דעתי כי הסביר לה את חומרת המצב טרם שנסע לדרכו. לתחושתי היתה זו התובעה אשר לא הקשיבה לדברי הטכנאי, בשל העובדה שדעתה היתה מוסחת בעניינים אחרים ובחום היום, וכי אף שאישרה בחתימתה את הוראותיו של הטכנאי לא השכילה לציית להן כנדרש.

גם טענותיה של התובעת, כפי שעלו בחקירתה בפניי, לפיהן הרכב החל לרעוד טרם שרתח פעם נוספת אינן סבירות בעיניי, וביחד עם האמור מעלה, נדמה בעיניי כי למעשה עלתה טמפרטורת הרכב פעם נוספת לאחר שטופל על ידי הטכנאי, ואולם התובעת אשר דעתה יהת נתונה לדברים אחרים, לא השכילה לעצור את רכבה מיד, לא מילאה אחר ההוראות המפורשות שניתנו לה ואשר את קבלתן אישרה בחתימתה, והמשיכה בנסיעה עד אשר החל הרכב רועד, ונגרם לו נזק כמתואר על ידה.

הנה כי כן אני קובעת כי התובעת יצרה קשר נוסף עם הטכנאי בעניין מצב הרכב והתחממותו רק לאחר שזה החל כבר לרעוד, ולאחר שהניחה לו להעלות את הטמפרטורה עד למצב של רתיחה חוזרת, ובכך תרמה במו ידיה לנזק שנגרם זה מכבר שעה שנסעה ברכב כשהוא רותח, בתנאי פקק תנועה עד לעצירתו המקורית.

אציין כי אל ראיתי מקום וצורך לבחון את השאלה האם הונחתה התובעת לסובב את רכבה בחזרה ולנסוע נגד כיוון התנועה לאחר תיקון הטכנאי אם לאו, מהטעם הפשוט שטמפרטורת הרכב עשויה היתה לעלות גם לו נסעה התןבע בכיוון ההפוך, כפי שהעיד הטכנאי בכנותו, ואולם דומני כי לו עצרה התובעת באופן מיידי עם תחילת ההתחממות השניה – היו מימדיו של הנזק מצטצמים אם לא נמנעים לחלוטין, ובהתאמה, אני סבורה כי לתובעת אשם תורם המגיע כדי 100% לגרימתו של הנזק לרכבה.

אוסיף ואומר כי התובעת העידה, בנוסף, כי המנוע ברכב הוחלף כשנה או שנתיים עובר למקרה זה. עובדה זו, בהצטרף לכך שלשיטת התובעת לא טרחה לערוך בדיקה לרכב עובר לרכישתו, על אף שלכאורה ידעה כי ברכב היה צורך בהחלפת מנוע מטעם כלשהו שלא הוסבר, וביחד עם העובדה שהתובעת נאלצה למלא מים מעת לעת ברכבה, מבלי שתבדוק במוסך מדוע, יש בהם כדי לתרום לרושם לפיו התנהלות התובעת תרמה תרומה ממשית לנזק שנגרם לרכבה, ואלו, ביחד עם התנהלותה לאחר התיקון כמפורט מעלה (אשר עמדה בסתירה להוראות המפורשות שניתנו לה על ידי הטכנאי – כך שוכנעתי), מביאים אותי למסקנה כי התנהלות התובעת למעשה הפקיעה את אחריותה של הנתבעת לנזק שנגרם, וכי אשמה בולע את אשמת הנתבעת, ככל שקיימת, לנזקים הנטענים.

אשר על כן, אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה כי התנהלות הנתבעת היא שהובילה לנזק נשוא התובענה, ואילו התנהלותה שלה יש בה משום אשם בשיעור של 100% משיעור הנזק הנתבע כאן.