ת"א
בית משפט השלום כפר סבא
|
5226-08
26/04/2011
|
בפני השופט:
רחל קרלינסקי
|
- נגד - |
התובע:
שקיר עבד אלעזיז
|
הנתבע:
מול השדה בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע במהלך עבודתו אצל הנתבעת כטבח.
הצדדים חלוקים בעניין האחריות לתאונה וגובה הנזק.
רקע
2.התובע יליד 1957, התקבל לעבודה אצל הנתבעת כטבח במסעדת "מול השדה" בהוד השרון.
ביום 7.6.08 סמוך לשעה 11:00, עבד התובע כמנהגו במטבח, ותוך כדי חיתוך ירקות נחתכה אצבע 2 בידו השמאלית.
התובע הובהל לביה"ח מאיר בכ"ס, ושם אובחן כי הוא סובל בקרע בגיד המיישר את האצבע.
3.לטענת התובע, התרשלה הנתבעת בסדרת מחדלים כלפיו, ואף הפרה חובות חקוקות משלא טרחה להדריכו על אופן ביצוע העבודה, לא התקינה אמצעי בטיחות, לא הזהירה אותו מהסכנה החבויה בכלי העבודה, לא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה ולא נקטה באמצעים שמעביד סביר היה חייב לנקוט בהם לשם הגנה על העובד.
4.כל אחד מהצדדים הגיש חוו"ד רפואית מטעמו, כאשר עפ"י קביעת מומחה התובע, ד"ר חיגלה עוראבי, נכותו הצמיתה של התובע מגיעה ל-10%, ואילו עפ"י חוו"ד מומחה הנתבעת, לא נותרה כלל נכות לתובע.
מומחה ביהמ"ש ד"ר ז'טלני, מצא אמנם הגבלה של מעלות ספורות בכיפוף של הפרק הגלילי של אצבע 2, אולם זו עפ"י חוות דעתו אינה גורמת להפרעה תפקודית. עוד נקבע, כי הגבלה זו אינה קשורה לתאונה נשוא התביעה אלא לקישיון של הפרק הבינגלילי המיוחד, שלא מאפשר כיפוף בעת חיתוך ונובע מפציעתו בשנת 98'.
על כן אין לדעתו מקום לקבוע נכות צמיתה אלא נכות זמנית כדלקמן: 100% נכות מיום התאונה למשך חודשיים, ו-40% נכות לתקופה של חודש וחצי נוספים.
5.לטענת הנתבעת, התקבל התובע לעבודה במסעדה מכיוון שהציג עצמו כטבח מקצועי ומיומן בעל ותק של שנים רבות בתחום. יתר על כן, התובע הוא שהפנה את נציג הנתבעת לקבל המלצה על מקצועיותו כטבח ממעסיקו הקודם, ואכן פניה כנ"ל הניבה אישור כי מדובר בטבח מקצועי.
משכך, לא היה מקום להסביר לתובע כיצד יש לבצע פעולה פשוטה של שימוש בסכין בחיתוך ירקות על קרש חיתוך, ואין צורך להתריע בפניו אודות הסיכון הרגיל שהשימוש בסכין מטבח, טומן בחובו.
דיון
6.בהיות עול ההוכחה על התובע להוכיח את תנאי עוולת הרשלנות, עליו להוכיח שלושה תנאים, והם:
שהמזיק חב חובת זהירות מושגית וקונקרטית לניזוק;
הפרתה של החובה;
וגרם הנזק.
(ראה: ע"א 145/80 וקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113)
אין חולק, כי מעביד חב בחובת זהירות מושגית כלפי עובדו . פניה של חובה זו פורטו בשורת פס"ד ענפה כך שתכלול בין היתר חובת הנהגת שיטת עבודה בטוחה ( ע"א 707/97 וינר נ' אמסלם פ"ד לה(2) 209 )מניעת סכנה ופיקוח על נקיטת אמצעי הזהירות ( ע"א 662/89 מ"י נ' קרבון, פ"ד מה(2) 593 ) ומתן הדרכה להבטחת העדר הפגיעה בעבודה ( ע"א 663/88 שיריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מ"ז(3) 225 ).