שרבט נ' סטרוגנו, עו"ד ואח'

החלטה

בפניי בקשה לקבוע כי מסירת כתב התביעה לנתבע 1 (להלן: עו"ד סטרוגנו) מהווה גם המצאה כדין לנתבעת 2 (להלן: איווניה).

המבקש עיגן את בקשתו בתקנות 477 ו-482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות) וטען כי במסגרת שיחות מתומללות שקיים עו"ד סטרוגנו עם אדם בשם גדעון הוא הציג את עצמו כמי שמצוי בהליכי מכירת מניות של חברת "When" מטעם איווניה.

להלן נטען כי עו"ד סטרוגנו הודה כי הוא מחזיק ביפויי כוח מטעם איווניה וכי הוא הנציג הבלעדי של חברה זו בישראל.

המבקש טען איפוא כי עו"ד סטרוגנו הינו הן עורך הדין של איווניה והן מורשה בהנהלת העסקים שלה ומשכך מהווה נציגה של איווניה וכתובתה בישראל לכל דבר ועניין.

עו"ד סטרוגנו הגיב על הבקשה וטען כי יפויי הכוח שניתן לו ע"י איווניה (להלן: ייפוי הכוח) ניתן למטרה ספציפית גרידא לצורך קניה ומכירה של שלושים מליון סטוק של וון (להלן: מניות וון) וכי עסקת הקנייה ומכירה של מניות וון תמה ונשלמה כחצי שנה לאחר שהמבקש ניסה להמציא את כתב התביעה לאיווניה באמצעות עו"ד משה סטרוגנו, משכך ייפוי הכוח פקע עוד קודם להמצאה.

עו"ד סטרוגנו כפר בטענה כי ניתן להמציא לו את כתב התביעה מכוח היותו כביכול עורך הדין של איווניה ו/או מורשה בהנהלת עסקיה.

עו"ד סטרוגנו נסמך בתגובתו על הלכות משפטיות רבות אשר העמדה המונחת בבסיסן הינה שככל שעסקינן בהמצאה לעו"ד מכוח תקנה 477 לתקנות חייב להימלא תנאי בלעדיו אין ולפיו בעת ביצוע ההמצאה מתקיימים יחסי שליחות בין עורך הדין והלקוח באותו עניין שלגביו מתבקשת ההמצאה.

אשר לתקנה 482 לתקנות נטען כי מגמת הפסיקה היא לצמצם את מתחם העניינים שבגידרם ניתן להמציא כתבי בי-דין לנתבע באמצעות מורשה בהנהלת העסקים.

בתשובתו לתגובה התמקד המבקש בכשרות ההמצאה מכוח תקנה 482(א) לתקנות והוסיף כי הטענה שפורטה בסעיף 33 לתגובה לפיה "כל קשר כזה או אחר שהיה קיים בין עו"ד סטרוגנו לבין הנתבעת 2 (איווניה) לא התקיים מעבר למועד השלמת עסקת קניית/מכירת מניות וון בסוף חודש מאי 2011 או בסמוך לכך ובוודאי שלא התקיים כחצי שנה לאחר מכן.." לא גובה בתצהירו של עו"ד סטרוגנו.

בהחלטתי מיום 5.6.12 הורית לעו"ד סטרוגנו להגיש תצהיר משלים לתמיכה בטענה שהועלתה בסעיף 33 הנ"ל. תצהיר זה אמנם הוגש ובנוסח החופף במדוייק את הנטען בסעיף 33 לתגובה.

עו"ד סטרוגנו נחקר בפניי בישיבת יום 9.7.12 ובמהלכה הוצגו להתייחסותו שני מסמכים:

האחד פרוטוקול דיון מיום 3.7.12 ב-ת"א 22871-04-12 שעניינו בתביעה שהגיש עו"ד סטרוגנו נגד המבקש שם טען עו"ד סטרוגנו: " אנו ממתינים לפס"ד בתביעה לשכ"ט שם הנתבע (המבקש – מ.ב.ח.) תובע אותי ויש עוד תביעות... החברה נתבעת ויש דיון בעוד מספר ימים. יצרתי קשר עם החברה הם יודעים שיש תביעה נגדי אמרתי שישלמו כסף... אמרו לי שיציע סכום כסף, הצעת הפשרה גדעון דוחף לי לסגור" (עמ' 2 שורות 16-19).

המסמך השני שהוצג לעו"ד סטרוגנו הינו תמליל הקלטת שיחה שנערכה בינו לבין גדעון ביום 10.4.12 בתמליל שיחה זה נשמע עו"ד סטרוגנו אומר לגדעון:

"עכשיו אני אומר לך את האמת ואתה תתקשר אלי אחר כך, אני אדבר איתך, החברה הולכת להגיש נגדו (נגד המבקש – מ.ב.ח.) גם תביעה איווניה תגיש נגדו תביעה. איווניה אמרה עכשיו, הוא אמר לי הבעלים שמה: אם עכשיו אנחנו תובעים אותו בחזרה..." (עמ' 3 לתמליל שורות 18-21) (ההדגשה שלי – מ.ב.ח.).

עו"ד סטרוגנו טען בחקירתו כי השיחות עם איווניה נערכו בחודש אפריל 2012 (עמ' 8 שורה 7) גירסה זו לכשעצמה סותרת את טענתו של עו"ד סטרוגנו בתצהירו המשלים שם נטען כזכור כי לא התקיים קשר בינו ובין איווניה כחצי שנה לאחר מועד ההמצאה. יתר על כן, וזה עיקר העניין לגבי, מן התמליל עולה שאיווניה הייתה מודעת לעובדת הגשת התביעה נגדה הגם שטרם קיבלה אותה (ראו הקטע המודגש).

נמצא איפוא כי גרסתו של עו"ד סטרוגנו בתצהירו המשלים, לפיה לא התקיים בינו לבין איווניה כל קשר כחצי שנה לאחר מכירת מניות איווניה, הסתברה להיות בלתי אמינה לחלוטין.

הכרעה

לאחר שנתתי את דעתי לטענות בעלי הדין ולדין החל הגעתי למסקנה כי לא הונח בפניי כי במועד ביצוע ההמצאה של כתב התביעה לידי עו"ד סטרוגנו – הוא היה עורך הדין של איווניה שכן נחה דעתי כי השירות המקצועי אשר לשמו נשכרו שירותיו היה קנייה ומכירה של מניות וון וכי עם סיום הליכי המכירה פקע יפויי הכוח.

מכאן שלא עלה בידי המבקש להחיל לגבי עו"ד סטרוגנו את הוראות תקנה 477 שעניינה המצאה לעורך דין. (השוו: ת"א (מחוזי ת"א) 150/92 מחסני ערובה ישראליים נ' מיראקור, פ"ד תשנ"ג(2) עמ' 60).