שרביט זהב סילוקים בע"מח.פ 513568766 נ' סיבוני ואח'

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין , מטעם הנתבעת מס' 2, אשר ניתן ביום 5/10/2010,המחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 21,691 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד , בגין הנזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה מתאונת דרכים בעת שהנתבע מס' 1 נהג ברכב הפוגע והנתבעת מס' 2 הייתה המבטחת של הרכב.

הנתבעת מאשרת קבלת התביעה במשרדיה אך לטענתה תחת כשל נדיר במחשבי הנתבעת לא סומנה התביעה לצורך הטיפול הנדרש ולא הועבר הטיפול לצורך רישום הגנה במועד.מדובר בטעות משרדית בהיסח הדעת.

בנוסף טוענת הנתבעת כי יש לה סיכויי הגנה טובים כנגד תביעת התובעת, הנתבעת מעלה טענות מקדמיות של היעדר עילה וחוסר יריבות ,התובעת אינה בעלת הרכוש הניזוק בעת אירוע התאונה ואין היא מראה כל זיקה לנזקים הנתבעים ,התובעת אינה מבטחת ואינה יכולה להיכנס בנעלי אחר.

עוד טוענת הנתבעת כי דין התביעה נגדה להידחות שכן הנתבע מס' 1 המציא לה,כמבטחת,הודעה כוזבת על האירוע הנטען בכתב התביעה ו/או לא שיתף פעולה,למרות פניות חוזרות ונשנות אליו.

מנגד מתנגדת התובעת לביטול פסק הדין, הן מאחר וכתב התביעה הומצא לנתבעת כדין בתאריך 21/4/2010 כ"כ גם לגופו של עניין אין לנתבעת טענות הגנה ,הנתבעת מס' 2 היא המבטחת של רכב הנתבע מס' 1,הנתבע מס' 1 הודה בכתב באחריות לאירוע והתובעת הינה הבעלים של הרכב.

דיון

הנתבעת מס' 2 מאשרת כי קיבלה מסירה כדין של כתב התביעה ועל כן אין המדובר בביטול פסק הדין מחובת הצדק.יש לבחון האם יש מקום לביטול מתוקף שיקול הדעת.

הלכה ידועה היא כי השיקולים העומדים בפני בית המשפט הנכבד בבואו להפעיל את סמכותו ושיקול דעתו ולהחליט בבקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, שניים הם:

א.         סיבת המחדל בעטייה לא התגונן הנתבע כנגד התביעה.

ב.         סיכויי הצלחת ההגנה של הנתבע באם יבוטל פסק הדין ויינתן לו יומו בבית המשפט.

כאשר השיקול השני הוא העיקר.

לטענת הנתבעת ,אי הגשת הגנה בתיק נבע מכשל טכני במחשבי הנתבעת עת לא סומנה התביעה לצורך הטיפול המשפטי הנדרש להגשת כתב הגנה .מדובר בטעות משרדית אשר אירעה בהיסח הדעת ולא במתכוון .

יוצא ,אפוא,כי לא נפל פגם במתן פסק הדין והוא ניתן כפי שניתן בעקבות רשלנותה של הנתבעת מלקיים את חובתה כבעלת דין ולהגיש את כתב ההגנה במועד.

על אף זאת,לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין קיימת התעלמות מדעת מההליך השיפוטי וזלזול בבית המשפט אלא התרשלות גרידא שייתכן ומקורה אכן בטעות משדרית ובהיסח הדעת.

אך מאחר ואף במקרה בו ייקבע כי פסה"ד בצדק ניתן ולא נפל פגם כלשהו בהמצאת כתבי בי-דין, עדיין העניין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט להחליט באם יש מקום ויהא זה צודק ונכון לבטל את פסה"ד אם לאו, ע"כ הנני בוחנת את השיקול השני לעניין סיכויי ההגנה של הנתבעת.

הנתבעת מעלה,בן היתר, טענה כי דין התביעה נגדה להידחות שכן הנתבע מס' 1 המציא לה,כמבטחת,הודעה כוזבת על האירוע הנטען בכתב התביעה ו/או לא שיתף פעולה,למרות פניות חוזרות ונשנות אליו.

טענתה הנ"ל של הנתבעת סבירה כנגד התביעה ובמיוחד שהנתבעת אינה מודה בהודאה ובהודעה של המבוטח לגבי אחריותו לאירוע התאונה.

לשם הוכחת קיומם של סיכויי ההצלחה של הנתבעת כנגד התביעה, די להראות כי הנתונים ו/או הטענות ו/או ההוכחות שיש בידו, מגלים על פניהם, הגנה. אין הנתבעת מחויבת להוכיח הגנה מעבר לכלל ספק וסביר, אם כי די בהוכחה לכאורה.

לאור כל האמור לעיל, הנני סבורה כי יש מקום לבטל את פסק הדין ולתת לנתבעת את יומה בבית המשפט ולאפשר לה להעלות את טענותיה ולהביא ראיותיה כנגד התביעה. אין לנעול את שערי בית המשפט בפני צד שיש לו טענה עניינית, לגופו של עניין, גם אם אותו צד חטא בסדר הדין שכן על חטאו אפשר להענישו בפסיקת הוצאות. יש לזכור שהמטרה העיקרית של בית המשפט היא לדון לגופו של עניין ולהכריע במחלוקת עובדתית.