ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
24515-09-11
17/12/2013
|
בפני השופט:
שרה מאירי
|
- נגד - |
התובע:
בן ציון שרעבי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בפנינו כתב תביעה שהגיש התובע, באמצעות ב"כ, כנגד החלטת הנתבע הדוחה תביעתו להכיר בפגיעתו בברכיו כפ"ע.
התובע, יליד 1952, עובד כנהג אוטובוס אגד מ- 1982 שעות ארוכות.
עבודתו כרוכה בביצוע פעולות חוזרות ונשנות של לחיצה על הגז והברקס ברגל וברך ימין, תוך כיפוף הברך ויישורה, אלפי פעולות ביום. מנגד, ברך שמאל נמצאת בתנוחה לא נוחה לאורך כל שעות עבודתו.
בתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי עבד רוב הזמן בקווים עירוניים, במיוחד בכבישים בלתי סלולים כנדרש, במפרים וכד'.
בעבר עבד למעלה מ- 12 שעות ביום, כשבשנים האחרונות עבד כ- 12 שעות רצופות.
התובע נהג באוטובוסים אוטומטיים, כשהנטל נופל על רגל וברך ימין והוא לחץ על דוושות הגז והברקס תוך כיפוף הברך ויישורה. באשר לברך שמאל הוסיף כי העביר "העומס לברך זו בעקבות הפגיעה בברך ימין".
2.הנתבע בהגנתו הכחיש הנטען וטען כי לא ארעו לתובע תאונות זעירות תוך כדי ועקב עבודתו וכי אין קשר סיבתי בין עבודתו לפגיעה בברכיו ובהתאם, עתר לדחיית התביעה.
3.ביום 17.3.13 נשמעה בפנינו עדות התובע.
הצדדים הגישו סיכומיהם.
4.ולהכרעה –
א.התובע הגיש התביעה למל"ל באמצעות ב"כ (עמ' 2).
בפועל, כעובד שכיר, לא הגיש ראייה עובדתית אחת לאישוש טענותיו: לא לאופי עבודתו, לא למסלולי נסיעתו, לא לאוטובוסים עליהם נהג והוא אף מוסיף לפתע בח.נ., טענה חדשה לפיה שימש בשנת העבודה הראשונה כנהג משאית של אגד.
(שמא, לשיטתו, אין/לא היתה לכך משמעות...).
כך, אין בפנינו נתונים ברורים לחלוקת הזמן בעבודתו בקווים בין עירוניים או עירוניים. בעדותו בפנינו טען כי רוב השנים עבד בקווים עירוניים, 15-20 שנה בתקופת עבודה שהחלה לדבריו ב- 1982, וכי עבודתו בקווים הבין עירוניים התייחסה לשנות העבודה הראשונות, בערך עשר השנים הראשונות.
כך, לראשונה בעדותו הנגדית, טען שעבד באותן שנים בקווים לקרית שמונה, נצרת, אשקלון, קווים נוספים, קווים מאספים – שוב, ללא ראיות.
כך, לראשונה בח.נ, מציין הוא את הקו העירוני בו עבד (רחובות – פתח תקווה), בעשר השנים האחרונות עבד רק בקו זה, קו בו יש 70 תחנות מצד לצד (שוב, ללא ראייה לתימוכין). לפני כן עבד בכל מיני קווים פנימיים (רמלה/לוד/ראשל"צ).
כך, כשעומת עם הנטען בתצהירו בדבר עבודה "בכבישים בלתי סלולים" – מסביר הוא לנו כי "לא יודע אם הניסוח בדיוק תואם נקודתי" – אבל הכבישים בלוד הם "עונש", כל לוד בלתי סלולה, הכביש הרוס לגמרי עם הרבה בורות ואף נתקע עם אוטובוס וחולץ בטרקטור – שוב ללא איזשהי ראייה לתימוכין.
בלוד עבד ב- 10 השנים האחרונות, בקו האמור, והוא נוהג בלוד, כחצי שעה, מתוך שעה וחצי של הקו.
כבישים בלתי סלולים כוונתו לקטע בלוד. לפני 20 שנה אז נסע בלבנון.