שתיוי נ' כל בואחים סמארה בע"מ

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת (הגב' איה מחאג'נה קרמאן) מיום 27/2/14 בתיק הוצאה לפועל מס' 02-23102-04-0, במסגרתה התנתה הרשמת הנכבדה את ביטול ההגבלה מלקבל או לחדש את רישיון הנהיגה, בתשלום סך של 1,000 ₪ על חשבון חובו של המבקש ועמידה בצו החיוב בתשלומים הקיים בתיק, החל מיום 25/3/14 ובכל 15 לחודש שאחריו.

בבקשה אשר בפני, מציין המבקש כי הוא גרוש ואב לחמישה, מתגורר בשפרעם ועובד לפרנסתו כשכיר בחברת אחים חוסרי – חברה לשירותי אריזה ולוגיסטיקה בע"מ. כנגד המבקש תלויים עומדים 12 תיקי הוצאה לפועל, כאשר סך החוב הכולל בהם הוא 503,000 ₪. לטענת המבקש שגתה הרשמת הנכבדה בהחלטתה, שכן רישיון הנהיגה נחוץ לו לעבודתו כנהג. המבקש מציין כי הודיע למעסיק בדבר ההגבלה, וזה הודיע למבקש כי הוא אינו יכול להעסיקו בתפקיד אחר ויהיה עליו לצאת לחופשה כפויה, דבר שיפגע ביכולתו הכלכלית של המבקש לפרוע את חובותיו. לטענתו, הרשמת הנכבדה לא התייחסה לעובדה כי רישיון הנהיגה חיוני לו לעבודתו. לטענת המבקש לאור נסיבותיו, טעתה הרשמת הנכבדה כאשר התנתה את ביטול ההגבלה בתשלום סך של 1,000 ₪ והדבר מהווה ניצול לרעה של מצוקתו. לטענתו החלטת הרשמת אינה מידתית, אינה סבירה ופוגעת בזכותו לחופש העיסוק.

דיון:

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבה.

תחילה לעניין מועד הגשת בקשת רשות הערעור.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו.

בענייננו, המועד להגשת בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, החלטה מיום 27.2.14 אשר כנטען בבקשה התקבלה במענו של ב"כ המבקש ביום 18.3.14, חלף. אף אם אמנה את המועד להגשת בקשת רשות הערעור החל מיום 26.3.14, המועד בו לטענת המבקש הוא קיבל ייצוג מטעמה של הלשכה לסיוע משפטי, הרי שגם במצב זה המועד להגשת בקשת רשות הערעור חלף.

גם אם למבקש ניתן ייצוג על ידי הסיוע המשפטי באיחור, לכל הפחות היה על המבקש אם בעצמו ואם באמצעות ב"כ, לפנות אל בית המשפט בבקשה מתאימה להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור במועד המתאים לכך ולא כעת.

אשר על כן, מן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה.

אף לגופו של עניין יש לדחות את הבקשה.

מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי ההחלטה סבירה ואין כל מקום להתערב בה. לאור גובה חובותיו של המבקש והעובדה כי הוא אינו משלם כסדרו את צו החיוב בתשלומים הקבוע בתיק ההוצאה לפועל, לא טרח להסדיר את חובו ואף אינו מבקש צו תשלומים, כפי שציינה הרשמת הנכבדה בהחלטתה, התנאי שקבעה הרשמת הנכבדה לביטול ההגבלה סביר.

יש לתת משקל להתנהלות המבקש במסגרת ההליכים המתנהלים כנגדו. כפי שמציין המבקש בבקשתו אשר בפני, כנגדו תלויים עומדים 12 תיקי הוצאה לפועל, כאשר סך החוב הכולל בהם הוא 503,000 ₪. המבקש אינו משלם דבר לתיק ואף אינו עותר למתן צו תשלומים, עובדה אשר נלקחה בחשבון על ידי הרשמת הנכבדה. יתרה מכך, בהתנהלותו זו של המבקש יש בכדי להעיד על רצינות כוונותיו לפרוע חובותיו אף בעתיד. כך או אחרת, לאור גובה החובות בתיק ההוצאה לפועל והתנהלות המבקש עד כה, התשלום שנקבע לו כתנאי להסרת ההגבה הנו סביר.

לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה.

בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תגובת המשיבה, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ' אייר תשע"ד, 20 מאי 2014, בהעדר הצדדים.