ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
36950-06-10
02/08/2011
|
בפני השופט:
ריבה ניב
|
- נגד - |
התובע:
1. פזגז בע"מ 2. אלי פיימן 3. חיים זילבר 4. צור חרס 5. רוברט בן-משה 6. גילאב יעוץ ויזום בע"מ 7. הילה גבאי-שפירא
|
הנתבע:
ש.א.מ. מרכז הגז בע"מ
|
|
החלטה
לפני בקשה להורות להשיב על שאלון, להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי.
בכתב התביעה פירטה התובעת שלושה אירועים המהווים, לשיטתה, הוצאת לשון הרע כמשמעותה בחוק איסור לשון הרע: הראשון, כתבה מיום 1.4.09 בה פורסם תוכן החלטת בית משפט השלום בעכו, אשר עיכב מעבר לקוחות פזגז לחברה המתחרה (התובעת). בכתבה זו צוטטו טענות המשיבה בכתב תביעתה, לזיוף חתימות הדיירים המודיעים על מעבר לתובעת. התובעת (המשיבה) טענה כי כתבה זו פורסמה בעקבות "מנשרים" שהעבירה לה פזגז (המשיבה). כתבה שנייה, מערוץ 7 כותרתה: "פשיטת המשטרה התאפשרה לאור צו מניעה שהגישה חברת פזגז במעמד צד אחד לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה." בגוף הכתבה סופר כי בית המשפט נעתר לבקשת ב"כ פזגז ומינה אותו לכונס נכסים לאיתור מיכלי גז גנובים המצויים במחסני המשיבה. עוד נאמר שם: "זו הפעם השנייה במהלך החודש האחרון שבזכות ערנותה של פזגז מתגלים מיכלים גנובים בקרב חברות שעושות שימוש שלא כחוק בציוד שאינו שייך לה.." האירוע השלישי הוא סיור של אנשי פזגז אצל לקוחות וספקי התובעת על מנת להודיע להם כי לתובעת מסתיים רישיון ספק הגז, ולכן מוטב להם לעבור לפזגז. לגרסת התובעת פנה מר רוברט בן משה, גורם בכיר בפזגז, אל קבלן משנה של המשיבה ובישר לו "חגיגית" כי התובעת הגיעה "לסוף הדרך".
לטענת המבקשים, יש להורות למשיבה להשיב לשאלות שסירבה לענות להן, או שהשיבה להן באופן לאקוני – על מנת לאפשר דיון יעיל והוגן, כן יש להורות לה על הגשת תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי.
לטענת המשיבה, תשובות לשאלון נמסרו זה מכבר ואילו לעניין פירוט תצהיר גמ"ס נטען כי מדובר בדרישה מטריחה שלא לצורך, שכן התכתובת בין הצדדים מצויה בידי שניהם.
מכאן להכרעה:
בתקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נקבע:
"בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות..."
משלוח השאלונים נועד לייעל את ההליך ולא לסרבלו. גם אם השאלות הינן רלוונטיות למחלוקת, לא תמיד יחייב בימ"ש את המשיבים להשיב, כך למשל במצב של שאלות מכבידות או מקום בו עומדת למשיבים טענת חיסיון (ר' רע"א 4217/96 כל אל ערב בע"מ נ' אלסינארה בע"מ, פ"ד נ(1), 437, 440-439 (1996)).
לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה, בתשובה ובתשובה לתשובה, להלן קביעותיי:
יש להוסיף ולענות על מס' השאלות הבאות מתוך שאלון המבקשים, במסגרת תצהיר ערוך כדין:
16, 26, 35(ג), 35(ד), 36(ב), 36(ה), 36(ו), 39(ב), 39(ג).
17(ב) רישא - האם התבצעה החתמת דיירים?
24(ד) – האם שאמ הודיעה לפזגז על הימצאות המיכלים הנזכרים? אם כן, מתי ניתנה ההודעה וכיצד? (הבהרה: לנוכח שאלה זו, מיותר מענה על שאלה 26).
באשר לבקשה לגילוי מסמכים כללי וספציפי, בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1974 נקבע: "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו".
על כן הנני מורה לנתבעת, לגלות בתצהיר ערוך כדין האם מצויים בידיה או בשליטתה, או היו מצויים בידיה: 1. רישיון ספק גז בתוקף, 2. המנשרים הנזכרים בכתב התביעה. ואם אינם מצויים בידיה – מתי יצאו ממנה ומה היה עליהם.
באשר לשאלות עליהן לא הוריתי למשיבה להוסיף ולהשיב, במידת הצורך ניתן היא לשאול שאלות במסגרת החקירה הנגדית בשלב ההוכחות, כשמנגד יוכל ב"כ הנתבעים להעלות התנגדותו.
הוצאות בסך 3,000 ₪ לפי תוצאות ההליך.
ניתנה היום, ב' אב תשע"א, 02 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.