פסק דין
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, מירי ברטהולץ, מיום 9.9.13, בתיק הוצאה לפועל מס' 10-06569-12-0 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"), אשר דוחה את בקשת המבקשת לזימון המשיב לחקירת יכולת.
בפתח הדברים אני קובע כי דין בקשת רשות הערעור להדחות על אתר, שכן לא מצאתי כל פגם בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל.
הצדדים
המבקשת, היא הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.
המשיב, הוא החייב בתיק ההוצאה לפועל.
טענות המבקשת
המבקשת פתחה בחודש יולי 2012, בהליכי הוצאה לפועל כנגד המשיב, בבקשה לביצוע שיקים. לטענת המבקשת, המשיב, לא הגיש התנגדותו לבקשה, ועל כן, חובו הפך לחלוט.
לטענת המבקשת, סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, כנגד המשיב, נכון ליום 27.8.13, עמד על סך 25,119 ₪.
לטענת המבקשת, הלה נקטה, החל מחודש אוקטובר 2012, בפעולות מגוונת ובהליכים שונים לגביית החוב מהמשיב, אולם אלו עלו בתוהו, ולא הביאו לידי סילוק החוב.
הפעולות אשר ננקטו לטענת המבקשת, בניסיון לגבות את החוב, יפורטו להלן:
ביום 10.10.12 ניתן לבקשתה, צו עיקול ברישום, על זכויות המשיב ברכב מדגם דייהטסו מ.ר. 4995015. (עותק מצו העיקול הנטען לא צורף לנספחי בקשה זו).
ביום 28.10.12 הגישה המבקשת בקשה בהתאם לסעיף 7ב. לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (להלן:"החוק"), למתן צו למסירת מידע, המופנה לגורמים אשר פורטו בבקשתה. לטענת המבקשת, בהחלטה מיום 28.10.12, ציינה כב' הרשמת, כי שוכנעה כי התקיימו התנאים הקבועים בס' 7ב. לחוק, וכי המשיב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובו. (מועד הגשת הבקשה, וכן מועד מתן ההחלטה הנטענים (28.10.12), אינם מופיעים בנספח אשר צורף לבקשה זו).
ביום 28.10.12 הגישה המבקשת בקשה לחייב את המשיב לענות על שאלון, בצרוף מסמכים, ובו פרטים מלאים על נכסיו של המשיב. בהחלטתה מיום 29.10.12, הורתה כב' הרשמת למשיב להשיב לשאלון בתצהיר, וכן לצרף אליו כל מסמך נחוץ להוכחת יכולתו הכלכלית, כפי שפורט בהחלטה.
החלטת כב' הרשמת מיום 28.10.12 (הנוגעת להוראה להשיב על שאלון בתצהיר, וכן צירוף המסמכים על ידי המשיב), הומצאה למשיב ביום 27.11.12. למרות זאת, בחר המשיב להפר את הצו שניתן נגדו, ולא הגיש מענה לשאלונים ו/או מסמכים חסרים.
על פי בקשת המבקשת, ניתנו כנגד המשיב מספר צווי עיקול, על כספים, זכויות ונכסים אחרים בידי מספר מחזיקים. המבקשת צרפה לנספחי בקשתה, עיקולי צד ג', מיום 29.10.12, אשר הוטלו על נכסי המשיב המוחזקים בידי מס ההכנסה, ובידי במס ערך מוסף בחדרה.
ביום 4.12.12 הגישה המבקשת, בקשה נוספת על פי ס' 7ב. לחוק, למסירת מידע מרשם המקרקעין הנוגע למשיב, ביום 9.12.12. לטענתה, ניתנה החלטה כמבוקש. (המבקשת לא צרפה עותק מהבקשה הנטענת מיום 4.12.12 או ההחלטה הנטענת מיום 9.12.12).
למרות כלל הפעולות אשר נקטה ושפורטו לעיל, לא הצליחה המבקשת לגבות את חובו של המשיב. לפיכך, ביום 19.12.12 הגישה בלשכת ההוצאה לפועל, בקשה למתן צו הבאה ו/או זימון לחקירת יכולת של המשיב.
בהחלטה מיום 26.12.12, דחתה כב' הרשמת את הבקשה לזימון המשיב לחקירת יכולת. בהחלטתה קבעה כב' הרשמת, כי ישנם הליכים נוספים אשר לא מוצו עדיין, תוך שפרטה כב' הרשמת את ההליכים שעל המבקשת לנקוט לצורך קבלת מידע על החייב. לאחר מכן, קבעה כב' הרשמת בהחלטתה, תוכל המבקשת לחדש בקשתה.
לטענת המבקשת, כבר בהחלטה זו של כב' הרשמת, נפלה טעות, שכן היא פעלה עוד קודם להחלטת הרשמת למיצוי הליכי הגביה, ונקטה באותם ההליכים אשר הורתה לה כב' הרשמת לנקוט.