החלטה
בקשה להטלת עיקול זמני להבטחת התביעה בתיק זה ע"ס 1,057,109 ₪.
עמדת המבקשת:
טוענת המבקשת כי הניחה תשתית ראויה לביסוס שני התנאים הנדרשים לצורך הטלת עיקול זמני להבטחת התביעה, ראיות טובות לכאורה המטות את הכף לטובת עמדתה בהליך העיקרי והוכחה לקיומו של חשש סביר לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצועו של פסק דין אם וכאשר יינתן לטובת המבקשת.
לעניין ביסוס עילת התביעה – הרי נסמכת התביעה על שני חשבונות מאושרים על ידי המפקח מטעם המשיבה שסכומם עולה לסכום התביעה ואשר תמורתם לא שולמה למבקשת על פי תנאי ההסכם שבין הצדדים.
אין ממש בטענת הקיזוז שמציגה המשיבה והנסמכת על סעיף פיצוי מוסכם בחוזה בגין פיגורים, במקרה זה פיגור נטען מצטבר של כשנה. מדובר בטענה שלא נולדה אלא לצורכי ההליך ועל מנת להתחמק מתשלום שאינו שנוי במחלוקת למעשה. זאת ניתן להסיק מתוך כך שתביעת המבקשת והבקשה להטלת עיקולים הוגשה לביהמ"ש ב – 10.5.11 וכתבי הטענות נמסרו למשיבה ביום 12.5.11. מכתב גזבר המשיבה שבו הוצגה לפני המבקשת טענת המשיבה לקיזוז נשלח אל המבקשת רק ביום 15.5.11 לאחר הגשת התביעה וקבלתה אצל המשיבה.
גם לגופו של עניין אין ממש בטענת הפיגורים. היקפו המאושר של החוזה עמד ע"ס של 2,550,830 ₪, כולל מע"מ. סעיף 9 ה' להסכם שולל מן המבקשת כל תקבול עבור עבודה המבוצעת מעבר לסכום ההצעה אלא אם אושר ביצועה בכתב ובמפורש על ידי הגורמים המוסמכים אצל המשיבה. אין מחלוקת על כך שהיקף עבודות החוזה גדל משמעותית, הגדלה אשר חייבה קבלת אישורים מן הגורמים המוסמכים אצל המשיבה. מדובר בגידול של 41% להיקף של 3,600,000 ₪. כבר במהלך אפריל 2010 פנתה ודרשה המבקשת מהמשיבה לדאוג להשלמת הליך הגדלת התקציב והוסיפה והודיע ה על הקפאת חלק מהעבודות עד לקבלת האישור, המכתב המוצג מב/4 והמכתב מב/5. רק בתאריך 21.7.10 אושרה הגדלת התקציב באופן חלקי בסכום של 602,405 ₪. מכיוון שכך שלח ב"כ המבקשת ב – 17.9.10 את המכתב מב/2 ובו הלין על המייצר אליו נקלעה המבקשת בעטיה של התנהלות המשיבה שכן מחד גיסא אם יימשכו העבודות בחריגה מן התקציב מסתכנת המבקשת באי קבלת תמורה ומאידך גיסא עלולה המבקשת למצוא עצמה נתבעת על ידי המשיבה, אם ייפסקו העבודות. למכתב זה לא בא מענה והמבקשת נאלצה להקפיא ביצוע עבודות מסוימות.
בנסיבות אלה יש לייחס משנה תוקף לעמדת המבקשת הנשענת על חשבונות מאושרים. יש להביא בחשבון כי חשבונות אלה מגבשים רק חלק מן הסכומים המגיעים למבקשת שכן זו הגישה למשיבה חשבון נוסף בסכום של כ – 1,000,000 ₪ שטרם אושר. גם אם נניח שבסופו של יום יתקבלו חלק מטענות המשיבה, טענות המוכחשות, עדיין מחזיקה המשיבה בסכום נכבד המגיע למבקשת ואשר עומד להתחשבנות בין הצדדים. אין מקום ואין הצדקה לסירובה של המשיבה לשלם בשלב זה חשבונות מאושרים.
אשר לראיות הנדרשות לקיומו של התנאי השני בעניין מרכיב ההכבדה על ביצועו של פסק הדין, אם לא יינתן הצו כמבוקש. טוענת המבקשת כי התנהלות המשיבה הן בפרויקט זה והן בפרויקט אחר מלמדים על גרעון בקופתה של המשיבה אשר מבקשת להתגבר על גרעון זה בדרך לא דרך על חשבונה של המבקשת. ראשית, התנהלה המשיבה בחוסר יושר כלפי המבקשת בכך שבניגוד לנוהל הרגיל, ביקשה מן המבקשת להוציא חשבונית על מנת שזו תוצג בפני הגורם המממן – המועצה להסדר ההימורים בספורט כדי שיבוצע תשלום, כביכול עבור המבקשת, בעוד שמלכתחילה הכוונה הייתה למלא את קופתה המדולדלת של המשיבה, כך לשיטת המבקשת. אחרת לא ניתן להסביר את החריגה מן הנוהל הרגיל והמקובל כפי שאישר הגזבר לפיו המבקשת מגישה חשבון מאושר, המשיבה מבצעת תשלום ורק לאחר מכן מוצאת חשבונית. שנית, המבקשת מבצעת עבודה של הרחבת כביש עבור החברה הכלכלית לפיתוח מעלות – תרשיחא. בגין הפרויקט הנ"ל הוגש ואושר חשבון סופי מיום 13.1.11 ע"ס כ - 61,264 ₪. גם פרויקט זה ממומן על ידי צד ג', משרד התחבורה, הכספים הועברו ע"י משרד התחבורה לעירייה וזו לא העבירה את הכסף לחברה הכלכלית על מנת שישולם למבקשת. גזבר המשיבה אשר נחקר בעניין זה טען כי טרם הגיע מועד התשלום והתשלום אמור להתבצע לא יאוחר מיום 16.5.11. למרות שמדובר בטענה בלתי סבירה לנוכח מועד הגשת החשבון ואישורו, מודיע ב"כ המבקשת במסגרת סיכומיו כי בדיקה העלתה שגם במועד זה לא שולם החשבון.
מכלול הנתונים הנ"ל מניח יסוד מספיק לחשש כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין אם וכאשר יינתן לזכות המבקשת.
המבקשת מדגישה כי המקרה דנן הינו מיוחד על פי נסיבותיו שכן הכספים אשר מבקשים לעקל הם ייעודיים עבור המבקשת בלבד ואינם אמורים באיזה אופן שהוא להגיע לקופתה של המשיבה. גם אם יתקבלו במלואן כל טענות המשיבה, הרי שהתוצאה תהיה שהכספים יישארו בקופת הגוף המממן. במובן זה היענות לבקשה אין בה כדי לפגוע בקניינה של המשיבה.
עמדת המשיבה:
דין הבקשה להידחות משלא הצליחה המבקשת להניח תשתית ראויה לקיומם של התנאים הנחוצים לצורך הטלת עיקול. לא ניתן לקבוע על סמך הנתונים המוצגים כי למבקשת עילת תביעה מבוססת כלפי המשיבה ואדרבא התברר כי הכף נוטה לטובת עמדת המשיבה לפיה הפרה המבקשת את ההסכם שבין הצדדים בכך שלא עמדה בלוח הזמנים החוזי לביצוע העבודות, הפיגורים בביצוע עבודות החוזה גדולים ביותר ומשתרעים על טווח זמן של כשנה והמשיבה זכאית לפיצוי המוסכם הקבוע בסעיף 31א להסכם – פרומיל מערך הפרויקט. חישוב מעלה כי כבר בשלב זה זכאית המשיבה לפיצוי מוסכם בסך 1,053,000 ₪ סכום העולה על סכום התביעה.
למבקשת אין למעשה הגנה כנגד זכות המשיבה לפיצוי בגין הפרת הסכם מצד המבקשת ואין ממש בטענת המבקשת לפיה טענת הקיזוז אשר מעלה המשיבה הינה בגדר של גרסה מאוחרת שנולדה אך ורק לצורך ההליך ומתוך נסיון להתחמק מתשלום כפי שהעידו הגזבר מטעם המשיבה והמפקח על ביצוע העבודות גובשה בדיונים פנימיים דרישת הפיצוי עובר להגשת התביעה וללא קשר אליה.
אף אין בנמצא תשתית לתמיכה בטענת המבקשת בעניין ההכבדה כביכול על אפשרות ביצועו של פסק דין אם וכאשר יינתן לזכות המבקשת, למקרה שהבקשה למתן צו העיקול תידחה שכן המשיבה הינה רשות מקומית העומדת בכל התחייבויותיה לספקיה ולעובדיה. המבקשת בחרה להגיש את בקשתה זו לא מתוך חשש אמיתי ליכולתה של המבקשת לגבות הכספים המגיעים לה לשיטתה אלא על מנת ליצור לחץ בלתי הוגן על המשיבה תוך עשיית שימוש לרעה בהליכי משפט.
דיון:
לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.
אשר לתשתית העובדתית הנחוצה לצורך ביסוס עילת התביעה לכאורה , הרי אין חולק כי התביעה נשענת על חשבונות מאושרים על ידי הפיקוח מטעם המשיבה. לא זו בלבד אלא שכוונת המשיבה הייתה לשלם את החשבונות ולצורך כך התבקשה המבקשת, בחריגה מן הנוהל הרגיל, להוציא חשבונית על מנת שניתן יהיה להציגה לגורם המממן לצורך תשלום. גזבר המשיבה אישר כי בשלב זה של הבקשה להנפקת החשבונית לא עמדה על הפרק טענה של קיזוז ואין להניח כי באותה נקודת זמן תכננה המשיבה להציג את החשבונית כדי לקבל הכספים מן הגורם המממן, שלא על מנת להעבירם לייעודם. הגורם המממן משלם את הכספים כדי שיועברו ליעדם או שאיננו משלם.
לא ניתן בשלב מקדמי זה של הדיון לברר את הטענות ההדדיות של הצדדים בקשר לחריגה מלוחות הזמנים לביצוע עבודות החוזה ולקבוע ולו לכאורה מי האחראי לעיכוב זה. לצורך הבקשה דנן די בנתונים הנ"ל על מנת להסיק כי יש באמתחתה של המבקשת ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה כלפי המשיבה לתשלום החשבונות המאושרים. טענת הקיזוז המועלית מקומה להתברר על דרך של הצגת ראיות בבוא הזמן.
דוחה אני את טענת המשיבה שדין הבקשה להידחות משלא הצליחה המבקשת להניח תשתית ראויה לטענתה כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצועו של פסק דין, אם וכאשר יינתן לזכותה. תנאי מקדמי זה דרוש בדרך כלל לצורך קבלת בקשה להטלת עיקול זמני ומטרתו ליצור איזון נכון בין הצורך להבטיח אינטרס לגיטימי של נושה המציג דרישה מבוססת לכאורה לתשלום חוב, בנסיבות של קשיי תשלום צפויים, אל מול החובה למנוע פגיעה בלתי מידתית בקניינו של החייב בשלב מקדמי שבו עדיין לא ניתן לברר אל נכון את יריעת המחלוקת. לא זה המקרה שלפנינו. אני מקבל את עמדת המבקשת כי בנסיבות המיוחדות דנן נקודת האיזון שונה לחלוטין. קבלת הבקשה להטלת העיקול אין פירושה פגיעה בקניינה של המשיבה שכן את העיקול מבוקש להטיל אצל צד ג' שהוא גורם מממן של כספים ייעודיים עבור המבקשת בלבד. כמבואר לעיל מעביר הגורם המממן את הכספים לצורך תשלומם למבקשת או שאיננו מעבירם כלל. לצורך כך התבקשה המבקשת להנפיק חשבונית, כדי לאפשר העברת הכספים אליה. תוצאה שלפיה יועברו כספי הגוף המממן אל המשיבה על סמך חשבונית שנתבקשה המבקשת להנפיק בחריגה מנוהל רגיל, על מנת שיישארו בקופתה של המשיבה, איננה סבירה.