- התובע הגיש תביעה להכיר במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.
- הצדדים הסכימו על התשתית העובדתית שתועבר למומחה הרפואי.
- בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את פרופ' שמעון מיכאל גליק.
אלה העובדות שהועברו למומחה:
- א. בזמנים הרלבנטיים לתביעה עבד התובע כטכנאי שירות CMC שכיר בחברה שלו עם שותף בחברה, כאשר עבד בסוג עבודה זה החל משנת 1985.
- ב. התובע ביום 9.5.05 בשעה 13:00 לערך, בעת ביצוע הטסט ירד מהרכב והבוחן נכנס והתחיל את הבדיקה.
- ג. הבוחן התחיל ללחוץ על הגז בצורה לא נורמלית והגביר בטורים לא רגילים והתחיל לצאת עשן גם ממכסה המנוע מקדימה והתובע הסתכל על הבוחן ולא הבין מה הוא עושה.
- ד. התחיל לצאת עשן שחור ברעש והאוטו נכבה.
- ה. עשן המשיך ללוות את האוטו ומלמטה התחיל לרדת שמן שחור. האוטו הזה היה אצל התובע 3 שנים.
- ו. הבוחן יצא מהרכב ואמר לתובע חכה המנהל יבוא לדבר איתך. בא המנהל, הסתכל על התובע ועל האוטו ואומר לתובע נשרף המנוע.
- ז. התובע שאל אותו איך הלך המנוע? המנהל אמר לו, היכן אתה מטפל באוטו והתובע השיב ברנו, המנהל אמר לתובע אני גורר לך לשם את האוטו ומתקן לך את האוטו. גררו את האוטו למוסך רנו בראשון לציון. המדובר באירוע חריג.
- ח. התובע יטען, כי בזמן האירוע החריג, התובע היה בהלם, שוק, לקח מאוד ללב והרגיש מתוח ועצבני, כמו משותק לכמה רגעים ולא הבין את שהתרחש.
- ט. התובע חיכה יומיים שלושה לראות מה קורה עם האוטו. אמרו לתובע שלא קיבלו הוראה מהמנהל להתחיל לטפל באוטו, עד שתבוא מהביטוח של קומפיוטסט הוראה לתקן. התובע התקשר למהל ושאל מה עם האוטו.
- י. המנהל אמר לתובע תקשיב אני מזמין שמאי מביטוח שיבדוק, אם זה בגלל מכון הרישוי, מכון הרישוי ישלם, ואם לא המכון לא משלם.
- יא. אחרי שבוע וחצי שהתובע מתקשר ושואל מה קורה? המנהל אומר לו שהיו במוסך מטעם הביטוח שלו ולקחו את המנוע למעבדה ללא ידיעתו, ואמרו למנהל שהיה פגם במנוע, והוא אומר לתובע שהוא לא משלם לתובע על זה.
מדובר בנזק של 20,000 ₪.
- יב. התובע לקח מאוד ללב את כל מה שקרה, לטענתו פשוט רומה על ידי המכון והיה צריך לעבוד עם הרכב זאת הפרנסה שלו, לכן מחוסר ברירה, נתן הוראה שיתקנו לו את האוטו ושילם מכיסו 18,000 ₪.
- יג. התובע עבד בתקופה זאת כאשר תימרן בין לבין ובתאריך 30/5 נתנו לו את האוטו. התובע לא ישן בלילות בגלל זה.
- יד. התובע המשיך לתפקד מבחינת העבודה, אשתו בבית ראתה שהוא עצבני, המאבקים שהיו לו גזלו ממנו את כל האנרגיות שהיו לו. חודש לאחר המקרה התובע התחיל ממש לרזות. אשתו ראתה שהוא מרזה ואנשים מסביב אמרו לו תבדוק למה אתה מרזה?
אלה השאלות שהופנו למומחה:
א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג המתואר בעובדות המקרה לבין הליקוי ממנו סובל התובע?
ככל שכן, האם השפעת האירוע החריג אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. כלומר, האם השפעת האירוע החריג על הופעת הליקוי הינה בשיעור של 20% או יותר ביחס לגורמים אחרים?
ג. ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה:
האם לדעתך סביר יותר להניח כי הליקוי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע החריג; או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע החריג מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?
- להלן חוות דעת המומחה שהתקבלה לתיק ביום 21/2/21.
- החולה סובל מסוכרת שהופיעה מבחינה קלינית זמן קצר לאחר המקרה.
- סביר להניח שקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת הסוכרת. התובע לא סבל מהשמנה שהוא גורם מוכר לסוכרת. למרות שלפי התיק הרפואי שני הוריו אכן סבלו מסוכרת, אבל המחלה התפתחה אצלם כשהיו מעל גיל 70 – ויש לזה משמעות מינימאלית.
- סביר להניח שהליקוי לא היה מתרחש בזמן שהתרחש לולא האירוע החריג. מקובל היום בכל הספרות הרפואית המוכרת שאירוע דחק קשה מהסוג שהתובע עבר עלול להיות הדק להתפרצות סוכרת מכל סוג שהוא.
- הנתבע ביקש להעביר למומחה שאלות הבהרה.
להלן השאלות והתשובות.
1.ש. אנא השב באופן ברור מאיזה סוג סוכרת סובל התובע? סוג 1 או סוג 2?
אנא תמוך קביעתך בכרטיס הרפואי של התובע ובאבחנות רופאיו המטפלים ככל שהיו אבחנות כאלה, וציין מועד האבחנה.
1.ת. ברצוני להקדים הערה חשובה בקשר לחלוקה הקלסית המקובלת בין סוכרת סוג 1 וסוג 2. מתברר שקיימים סוגים מרובים שונים של סוכרת, כל אחד עם התכונות המיוחדות שלו, והשינויים בקלסיפיקציה מתרחשים בקצב מהיר. בכל זאת האבחנה הסבירה שנעשתה על ידי רופאי מר ש. הייתה סוכרת מסוג 2, אבל לא סוג 2 הכי שכיחה.
2.ש. ככל שאין בכרטיס הרפואי אבחנה ברורה בדבר סוג הסוכרת בה לוקה התובע, האם על יסוד החומר שבפניך אתה יכול לקבוע באופן חד משמעי מה סוג הסוכרת בה לוקה התובע?
במידה ותשובתך חיובית – אנא נמק תשובתך וציין את הספרות הרפואית עליה התבססת, והצג מראה מקום מתאימים.
אנא הבהר האם תשובתך מתבססת על דוחות "ועדת רז", "ועדת מרקוביץ" ודו"ח "ועדת רפופורט", שהן בגדר דוחות בלבד שלא נבדקו ע"י ועדות עמיתים ולא פורסמו בספרות הרפואית, מבוססת העובדות.
2.ת. לי נראה שסוג הסוכרת ממנה סבל מר ש. הייתה מה שנקרא
LADA (Latent autoimmune diabetes in adults).
זאת הייתה האבחנה שרופאיו חשבו עליו, אבל אי אפשר לקבוע בוודאות שזו היא האבחנה הברורה, הן בגלל שהקריטריונים לאבחנה זו אינם חד משמעיים ושתוצאות בדיקות המעבדה אצלו לא היו חד משמעיים. אני אצטט ממאמר מסכם יחסית חדש(Endocrinology and Metabolism33 2018 147-159)
"Subjects with adult – onset autoimmune diabetes who do not necessitate insulin-therapy for at least 6 montjs after diagnosis are demarcated as having LADA. This condition is more heterogeneous than young – onset autoimmune diabetes and shares clinical and metabolic characteristics with both type 2 and type 1 diabetes … the heterogeneity of LADA does not allow to establish a priori treatment algorithm and no specific guidelines for LADA therapy are available".
זה ברור שהן המצב האבחנתי והן הטיפולי אינם יציבים ואין אחידות דעים בנושא. אבל לעניות דעתי כל הוויכוח בנושא האבחנתי והטיפולי אינם צריכים להשפיע באופן משמעותי על ההחלטה במקרה הנידון, כפי שאסביר בהמשך.
3.ש. אנא נמק קביעתך לפיה לרקע הגנטי של התובע (עודף משקל וסוכרת אצל הוריו של התובע) יש "משמעות מינימאלית".
3.ת. שוב ההשפעה הגנטית בסוכרת זו אינה ברורה, ואני אצטט שוב מהמאמר לעיל:
"patients with LADA may share genetic features with … both T1DM and T2DM wich further supports the concept that LADA is in an admixture of the two types of diabetes".
בקביעתי שלרקע הגנטי של התובע יש "משמעות מינימאלית" התכוונתי שרק מהווה רקע שעליו מתלבשים גורמים אחרים יותר משמעותיים. התובע לא סבל מסימני סוכרת עד גיל 45 אחר האירוע. יש אחידות דעים שדחק נפשי חזק עלול להיות הדק להתפרצות סוכרת מכל סוג שהוא.
4.ש. האם מצאת בתיק הרפואי פניה לרופא פסיכיאטר או לטיפול פסיכאטרי, לאחר הארוע החריג בעבודה?
האם יש בתשובתך לשאלה זו כדי לשנות מחוות הדעת?
4.ת. לא מצאתי בתיק פנייה לטיפול פסיכיאטרי לאחר האירוע.
אינני משנה את חוות דעתי הקודמת לאור תשובותיי לשאלות הבהרה.
- הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
לאחר עיון בכל החומר שבתיק ובטענות הצדדים, להלן פסק הדין.
- על פי האמור בחוות דעת המומחה, קיים קשר סיבתי ברור בין הארוע בעבודה לבין מחלת הסוכרת שבה לקה התובע. המומחה קבע כי המחלה התגלתה זמן קצר לאחר הארוע בעבודה. מהחומר הרפואי עולה שכבר בחודש אוגוסט, שלושה חודשים לאחר הארוע בעבודה, אובחן התובע כחולה סכרת.
הנתבע הסכים כי עסקינן ב"ארוע חריג". הנתבע מחה על כך שהמומחה מתבסס על כך שמדובר ב- "ארוע דחוק קשה" ללא שהיתה פניה לטיפול פסיכיאטרי. התנגדות זו אינה מתקבלת. שעה שהנתבע הכיר בארוע חריג, הרי שמידת החריגות אינה אמורה להקבע על ידי רופא פסיכיאטר דווקא. העדר פניה לרופא כאמור, אינה מאיינת את העבודה שמדובר בארוע חריג בעבודה.
המומחה התייחס לגורמי סיכון והבהיר מדוע קיומם אינו משנה ממסקנתו לעניין מידת ההשפעה של הארוע בעבודה על מחלת הסוכרת.
- הנתבע טוען כי אין לקבל את האמור בחוות הדעת, לאור העובדה שהמומחה נוקט במילים "יתכן" או "עלול". טענה זו נדחית אף היא.
ראשית, המומחה הבהיר את חוות דעתו וחזר עליה במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה.
שנית, הנתבע לא ביקש למנות מומחה נוסף או מומחה אחר, אלא אך שלל את האמור בחוות הדעת.
הנתבע הפנה למומחה שאלות הבהרה והמומחה השיב עליהם ועמד על עמדתו לעניין הקשר הסיבתי וההשפעה הפחותה של גורמי הסיכון האישיים.
- לא הוצג טעם שיצדיק אי קבלת חוות דעת המומחה.
לאור האמור בחוות דעת המומחה ובהעדר סיבה שלא לקבלה, התביעה מתקבלת.
משהתובע מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.
ניתן היום, 25/7/21 , בהעדר הצדדים.
|
|
|
|
|
|
|
נציג ציבור עובדים מר כהנא
|
|
הדס יהלום, נשיאה
|
|
נציג ציבור מעסיקים מר חמצני
|