פסק דין
חברת נמל אשדוד בע"מ (להלן: "המשיבה 1") פרסמה ביום 4.11.2010 מכרז פומבי למתן שירותי חכירת כלי רכב ואחזקתם בשיטת ליסינג תיפעולי (להלן: "המכרז"). תחילה נקבע כי המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז הוא ה 24.11.10 בשעה 12:00 ולאחר מכן, ביום 21.11.2010, הודיעה המשיבה 1 למשתתפי המכרז כי המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז נדחה ל 5.12.10 בשעה 12:00.
במסמכי המכרז נקבע כי את המעטפה הסגורה ובה ההצעה למכרז "יש להחזיר לתיבת המכרזים אשר בבנין משרד רכש, במרכז הטכני החדש, בחדר רמ"ד רכש (קומה א') בנמל אשדוד". (להלן:"המשרד").
המשיבים 2-6 מסרו את מעטפות הצעותיהם במשרד, במועד.
נציג העותרת, מר אלירן חכמון (להלן: "אלירן"), הגיע למשרד ביום 5.12.10 לאחר השעה 12:00 – העותרת טוענת כי היה זה בשעה 12:02 והמשיבה 1 טוענת כי השעה היתה 12:09 – וביקש למסור את המעטפה של העותרת. לאחר דין ודברים הוחלט לקבל ממנו את המעטפה ולהעביר את ההחלטה לוועדת המכרזים של המשיבה 1.
למחרת, ביום 6.12.10, התכנסה וועדת המכרזים של המשיבה 1 בעניין המכרז והונח בפניה מכתבה של גב' אורית כהן, המשמשת כמתאמת התקשרויות במדור רכש במשיבה 1, בו צוין כי העותרת "הגיעה להגיש ההצעה בשעה 12:09, זאת לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות".
הוועדה החליטה "שלא לדון בהצעת ש. שלמה רכב בע"מ למכרז זה ולהשיבה אל חב' ש. שלמה כשהיא חתומה, וזאת בהתאם לתקנה 20(ב)לתקנות חובת המכרזים ולסעיף 17.7.1 לנוהל התקשרויות, שכן הצעתה הוגשה ביום 5/12/10 בשעה 12:09, בעוד שהמועד האחרון להגשת ההצעות נקבע ליום 5/12/10 בשעה 12:00, ולא נמצאה בתיבת המכרז במועד האחרון להגשת ההצעות". (להלן: "החלטת ועדת המכרזים").
העותרת טוענת בעתירתה כי נציגה הגיע למשרד שתי דקות בלבד לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות, כי בנסיבות העניין יש לראות בכך פגם טכני שאינו יורד לשורשו של המכרז, כי אישור המשיבה להגשת ההצעה ריפאה את הפגם הטכני שנפל בהגשתה וכי פסילת ההצעה נתקבלה בחוסר סבירות והיא איננה מידתית. בהתאם לכך היא מבקשת לבטל את החלטת ועדת המכרזים.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהן ושמעתי את טיעוני הצדדים באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.
בהתחשב בתפקידה של הגב' אורית כהן במשיבה 1, בכך שהיא עצמה היתה עדה להתרחשויות ובטיבן של הראיות שגוף מנהלי יכול להסתמך עליהן, הרי שוועדת המכרזים היתה רשאית לסמוך על העובדות שצוינו במכתבה של הגב' כהן ולצאת מהנחה שמעטפת העותרת הגיעה למשרד ביום 5.12.10 בשעה 12:09, לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז.
מעבר לדרוש אציין, כי על פני הדברים נראה כי כך אכן היה:
גב' אורית כהן הצהירה והעידה כי ביום 5.12.10 לאחר השעה 12:00, בהיותה במדרגות המובילות למשרד, פנה אליה אלירן ושאל אותה היכן מגישים את ההצעות למכרז. היא הביטה בטלפון הסלולארי שלה, ראתה שהשעה היא 12:09 ואמרה לו שהוא הגיע באיחור ושהמעטפה שהביא לא תתקבל.
גב' מורט עליזה, המשמשת כמזכירת רמ"ד רכש במשיבה 1, הצהירה והעידה כי ביום 5.12.10 אלירן נכנס למשרדה ביחד עם גב' אורית כהן וביקש להגיש את המעטפה של העותרת, בשעה 12:09. היא ציינה כי הוא ניסה לשכנע אותן שיקבלו את המעטפה למרות האיחור.
באישור קבלת המעטפה – החתום גם על ידי אלירן, צוין כי שעת הגשתה היא 12:09.
מר דוד זהבי, ראש מחלקת מינהל ומשאבי אנוש במשיבה 1 הצהיר והעיד כי ביום 5.12.10 אלירן התקשר אליו פעמיים לטלפון הסלולארי, כדי שיכווין אותו למשרד ולאחר מכן התקשר אליו פעם נוספת וסיפר לו שהוא נמצא במשרד ומסרבים לקבל ממנו את המעטפה של העותרת.
דוח השיחות היוצאות מהטלפון הסלולארי של אלירן ביום 5.12.10 מלמד כי הוא התקשר למר זהבי בשעות 11:57:37. 12:03:43 ו- 12:13:13.
כבר ביום 6.12.10 פנתה הגב' אורית כהן אל חברי וועדת המכרזים, בכתב, וציינה את עיקרי העובדות הנטענות בתצהירה.
על פני הדברים, אין לאיש משלושת עדי המשיבה 1 עניין מיוחד בתוצאת המכרז או בפסילת הצעת העותרת ונראה שעדויותיהם אמינות וסבירות והן תואמות את הנתונים האובייקטיביים העולים מדוח השיחות היוצאות מהטלפון הסלולארי של אלירן, המצוינים לעיל.
מנגד, אלירן אישר בתצהירו הראשון עובדות מסוימות הכלולות בכתב העתירה ובהן כי ביום 5.12.10 הוא הגיע לכניסה לשער הנמל בשעה 11:40 והגיע אל המשרד בשעה 12:02.
במכתבו של מנכ"ל העותרת, מיום 5.12.10, אל הלשכה המשפטית של המשיבה 1 נטען, כי אלירן הגיע לשער הנמל בשעה 11:50, הגיע למשרד בשעה 12:05 והגיש את ההצעה בשעה 12:08.