בהר ואח' נ' שלמה ואח'

רקע עובדתי:

1. המושכר נשוא התביעה הינו משק מס' 12 במושב ניר חן (להלן: "הנכס" או "המושכר") (אישור זכויות צורף כנספח א' לכתב התביעה).

2. גב' ליאורה בהר, התובעת 1 (להלן: "התובעת"), הינה הבעלים של המושכר, ביחד עם בעלה, מר מורט בהר (להלן: "בעלה של התובעת" או "מר מורט בהר").

3. מר מיכאל בהר, התובע 2 (להלן: "התובע"), הינו בנה של התובעת. לפי עדות התובעים, מר מיכאל בהר הוא "בן ממשיך" במושכר (ראה למשל פרו' עמ' 27 שורה 30).

   גב' לירון בהר היא אשתו של מר מיכאל בהר (להלן: "לירון"), מר מורט בהר, נתן ייפוי כוח לתובעים ולבאי כח התובעים, לטפל בתביעה דנן.

   (לכתב התביעה צורפו שלושה ייפוי כוח לטובת ב"כ התובעים, הן מצד 2 התובעים, והן מצדו של מר מורט בהר. בייפוי הכוח מטעם מורט בהר, נרשם כי מייפה את כוחם של התובעים לטפל בשמו בתביעה דנן).

4. בתאריך 31.07.21 חתמה התובעת על הסכם שכירות בלתי מוגנת עם מר צביקה שלמה (ההסכם צורף כנספח לכתב התביעה).

5. לאחר שכירות של מספר שנים בודדות, העביר מר צביקה שלמה (להלן: "צביקה שלמה"), את הנכס המושכר לנתבע 1, יהושוע שלמה, שהינו אחיו (להלן: "יהושוע שלמה").

6. לאחר מספר שנים העביר נתבע 1 את הנכס לבנו, הנתבע 2, מר ניר שלמה (להלן: "הנתבע").

7. בין התובעים או מי מהם, לבין יהושע שלמה, נחתמו 3 הסכמים בשנים 2013; 2014; 2015, עיון בהסכמים מעלה כי מדובר בהסדרי חוב בגין חובות שכירות (ההסכמים צורפו לכתב התביעה) (ראו בעניין זה גם סעיפים 53 – 66 לתצהירו של התובע).

8. הנתבע מחזיק היום ובשנים האחרונות במושכר לבדו. אביו, יהושוע שלמה, אינו מתגורר היום במושכר.

9. הנתבע רווק ללא ילדים.

10. בין התובעים או מי מהם לבין הנתבע אין הסכם כתוב.

11. טרם הגשת התביעה, ביום 26.04.20, שלחו התובעים באמצעות בא כוחם בהליך זה, מכתב לנתבעים, בדרישה לפנות את המושכר, המכתב נענה על ידי ב"כ הנתבע בהליך זה, ביום 10.05.20. במכתב התשובה דחה ב"כ הנתבע את הדרישה לפנות את המושכר (המכתב צורף לכתב ההגנה של הנתבע). גם יהושוע שלמה השיב בכתב למכתב הדרישה, כאשר במכתבו דחה אף הוא את הדרישה.

     

    טענות התובעים –

12. הסכם השכירות נחתם בזמנו בין התובעת לבין צביקה שלמה למשך שנה. לאחר סיום התקופה, ניתנה אופציה להארכת ההסכם. הנכס המושכר הועבר לאחיו של צביקה שלמה, יהושוע שלמה, לאחר שנתיים, ללא אישור מאת התובעים, באופן חד צדדי, ותוך הפרה של סעיף 11 להסכם השכירות, הדורש את הסכמת הבעלים לביצוע העברת משנה של המושכר, מראש ובכתב.

13. באותה העת, היו התובעים עסוקים בענייניהם האישיים משכך נאלצו להסדיר את עניין השכירות מול יהושוע שלמה, ללא היערכות לפנייה לערכאות משפטיות והגשת תביעת פינוי.

    התובע פנה ליהושוע שלמה בבקשה לחתום על הסכם שכירות מוסדר, אך הסכם לא נחתם.

14. בהמשך, לאחר שיהושוע שלמה העביר את הנכס לנתבע, פנו התובע ואשתו, לירון, לנתבע לצורך הסדרת הסכם שכירות, אך ההסכם לא נחתם בשל התחמקות הנתבע מלחתום על הסכם.

15. על הנתבע חל ההסכם אשר נכרת עוד ביום 01.07.01 עם דודו, צביקה שלמה, אולם ככל שלטענת הנתבע לא קיים הסכם בין הצדדים, אזי בהתאם לחוק השכירות והשאילה התשל"א – 1971 (להלן: "החוק"), חל בין הצדדים החוזה המצוי.

16. כך או כך כאשר מדובר בהסכם ללא מועד, אזי כל אחד מהצדדים יכול להביא לסיומו, כפי שנקבע בסעיף 19 (א) לחוק. בענייננו התובעים נתנו הודעת לנתבעים על סיום ההסכם, עוד ביום 08.03.20, כאשר הודיעו שההסכם יסתיים ביום 15.04.20. בהמשך הוארך מועד הפינוי ליום 01.06.20. מדובר בהודעה שניתנה זמן סביר מראש, כקבוע בחוק. הושגה הסכמה בין התובע ואשתו לבין הנתבע כי מועד הפינוי יהיה 01.06.20.

17. העובדה שהצדדים המשיכו לקיים את חוזה השכירות בהתנהגות, אף מבלי להאריך פורמאלית את החוזה או לחתום על חוזה חדש, מלמדת על הסכמתם להמשיך את הקשר המשפטי ביניהם כמקודם עד למועד הדרישה לפינוי, ובוודאי אינה מלמדת על הסכמת התובעים להמשיך את הקשר המשפטי ביניהם לנצח. בענייננו חובה על השוכר להשיב את המושכר לקדמותו, למעט שינויים אשר אושרו בכתב על ידי המשכיר ו/או המשכיר אף השתתף בתשלום עבורם.

18. בתאריך 21.04.20 התקשר התובע לנתבע על מנת להסדיר את עניין הפינוי. בשיחה נודע לו כי נתבע עשה במושכר השקעות, שינויים ותוספות בנייה (הקמת משטח בטון, קונסטרוקציה בהגבהה, בניית משטח עץ, הקמת בריכת שחייה, הקמת סככה, הנחת 3 מכולות, הקמת פרגולה מתכת בחזית הבית, תיקון דוד שמש, התקנת מזגן בסלון, שינויים בלוח החשמל, התקנת מצלמות) כל ההשקעות הנ"ל נעשו ללא אישורם של התובעים, בניגוד לחוק שכן התוספות נבנו ללא היתרים הדרושים לבנייה, תוך גרימת נזקים לבית, ולפיכך אינן חוקיות. יום למחרת ב-22.04.20, התקשרו התובעים לנתבע להסדרת עניין הפינוי, חרף המאמצים השיחה הסתיימה באיומים וסחיטות מצד הנתבע לקבלת כספים בגין תוספות הבניה הבלתי חוקיות ואף ללא קבלות ואישורים.

19. לפי סעיף 16א לחוק, הנתבע לא היה רשאי לבצע שינויים במושכר אלא אם קיבל את הסכמת התובעים לשינויים. הסכמה כזו לא הוצגה.

20. כך או כך באשר לאותן השקעות נטענות אזי על פי החלטת בית המשפט המחוזי, כל טענה בעניין זה צריכה למצוא ביטויה במסגרת הליך אחר, נפרד. יצוין רק כי הנתבעים לא הציגו ולו ראשית ראיה בעניין הסדר בין הצדדים לעניין ההשקעות, לרבות לעניין הסכמת התובעים להשקעה. כמו כן הם לא הציגו כל מסמך בכתב ו/או כל ראיה בדבר דרישה להחזר כספי בגין ההוצאות ו/או ההשקעות הנטענות. בתמלול השיחה שנערכה עם יהושוע שלמה עולה כי הוא מתייחס להשקעה כלאחר יד. ההתייחסות שלו הייתה מינורית ביותר ומתוך ידיעה כי התובעים לא צריכים לשלם בגין ההשקעות הנטענות. לכך יש להוסיף כי לא יתכן לחייב את התובעים בגין השקעות בלתי חוקיות שביצעו הנתבעים.

21. התובעים מצדם עשו כל מאמץ לסיים את הפרשה ללא התערבות משפטית. אולם, דרישות התובעים נותרו ללא מענה ואין בכוונתו של הנתבע לפנות את הנכס.

22. אי פינוי הנכס גרם לתובעים לנזקים כבדים ובלתי הפיכים, נוכח העובדה כי כוונתם של התובע ובני משפחתו הייתה להתגורר בנכס.

23. יהושוע שלמה התחייב לשלם עבור חיובי ארנונה ודמי שימוש לקרקע לרשות מקרקעי ישראל. לאחר תקופה, הוא לא שילם את התשלום האמור. התובעים פנו להסדרת התשלום אך נתקלו בסירוב.

24. משנת 2016 התנהלה לירון מול הנתבע בנוגע לגביית דמי השכירות. הנתבע התנהל בחוסר תום לב ובאיחור בתשלום דמי השכירות. גם יהושוע שלמה איחר בתשלום השכירות ונחתמו עמו מספר הסכמים אשר הסדירו את תשלום דמי השכירות בדיעבד.

25. הנתבעים נהגו בחוסר תום לב ולא עמדו בהתחייבויותיהם בתשלום דמי השכירות בזמן וכנדרש, תוך התעשרות על חשבון התובע לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט.

26. הנתבעים לא הציגו כל מסמך התומך בטענותיהם לזכות בלתי הדירה ומדובר בטענה מופרכת והזויה. טענה זו נולדה בדיעבד והכל לצורך פגיעה בקניין התובעים, סחיטת כספים שלא כדין במטרה להתעשר ולמסמס את ההליך המשפטי כך שהנתבע ימשיך להתגורר במשק במחיר נמוך.

27. הנתבעים לא הציגו כל מסמך בדבר הבטחה למכירת הנכס מאת התובעים לנתבע.

28. בשיחה שהתקיימה בין התובע לבין הנתבע ביום 08.03.20, שיחה שנערכה טרם נכנסו עורכי הדין לתמונה, לא נאמר ולו פעם אחת, ואף לא ברמז כי התובעים הבטיחו למכור לנתבעים או מי מהם את המשק ו/או כי קיימת לנתבע זכות בלתי הדירה. טענות אלו עלו רק בדיעבד.

    באותה שיחה התנהל רק דין ודברים לגבי מועד פינוי הנכס וכן לגבי ההשקעות הנטענות, כאשר הנתבע ביטא את הסכמתו למועד הפינוי ביום 01.06.20. באותה שיחה נשמעה הצעה מפי הנתבע לתובע (ולא הפוך), לרכוש את הנכס. הטענה לרשות בתי הדירה אינה עולה גם מאף אחת מהשיחות האחרות שהתקיימו בין הצדדים והתמלולים שלהם הוגשו לבית המשפט. הטענה לרשות בלתי הדירה גם לא עולה מהודעות אס.אמ.אס שהוחלפו בין הנתבע לבין לירון.

    גם תכתובת הווטסאפ בין התובע לבין הנתבע אינה תומכת בטענות לזכות בלתי הדירה. עיון בתכתובות מעלה כי הטענה כלל לא עלתה, וכל שנדון בין הצדדים הינו מועד הפינוי.

29. גם יהושוע שלמה לא טען באף אחד מהשיחות לרשות בלתי הדירה, או להבטחה למכירת הנכס, כל שעלה הוא שהנתבע ביקש זכות ראשונים, ככל והתובעים יבקשו למכור את הנכס. כאשר נשאל מדוע לא ציין בשיחה הטלפונית מיום 20.04.21 את נושא הרשות הבלתי הדירה, טען שזה מפני ש: "אנחנו אנשים ביישנים". מצעקותיו של יהושע שלמה במהלך הדיון עולה שה"ביישנות" רחוקה ממנו. בשיחות נשמע יהושוע שלמה כשהוא מודה שעל הנתבע לפנות את הנכס.

30. העדויות מטעם התובעים היו אמינות וברורות וזאת בניגוד לעדויות הנתבעים אשר היו רצופות סתירות, תמיהות והתחמקויות מלהשיב על שאלות. הנתבע בעדותו הרחיב חזית, והנתבעים מתנגדים להרחבת החזית. עדות הנתבע הייתה ארוכה ולא רלוונטית.

31. מעדות הנתבע עלה כי הוא פועל בדרכים לא דרכים, בדרכים שאינן כשרות, באלימות ובניגוד לחוקי מדינת ישראל, הכל במטרה להשיג את מטרותיו. הנתבע הודה כי העביר לחברת חשמל הסכם שכירות בו זייף את חתימת התובעת. הנתבע הודה כי ביצע מעשה ונדליזם ברכבו של דודו. הנתבע הודה כי יצא עם נשק לנציג חברת חשמל. הנתבע שלח פקס לחברת חשמל ביום 02.05.21 בו הודיע כי במידה וקיים חוב על המונה החוב אינו שלו וביקש לחדש חוזה חדש. זאת על אף שטוען שגר במקום כ – 20 שנה.

    הנתבע גם מפר החלטות שיפוטיות, כאשר עד היום לא שילם לתובעים את ההוצאות שנפסקו לטובתם במסגרת הדיון בבקשה להעברת התיק לסדר דין רגיל.

32. הנתבעים לא חקרו את התובעים באופן ישיר בעניין הרשות הבלתי הדירה הנטענת על ידם, ולא בכדי.

33. הנתבעים לא הביאו מטעמם את מר צביקה שלמה לעדות. התובעים הם אלו שהגישו תצהיר מטעמו.

34. הטענות של הנתבעים כאילו היו בקשר עם מר מוריס בהר לא הוכחו.

35. התובעים הגישו הקלטות של שיחות וכן תמלולים, הקלטות נמסרו לנתבע עוד בחודש 03/21. הנתבעים לא טענו בקשר לקבילות ההקלטות ו/או אמינותם ו/או סתרו אותם ומכאן כי הם קבילים ומהווים הוכחה לצדקת טענות התובעים בתיק זה.

36. הנתבע מתגורר בנכס בגפו, והוא רווק ללא ילדים, כך שיש להורות על פינוי מיידי, בפרט שניתנה על ידו בזמנו הסכמה לפינוי הנכס עד ליום 01.06.20, היינו לפני חודשים רבים. הנתבע מציג עצמו כמסכן אולם אינו כזה, הנתבע ניהל פאב מצליח עד לפריצת נגיף הקורונה.

37. כך או כך לנתבע ממילא את היכולת לרכוש את הנכס שכן הוא מצוי באיחוד תיקים.

38. המדובר בנכס בבעלות התובעים, נכס אשר הם רוצים אותו לחזקתם מסיבותיהם שלהם, ולהם הזכות הקניינית, זכות שאין לפגוע בה והיא הגוברת על כל טענה זו או אחרת.

39. אשר על כן יש להורות על פינויו של כל משק 12 במיידי וללא דיחוי, ולא יאוחר מ – 10 ימים מיום מתן ההחלטה, כאשר אי פינוי הנכס במועד שייקבע יגרור אחריו קנס ראוי, תוך פסיקת הוצאות לדוגמא.

     

    טענות הנתבעים –

40. בתיק זה נרמסו זכויותיו הדיוניות של הנתבע עד כי פגעו בהגנתו באופן הבסיסי ביותר. התיק לא מתאים להידון כתביעה לפינוי מושכר. תביעה לפינוי מושכר אמורה להכיל בתוכה את כל הראיות והטענות כאשר התובעים בכל הודעה/תגובה שהגישו צרפו מסמכים נוספים. אפילו לסיכומים הוגשו מסמכים נוספים כגון יפוי כח האב ומכתבים. הנתבע היה כבול לגדריו של ההליך הספציפי, בניגוד לתובעים.

41. העובדה שניתנה הכרעה בנושא התאמת ההליך להידון בתא"ח, אינה יוצרת מעשה בית דין ביחס לאמור שם ומבוקש כי כעת, לאחר שמיעת התיק, בית המשפט הנכבד ישקול בשנית את הנאמר שם בלב פתוח ונפש חפצה.

42. מאחר ומדובר בתובעים שמראש ביקשו להצר ולצמצם את זכות הטיעון של הצד השני, הרי שאם נופל דופי כלשהו בגרסת התובעים, נכון וראוי לייחס לפגם זה משקל רב יותר מהרגיל.

43. התובעים בחרו בקו מסוים ובגרסה עובדתית מסוימת שלא רק שלא נתמכה באף מסמך אלא אף נסתרה על ידי התובעים עצמם ועדיהם.

44. הנטל מוטל על התובעים, הם אלו שצריכים להוכיח את מהות היחסים, הם אלו שהיו צריכים לתת הסבר לשיהוי של 20 שנה ולפשר העובדות המוזרות בין הצדדים במשך 20 שנה כפי שפורט לעיל. התובעים לא הרימו את הנטל ולא הוכיחו שמדובר ביחסי שכירות רגילים ולכן התביעה, כתביעה לפינוי מושכר, צריכה להידחות.

45. העברת הנכס ממר צביקה שלמה לנתבעים הייתה בהסכמתם המלאה של התובעים, שכן לא עשו דבר במשך 20 שנה, ואף לא פנו לערכאות המשפטיות בעניין זה טרם הגשת התביעה דנן.

46. הנתבעים מחזיקים בנכס במשך 20 שנה משנת 2001, באמצעות הסכמות בעל פה ומשלמים את דמי השכירות במועדם וכנדרש במשך כל השנים. התובעים עצמם הבהירו כי עילת התביעה נסובה על השאלה באיזו מסגרת מחזיק הנתבע בנכס, ולא נסובה על טענה בעניין אי תשלום דמי שכירות.

47. מעמדו של הנתבע אינו כשל שוכר רגיל והובטחו לו הבטחות שונות, כראיה לכך הפנה הנתבע למספר עובדות שאין עליהן מחלוקת – התובעים מעולם לא גרו בנכס, הנתבע גר בנכס כבר כ – 20 שנה, במהלך השנים שילם דמי שימוש מופחתים, במהלך השנים לא נחתם דמי שכירות. במהלך השנים הצדדים לא נהגו אחד בשני כשוכר ומשכיר אלא הנתבע ביצע עבודות אחזקה לבדו ועל חשבונו ולא פנה כנהוג אצל שוכרים לתובעים, על מנת שיממנו או שיתקנו עבורו את הנכס. במהלך כל השנים ביצע הנתבע בנכס שינויים ושדרוגים משמעותיים הנאמדים בלמעלה ממאה אלף שקלים, ללא כל מחאה מצד התובעים. במהלך השנים ההחזקה עברה מאחיו של יהושוע שלמה ליהושוע שלמה ואז לנתבע.

48. התובעים לא הוכיחו מדוע לא פעלו כל השנים? לא תבעו ולא דרשו פינוי אם אכן כטענתם דובר בהסכם שכירות רגיל. במענה לכל השאלות שהוטחו בתובעים בעניין זה הם טענו כי הנתבעים הינם עבריינים, אנשים מסוכנים, כי הם פחדו לעמוד כנגדם וכיוצ"ב טענות שלא הוכחו ואף מהוות הוצאת דיבה. בטענות אלו אין כדי להסביר את שתיקת התובעים במשך 20 שנה. מה שכן יש בו כדי להסביר את שתיקת התובעים, הינה העובדה שהיחסים בין הצדדים היו יחסים אחרים מיחסי שכירות רגילים.

49. הנתבעים השקיעו מאות אלפי שקלים בנכס על בסיס הסתמכות על דברי התובעים בעל פה כי ימכרו להם את המשק, וכי הם רשאים להתגורר בו עד לרכישתו. כך שבהכרח ההשקעות המרובות נעשו בידיעתם ובהסכמתם של התובעים.

    לאחר ההשקעות המרובות, אין מקום לדרוש את הוצאת הנתבעים מהמשק.

50. התובעים התחייבו למכור לנתבע את המשק, לפיכך מחזיק הנתבע ברישיון שימוש בלתי הדיר להתגורר בנכס.

    הנתבע הסתמך על הרישיון הבלתי הדיר שהוענק לו ולכן שינה את מצבו וביצע השקעות בנכס בסך מאות אלפי שקלים.

51. הנתבע נשא בכל העלויות של ההשקעות, למרות ידיעתם של התובעים ובקשתו מהתובעים שישתתפו עמו בתשלום, סירבו התובעים להשתתף בתשלום, בטענה כי הנכס הולך להירכש על ידי הנתבע ולכן ההשקעה תישאר עמו.

52. התובעים והנתבע סיכמו על מחיר למכירת המשק.

53. הנתבע דורש כי התובעים יעמדו בהתחייבויותיהם וימכרו לו את הנכס. וככל שלא יעשו כן, הוא דורש את החזר השקעותיו במשק הנאמדות בסך 400,000 שקלים.

54. התובעים החלו לתעד את השיחות עם הנתבעים ברגע שסברו שמתגלע ביניהם סכסוך. התובעים ידעו שהשיחות מוקלטות ו"הינדסו" את טענותיהם בהתאם.

    התמלולים הוגשו מבלי שהתבקשה והתקבלה רשות, והם נמצאים בתיק בניגוד לסדרי הדין. כמו כן עיון בהם מעלה כי מדובר בתמלולים קטועים וחסרים שאינם מביאים את כל השיחה נשוא התמלול. כמו כן אין מקום לקבל את התמלולים בשעה שהיו עוד שיחות בין הצדדים שלא הובאו תמלולים שלהם לבית המשפט.

55. התובעים לא צרפו את מר מורט בהר כתובע וגם לא העידו אותו. מר מורט בהר נכח בדיונים ואף התפרץ ממקום מושבו ונראה היה כמעורב וכמי שמכיר את המחלוקת בין הצדדים. הנתבעים העידו מלכתחילה כי בסיס ההסכמים היו מול מר מורט בהר, ולכן כאשר מדובר ב"גרסה מול גרסה", ללא הסכם בכתב, הייתה חובה על התובעים להעיד את מר מורט בהר.

56. עדות התובעים הייתה מתחכמת, בחלקה מלווה בשקרים ממש, וברובה מהווה עדות מפי השמועה.

57. עדותם של הנתבעים הייתה אמינה ורציפה.

58. הוכח כי התובעים פעלו באלימות כנגד הנתבע הסובל מנכות, ניתקו לו את החשמל למשך 3 ימים וניסו לנתק את הנכס מהמים. הנתבעים ניסו ב – 20.03.20 עם פרוץ הקורונה וחוסר הוודאות להוציא את הנתבע מהבית, ורק כאשר הבינו שזה בלתי אפשרי החלו לסחור אתו לגבי מועדים חלופיים. כמו כן בהתחלה הציגו מצג כאילו מדובר ביציאה זמנית למשך שבועות קצרים, ורק לאחר מכן שכללו את דרישתם והודו שמדובר במעבר ארוך יותר, וגם כאן הציגו זאת כאילו מדובר בתקופה שבסופה המשק יחזור לחזקתו של הנתבע.

59. בביתו של הנתבע החלו לצוץ כל מיני גורמים לניתוק החשמל והמים, הוכח שכל המהלך תוכנן מראש על ידי התובעים.

60. דין התביעה להידחות.

61. ככל וחלילה התביעה לא תדחה הרי שברי כי בנסיבות החריגות של תיק זה, יש מקום לתת לנתבע שהות מספקת ומכובדת להעתיק את מקום מגוריו.

     

    מהלך ודיון

62. התביעה הוגשה ביום 12.12.20.

    לכתב התביעה צורף תצהירו של מר מיכאל בהר וכן תצהירה של גב' ליאורה בהר ושל גב' לירון בהר. לכתב התביעה צורפו נספחים, וביניהם תכתובת ווטסאפ בין הנתבע לבין לירון. כמו כן צורפו תמלילי שיחות בין הצדדים. התמלולים שצורפו לכתב התביעה, בוצעו על ידי התובע בעצמו.

    בהמשך, בעקבות טענות הנתבע לפיה תמלילי השיחות אינם ערוכים כדין ובניגוד לדיני הראיות, הגישו התובעים תמלילי שיחות ערוכים על ידי חברה שעיסוקה בכך. השיחות שצורפו הינן: שיחה מיום 08.03.20 בין התובע לבין הנתבע; שיחה מיום 12.04.20 בין הנתבע לבין התובע ולירון (אשר התקיימה עת נפגשו הצדדים פיזית בנכס); שיחה ביום 20.04.20 בין התובע לבין יהושוע שלמה; שיחה מיום 21.04.20 בין התובעים לבין יהושוע שלמה; שיחה מיום 25.04.20 בין התובעת לבין יהושוע שלמה; שיחה בין התובע לבין יהושוע שלמה (לא צוין תאריך השיחה).

    [אעיר כי במסגרת הסיכומים בוצעו ציטוטים מהתמלולים, אולם לא ניתן היה להפנות לעמוד בו מצוי הציטוט, שכן עמודי התמלול אינם ממוספרים].

63. הנתבע הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה של 30 יום. התובעים מצידם הגישו בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בתאריך 26.01.20 ניתנה החלטתי במסגרתה נעתרתי לבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, על אף שמדובר בהליך מהיר, וראו הנימוקים שם.

    בהמשך הגיש גם הנתבע יהושוע שלמה, בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה וגם לבקשה זו נעתרתי, על אף התנגדות התובעים (ראה החלטה מיום 15.02.21).

64. במקביל נקבע דיון בתיק.

65. טרם הדיון הגישו הנתבעים כתבי הגנה מטעמם כאשר לכתבי ההגנה צירפו תצהירים מטעמם (יצוין כי תצהירו של יהושוע שלמה אינו חתום ונרשם שם כי "ייחתם במעמד הדיון").

66. בכתבי ההגנה טענו שני הנתבעים כי התיק אינו מתאים להידון בתא"ח ולפיכך בדיון שהתקיים בתיק, ביום 11.03.21, נשמעו טענות הצדדים בעניין זה. בסיום הדיון אפשרתי לצדדים להגיש טיעון בכתב בעניין סוגיית התאמת התיק להידון בתא"ח, בצירוף פסיקה.

    עוד הוריתי בסיום אותו דיון לב"כ התובעים להעביר לחברו עותק מהקלטות שתמלול שלהן צורף לכתב התביעה. ב"כ הנתבע עתר לקבל הקלטות של שיחות נוספות, כאשר את הבקשה הגורפת דחיתי, אולם ציינתי שככל ומבקש לקבל הקלטה של שיחה ספציפית ו/או שיחה מתאריך מסוים, הוא יוכל לפנות בעניין זה לבית המשפט. כך גם לגבי מסמך ספציפי. כן אפשרתי לצדדים לצרף שיחה ספציפית מהותית או מסמך ספציפי מהותי, ככל ויסבירו שיש מקום לעשות כן.

    הנתבע לא ניצל את זכותו ולא הגיש בקשה לגילוי מסמך ספציפי או שיחה ספציפית.

67. לאחר הדיון הגישו אכן שני הצדדים טיעונים בכתב בצירוף הפנייה לפסיקה בעניין התאמת/אי התאמת ההליך לתא"ח.

    התובעים גם הגישו התייחסות מגיבה לטיעוני הנתבע. להתייחסות מגיבה זו צירפו התובעים תצהיר של מר צביקה שלמה, וכן אישור על הגשת תלונה מקוונת למשטרה בגין הגשת הסכם מזויף לחברת החשמל (ראה פירוט להלן).

68. בהחלטה מנומקת מיום 20.06.21 קבעתי כי התיק מתאים להידון בתא"ח וראה הנימוקים שם.

69. במסגרת ההחלטה לפיה התיק מתאים להידון בתא"ח, נקבע התיק לדיון. התיק נקבע לדיון טרם הפגרה, שכן דובר בתיק תא"ח.

    ב"כ הנתבע ביקש לדחות את הדיון שכן המועד לא התאים ליומנו וכן ציין שבכוונת הנתבע להגיש בר"ע על ההחלטה. ב"כ התובעים סירב נחרצות לדחייה וציין כי מדובר בהליך בסדר דין מהיר שנמשך זמן רב מידי.

    בתאריך 01.07.21. ניתנה החלטתי לפיה מה שהנתבע מבקש בעצם הוא עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט, כאשר החלטתי לדחות את הבקשה, שכן העתרות לה תעקר מתוכן את ההחלטה לפיה התיק מתאים להתברר כתא"ח, במקביל הזזתי את שעת הדיון על מנת שתתאים ליומנו של הנתבע.

70. ביום 14.07.21 הוגשה על החלטה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הנכבד על ידי הנתבע (רע"א 30581-07-21).

    בהחלטתו מאותו יום דחה בית המשפט המחוזי הנכבד את בקשת רשות הערעור וכך נקבע באותה החלטה: "אין מקום למתן רשות לערער בנסיבות הספציפיות – ודין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה. ממילא מתייתרת הבקשה לעכב את דיון ההוכחות הקבוע. בכתב ההגנה עושים המבקשים שימוש נרחב במונחים "שכירות" ו "דמי שכירות". אין מחלוקת שנקודת המוצא ביחסי הצדדים הייתה בהסכם שכירות "רגיל" למדי. טענת ההגנה לאחר חלוף שנים ארוכות היא לקיום הבטחה בע"פ למכירת הנכס, ועד אז – רשיון בלתי הדיר. אין מדובר בטענות שיש מורכבות עובדתית חריגה בבירורן. ככל שיש מקום לתביעה "נגדית" בגין השקעות והוצאות שהוצאו להשבחת הנכס, אם ייתן פס"ד פינוי - אין מניעה, כפוף לכל דין, להגישה בהליך נפרד. הנסיבות אמנם אינן "קלאסיות" להגשת התובענה בהליך דיון מהיר, וניתן היה להחליט בה במידה, כהחלטה סבירה, גם על מחיקת הכותרת ומעבר למסלול רגיל. המקרה מעט גבולי. בוודאי אין זה התרחיש השגרתי של תביעה לפנוי מושכר. אולם – בתוך מתחם שיקל הדעת של הערכאה הדיונית – גם ההחלטה מושא הערעור ראויה ומנומקת באופן משכנע. למקרא טענות ההגנה וגרסת המבקש, איני מזהה הכבדה או קושי מיוחדים בניהול ההגנה בשל אופי ההליך של דיון מהיר. כאמור- הברור העובדתי אינו כה מורכב חרף הנסיון להציגו ככזה. מקרים לא שונים בהרבה במהותם נדונו בפני בתי המשפט בהליך המהיר ו "השמיים לא נפלו". לסיכום – אין מקום להתערבות ערעורית בהחלטה הדיונית שניתנה בדבר מסלול בירור התובענה....".

71. בהמשך הוגשה על ידי הנתבע בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון, כאשר צוינה מניעה של ב"כ הנתבע להתייצב לדיון. בית המשפט נעתר לבקשה והציע לצדדים מספר מועדים חלופיים לקיום הדיון.

72. בין לבין הוגשה בקשה על ידי התובעים למתן צו לחברת החשמל להעברת מסמכים – הסכם שכירות שהועבר לחברת החשמל על ידי הנתבע, כאשר נטען כי מדובר בהסכם שזויפה בו חתימת התובעים כאשר נודע להם על כך בתחילת חודש מאי. לבקשה צורף תצהירו של מר צביקה שלמה (שצורף כאמור לעיל גם לטיעוני התשובה מטעם התובעים, בעניין התאמת התיק להליך של תא"ח). בית המשפט נעתר לבקשה ונתן צו כמבוקש. בעקבות צו זה הוגשו לתיק מסמכים שהתקבלו מחברת החשמל וביניהם פניה של הנתבע לחברת החשמל מיום 02.05.21 לחידוש החשמל בנכס, אליה צורף הסכם שכירות בו נרשמה בכתב יד תקופת שכירות שתחילתה ביום 01.05.21. הסכם השכירות נחזה כחתום על ידי הנתבע מצד אחד ועל ידי התובעת מהצד השני . כן צורף טופס חתום על ידי הנתבע שכותרתו "החלפת שם לקוח בנכס", כאשר הנתבע צוין כמי שהינו הלקוח הנכנס (ראו דיון במסמכים הללו בהמשך).

73. טרם הדיון בתיק הגיש עו"ד אורן גולן בקשה לשחרור מייצוג הנתבע 1, מר יהושוע שלמה, בשל חילוקי דעות שאינם ניתנים לגישור, ובית המשפט נעתר לבקשה.

74. במהלך הדיון שהתקיים בתיק נחקרו המצהירים שהתצהירים מטעמם צורפו לכתבי הטענות (התובעים, גב' לירון בהר וכן הנתבעים). לדיון התייצב גם מר צביקה שלמה שתצהירו כאמור צורף קודם לכן לתיק על ידי התובעים. התובעים ביקשו להעיד אותו אולם הנתבע התנגד, בטענה שמדובר בתיק שנדון בסדר דין מהיר ולא ניתן לצרף עדים נוספים. בהחלטתה מפורטת דחיתי את בקשת התובעים לצרף את תצהירו של מר צביקה שלמה כתצהיר עדות ראשית בתיק, בשל העובדה שלא הוגשה על ידי התובעים בקשה מסודרת, מבעוד מועד להגשת התצהיר (וראו הנימוקים המפורטים בפרו' עמ' 7 ו – 8).

    התובעים גם ביקשו לצרף מסמכים מהעירייה, מחלקת ארנונה, אולם גם בקשה זו נדחתה בשל כך שהמסמכים לא הוצגו מבעוד מועד לצד שכנגד (פרו' עמ' 24 שורה 13).

75. דיון ההוכחות ארך החל מהשעה 15:00 ועד 22:00 בלילה, כאשר חקירות שני הצדדים היו נרחבות.

76. במהלך הדיון ביקש ב"כ הנתבע להציג לתובע תכתובת ווטסאפ בינו לבין הנתבע, כאשר ב"כ התובעים התנגד לכך, אולם על אף ההתנגדות אישרתי את הצגת התכתובת, למרות שלא הוגשה קודם לכן (פרו' עמ' 21 שורות 13 – 17). בהמשך, הוריתי לנתבע להגיש את התכתובת המלאה לתיק וכך נעשה.

77. בסיום דיון ההוכחות הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים.

78. סיכומי התובעים והנתבע הוגשו והם מונחים לפני. הנתבע 1, מר יהושע שלמה, לא הגיש סיכומים על אף תזכורת שניתנה לו בעניין הגשת הסיכומים.

     

    דיון והכרעה

     

    האם זכויותיו של הנתבע נרמסו בהליך זה, כטענתו 

79. מהראיות המונחות לפני עולה כי התובעים ביקשו מהנתבע לפנות את המושכר מאז 08.03.20, כך שהוא יודע על הדרישה לפנותו למעלה משנה וחצי.

80. כמו כן עלה כי טרם הגשת התביעה, בחודש 04/21, נשלח לנתבעים מכתב על ידי ב"כ התובעים, בו נדרשו לפנות את הנכס. למכתב ניתנה תשובה על ידי באי כח הנתבעים בהליך דנן, בחודש 05/21 במסגרתה נדחתה הדרישה לפינוי.

81. במסגרת ההליך דנן, כפי שפורט לעיל, נעתר בית המשפט לארכה שביקשו הנתבעים להגשת כתב הגנה.

    בהמשך יוחד הדיון שנקבע לשמיעת טענות הנתבעים בעניין התאמת ההליך להידון בתא"ח. הצדדים אף קיבלו הזדמנות להשלים טיעון ולצרף פסיקה. בהמשך, ורק לאחר שהצדדים השלימו טיעון ופסיקה ניתנה החלטה בעניין התאמת ההליך לתא"ח. הנתבע אף השתמש בזכות הקבועה לו בדין, והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בעניין זה, אשר נדחתה.

82. בנוסף, דיון ההוכחות נדחה על מנת להתאים אותו ליומנו של ב"כ הנתבע.

83. דיון ההוכחות עצמו ארך כ – 7 שעות, במהלכו נחקרו ארוכות בעלי הדין ועדים נוספים. וראה למשל טרוניית התובעים בסיכומים מטעמם בעניין עדות הנתבע: "עדותו היתה רצופה סתירות, תמיהות, התחמקות מלהשיב לשאלות באופן ענייני, השיב לא לעניין, והרשימה עוד ארוכה...והכל בלשון עדינה, הכל כפי שיפורט "על קצה המזלג" בהמשך. בית המשפט הנכבד התיר לנתבע 2 לנהוג כך במהלך כל עדותו, דבר אשר גם לפגיעה מהותית בתובעים, ולסבר את האוזן לשאלה שהתשובה שלה הינה כן/לא השיב במשך 12 דקות! עדות הנתבע 2 הייתה ארוכה ולא רבלנטית ובכל פעם השיב תשובות שאינן קשורות לשאלה, הכל על מנת להאריך את החקירה ולמסמס את הדיון המשפטי" (ראה סעיפים 37 – 39 לסיכומים).

84. בנסיבות אלו, כאשר נמסרה לנתבע על ידי התובעים דרישה לפנות את הנכס ביום, 08.03.20, היינו לפני שנה וחצי, כאשר טרם הגשת התביעה נשלחו מכתבי דרישה, כאשר בקשת הנתבעים להעברת ההליך לסדר דין מהיר, נשקלה בכובד ראש, וכאשר בקשות הארכה והדחיה של הנתבעים נעתרו על ידי בית המשפט, וכאשר דיון ההוכחות ארך כאמור שעות ארוכות ולאחר עוד הוגשו סיכומים בכתב – אין כל מקום לטענות הנתבע בפתח הסיכומים מטעמו לפיהן "זכויותיו נרמסו במסגרת הליך זה".

85. באשר לטענות הנתבע בסיכומיו לפיהן התביעה לא התאימה להידון כתביעה לפינוי מושכר אין לי אלא להפנות להחלטתי המנומקת שניתנה בעניין זה ואשר גם עמדה במבחן ערכאת הערעור.

    מסקנה זו לא השתנתה בסוף ההליך.

86. באשר לטענת הנתבע בדבר מתן אפשרות לתובעים "לצירוף מסמכים לכל אורך ההליך", אציין כי התובעים צרפו במהלך ניהול ההליך, תמלולי שיחות על ידי חברה שעיסוקה בכך, שכן קודם לכן צירפו התובעים לכתב התביעה, תמלולים שנערכו על ידי התובע בעצמו והנתבעים התנגדו לכך. כך או כך התמלולים עצמם הם רק כלי מסייע, בעוד ההקלטות עצמן הועברו לנתבעים עוד בשלב מקדמי של ההליך. לגבי הבקשה מחברת חשמל, הרי דובר במסמך שהוגש על ידי הנתבע לחברת החשמל תוך כדי ההליך, בחודש 05/21 (התביעה כזכור הוגשה בחודש 12/20), כך שלא ברור כיצד יכלו התובעים לצרף מסמכים אלו לכתב התביעה...מה גם שלצורך השגתם נדרש והתקבל צו מבית המשפט. כך או כך כל מסמך שצורף, הוגש לתיק זמן מספיק טרם דיון ההוכחות, כאשר לנתבעים הייתה מלוא השהות לעיין במסמכים ולהתייחס אליהם. גם הנתבע קיבל אפשרות להגיש בקשות בעניין מסמכים/הקלטות וראה בעניין זה ההחלטה בסיום הדיון הראשון בתיק. הנתבע טוען כי "היה כבול לגדריו של ההליך הספציפי", כאשר אין בפיו טענה איזו ראיה נמנע ממנו לצרף ואיזה עד נמנע ממנו להעיד, כאשר לא הוגשה בשום שלב במהלך ההליך בקשה בעניין ראיה ספציפית. וראו למשל שהותרה לנתבע במהלך דיון ההוכחות, על אף התנגדות התובעים, להציג לתובע במסגרת חקירתו הנגדית על ידי ב"כ הנתבע, התכתבות ווטסאפ בין התובע לנתבע, שלא צורפה קודם לכן בשום שלב לתיק.

     

     

    מה הוכח לפני

87. הוכח שמר מורט בהר חלם שיהיה לו ולמשפחתו בית במושב ובשל כך רכש את הנכס. מר מורט בהר שהינו רופא המשיך להתגורר עם אשתו בקרבת בית החולים בו עבד.

88. באותם שנים ילדיו של מר מורט בהר לא ביקש לגור בנכס.

89. הנכס הושכר בשנת 2001 למר צביקה שלמה אשר העביר את השכירות בהמשך למר יהושוע שלמה וזה העביר אותה לנתבע. טרם ההעברות בין השוכרים לא התבקשה רשות התובעים לכך, אולם מהתנהגות התובעים עולה כי הסכימו בהתנהגותם לאותן העברות ולא ראו בכך הפרת חוזה או משהו דומה.

    בעניין זה צודקים הנתבעים בטענותיהם כי אם הדבר היה שלא לרוחם של התובעים, חזקה שהיו פועלים זה מכבר לפינוי מר יהושוע שלמה ו/או לפינוי הנתבע מהנכס.

90. הוכח אכן כי שני הנתבעים איחרו באופן כרוני בתשלומי השכירות, וצברו חובות מפעם לפעם, כאשר התובעים נאלצו "לרדוף אחריהם" לקבל את המגיע להם, בסבלנות עד אין קץ יש לציין.

    בתחילה התנהלו התובעים מול מר יהושוע שלמה ובהמשך מול הנתבע. בתחילה התובעת היא שטיפלה בגביית הכספים, עד שבשל הקושי הכרוך בכך, העבירה את הטיפול בגביית הכספים לבנה מיכאל, עד שהוא העביר אף הוא את הטיפול בכך, בשל הקושי הכרוך בכך, ללירון.

    הדברים עולים ברורות מעדויות הצדדים, וכן מהסדרי החוב שנעשו עם יהושוע שלמה (וראו גם סעיף 16 לתצהירו של התובע) הדברים גם עולים מההתכתבות הרציפה שבין לירון לבין הנתבע.

    ראה תצהירו של התובע: "מעת כי התקשתי להתנהל מול הנתבע 2 כי אז בחרתי ליתן לגברת לירון בהר אישתי את הסמכויות לגביית תשלומי השכירות מאת הנתבע 2. מהעת ההיא קרי החל משנת 2016 הגברת לירון התנהלה בגביית דמי השכירות אל מול הנתבע 2..." (סעיפים 69 ו- 70 לתצהירו).וראה גם עדותו: "...קיבלתי מאמא את העובדות על מה שהיה עד לאותו הרגע כדי להתחיל אני לטפל כי ראיתי שיוצאת מדעתה והיא לא מצליחה לעמוד מול המהלכים והצורת התנהלות שהיא לא הוגנת ואפילו בעייתית של שוקי שלמה..." (פרו' עמ' 19 למטה, עמ' 20 למעלה).

    וראו תצהירה של לירון בעניין זה : "מעת שלבעלי – התובע 2, היה קשה להתנהל אל מול הנתבע 2, כי אז בחר הוא ליתן לי את הסמכויות לגביית תשלומי השכירות מאת הנתבע 2. מהעת ההיא קרי החל משנת 2017 התנהלתי בגביית דמי השכירות אל מול הנתבע 2" (סעיפים 2 – 3 לתצהיר).

    וראו האמור בתצהירה בעניין ההתנהלות שלה מול הנתבע 2: "קיימת תכתובת ווטסאפ רבה של כלל השנים אשר יש בה לבטא את התנהלותו חסרת תום הלב של הנתבע 2 באיחור כרוני בתשלום דמי השכירות.." (סעיף 4 לתצהירה).

    וראו דוגמאות מתוך התכתבות הווטסאפ בין הנתבע לבין לירון המשקפת את ההתנהלות השוטפת בין הנתבע לבין לירון:

    02.08.2017 שעה 13:54, לירון: הי ניר, שכחת אותנו.

    02.08.2017 שעה 13:58: ניר מושב: לא. מחר בבוקר אני אפקיד....

    ....

     

    06.08.2017 שעה 10:44, לירון: הי ניר הפקדת?

    06.08.2017 שעה 06.08.2017, ניר מושב: לא אני יפקיד יום יומיים הייתי עסוק קצת סליחה.

    09.08.2017 שעה 10:41, לירון: ניר (שלושה אימוג' כועסים).

    09.08.2017 11:07 ניר מושב: לא שכחתי אני יודע אני צריך להפקיד.

    ....

     

    16.08.2017 שעה 11:17, לירון: הי ניר? הופקד במקרה? 4400, יולי אוגוסט?

    14.08.2017 שעה 20:22, ניר מושב: היי מחר אני אפקיד....

     

    ......

     

    16.08.2017, שעה 08:29, לירון: הי ניר עדיין לא הופקד, לחוץ לנו (אימוג'י של שתי ידיים נפגשות, שמשמעותו - "בבקשה").

    17.08.2017, שעה 11:57, לירון: ניר מה קורה.

    לא כיף לי לנדנד לך (אימוג'י עצוב).

    17.8.2017, שעה 15:12, ניר מושב, הי מה קורה.

    אין צורך לנדנד אני זוכר שאני צריך להעביר סליחה על העיכוב אני ידאג לזה הכי מאוחר מחר אני יעשה הפקדה שוב סליחה.

     

    29.01.2018 שעה 19:18, לירון, הי ניר ממצב? דואג להפקיד לנו עבור ינואר?

    29.01.2018 שעה 19:30, ניר מושב: הי מה נשמע.

    כן מחר נפקיד.

    29.01.2018 שעה 19:31, לירון: (אימוג'י של יד עם בוהן למעלה, שמשמעותו "בסדר גמור").

    יכול להפקיד כבר גם לפברואר?

    29.01.2018, שעה 19:32 ניר מושב: נראה מחר אני אשתדל.

    .......

    9.2.2018 שעה 7:27, לירון: ניר בוקר טוב. דואג להעביר ינואר פברואר? 4400 שח דחוף לנו בבקשה.

    12.2.2018, שעה 09:20, לירון: ניר (שלושה אימוג'י עצובים).

    12.02.2018, שעה 10:31, ניר מושב: בוקר אור אני דואג לזה.

    לא שכחתי.

    12.02.2018 שעה 10:47, לירון (אימוג'י של יד עם בוהן למעלה שמשמעותה "בסדר גמור").

    19.02.2018 שעה 08:15, לירון: ניר בוקר מה קורה? צריך תיכף להעביר גם על מרץ

    לחוץ לנו, בבקשה תגור לנו את הפינה.

    20.02.2019 שעה 10:17, לירון: ניר???

    20.02.2018 שעה 10:29, ניר מושב: כן בוקר טוב.

    אני יעביר כמה ימים אין לי כרגע עד ראשון שני אני ישתדל להעביר.

    20.02.2018 שעה 11:03, לירון: או.קי. תעביר בבקשה 6600 ינואר פברואר מרץ.

    20.2.2018, 11:16, ניר מושב: בסדר אל תדאגי אני ידאג לזה בהקדם אני לא שוכח.

    20.2.2018, שעה 11:18, לירון: (אימוג'י של יד עם בוהן למעלה, שמשמעותו בסדר גמור).

    תודה,

    תעדכן אותי אחרי שתעביר

    20.2.2018, שעה 11:23, ניר מושב: סבבה תודה.

    4.3.2018, שעה 15:05, לירון: ניר

    ינואר פברואר מרץ אני רודפת אחריך כבר 3 חודשים לא כיף לי.

    5.3.2019, שעה 7:23, לירון – ניר (שלושה אימוגי' כועסים).

    5.3.2018, שעה 10:15, ניר מושב: שבוע טוב את לא צריכה לרדוף אחריי אני יודע שאני חייב היום אני אעביר.....

    וראו גם חלק מההתכתבויות בחודשים 09/18 – 10/18 המתייחסות לתשלומים בגין אפריל עד ספטמבר, לצורך הקיצור אצטט רק מה כתב ניר ואחסוך את הציטוטים של התחנונים והפניות המרובות של לירון:

    20.9.2018 שעה 09:49, ניר מושב: אני דואג לזה לא שכחתי לרגע שאני חייב אני יפקיד בהקדם.

    .....

    3.10.2018 שעה 23:11, ניר מושב: הי מה קורה?

    לא שכחתי לרגע אני יעביר בהקדם השבוע נדאג להעביר באמת סליחה חשבתי שזה יקח רק כמה ימים סליחה.

    .....

    14.10.2019 שעה 21:22, ניר מושב: היי ערב טוב מחר אבא יעביר לחשבון 5400 וישאר 10000 אני אותם תוך כמה ימים שבוע הכי מאוחר כי עדין לא קיבלתי כסף ברגע שאקבל אני מעביר מייד לחשבון שלכם סליחה והמון תודה.

    ....

    15.10.2018, שעה 20:14, ניר מושב: אבא היה אמור להעביר כנראה שכח למרות שאמרתי כמה פעמים היום בבוקר אני ידאג לזה שיעביר בבוקר.

    ...

    16.10.2019 שעה 14:23, ניר מושב: היי צהריים טובים אני בודק מולו במידה ולא אני יקח ממנו יפקיד מעטפה מזומנים בערב.

    ....

    17.10.2019 שעה שעה 14:30, ניר מושב: אבא לא העביר אני יפקיד היום...

    .....

    18.10.2019 שעה 19:46, ניר מושב: "אני נוסע לאבא עכשיו לקחת ממנו ואני יחפש איפה ניתן להפקיד מזומן אם אין מחר ניפגש נעביר לך אישית בסניף אשקלון אין הפקדה יותר של מזומנים..."

    ......

91. וראו מה שכתב יהושוע שלמה בכתב הגנתו בעניין תשלום דמי השכירות בסעיף 15: "...שוקי וניר כבר מחזיקים בנכס עשרים שנה משנת 2001 באמצעות הסכמים ו/או הסכמות בעל פה, משלמים את דמי השכירות כמו שעון במשך 20 שנה..." הדגשה שלי – הח"מ. מהעדויות והמסמכים שהוצגו עולה שהאמור בהצהרה זו הוא אינו אמת כלל וכלל.

    ראו גם דבריו בחקירתו הנגדית: "ש. זה שלושה הסכמים שמתייחסים לשנים 2013, 2014, 2015 שאתה חתום שנצבר לך חובות עבור השכירות למשק 12 עבור הבית, תאשר לי בבקשה, בהתאם למה שכתוב? ת. יכול להיות שצברנו חוב כזה או אחר אבל שילמנו, אנחנו משלמים ויודעים לשלם..." (פרו' עמ' 40 שורות 30 – 34). אז איך הצהיר ששילמו דמי השירות "כמו שעון" מחד, ומאידך הודה ש: "יכול להיות שצברנו חוב כזה או אחר"??

    התובעים אכן השלימו עם התנהגות זו של הנתבעים וזו לא עילת התביעה נגד הנתבעים, אולם אין ספק שלא רוו נחת מהתנהלות זו ונאלצו להסכים לה בלית ברירה.

92. עוד הוכח כי התובעים ניסו פעמים רבות לדאוג להחתים את הנתבעים על הסכם שכירות, אולם הנתבעים התחמקו מלחתום על ההסכם. הנתבעים שהתחמקו מלחתום על הסכם שכירות, מנסים כעת להיבנות מעובדה זו, וזאת אין לקבל.

    וראו עדותו של התובע: "פניתי חזור ושנה לנתבע 1 לחתום על הסכם שכירות מוסדר אך האחרון בחר להתחמק ו/או להתעלם מלחתום על הסכם שכירות מוסדר באמתלות שונות ומשונות ובחוסר תום לב, הלכה למעשה סירב הוא לחתום על ההסכם. בסופו לא חתם על הסכם שכירות..." (סעיף 18 לתצהירו). ובהמשך: "ביום 20-10-2018 העברתי הסכם שכירות למר ניר יהושוע לחתימה. גם הפעם וכהרגלו בקודש של הנתבע 2 הסכם זה לא נחתם" (סעיף 21 לתצהירו).

    ראו עדותה של התובעת: "...אני דרשתי המון פעמים שיחתמו על הסכם.." (פרו' עמ' 10 שורות 16 – 17).

    וראו גם בהמשך עדותה: "ש. זה נכון שלא את לא בעלך ולא מיכאל חתמתם פעם על הסכם שכירות עם ניר או שלמה ?

    ת.לא זה לא נכון. הוא חתם על הסכם מול מיכאל. שוקי. אנו הגשנו הסכם לניר ולשוקי שהם לא רצו לחתום עליו. באחת הפעמים שמיכאל לחץ, שוקי הסכים לחתום איתו על איזה ניר, הם פשוט כל הזמן דחו, ניר אמר אבא שלי צריך לחתום, הם לא הסכימו..." (פרו' עמ' 13 שורות 26 – 29).

    וראו גם ההתכתבויות בין לירון לבין הנתבע מזמן אמת, המוכיחות שטענות התובעים הן אמת לאמיתה:

    23.12.2018, שעה 9:52, לירון: נפגש בקרוב לחתום על החוזה.

    .......

    11.1.2019 שעה 7:47, לירון: אנחנו צריכים דחוף את החוזה חתום ל 2019.

    15.1.2019 שעה 8:07, לירון: ניר

    חייבת את התשלום והחוזה חתום עד סוף החודש הזה!!!

    ......

    30.1.2019, שעה 22:36, לירון: חתמת כבר על החוזה

    חייבת את זה.

    יכול לסרוק ולשלוח?

    30.1.2019, שעה 22:48, ניר מושב: תאמת שעדיין לא עברתי עליו הוא לא חתום היה לי תקופה לחוצה קצת.

    נעבור על לא בעיה

    30.1.2019, לירון: (אימוג'י של יד עם בוהן למעלה) בבקשה בהקדם ושלח לנו.

    .....

    7.2.2019 שעה 19:30, לירון: ואני ממש צריכה את החוזה חתום.

    .....

    7.4.2019 שעה 13:31, לירון: חוצמזה אני ממש ממש צריכה את החוזה.

    ......

    10.4.2019, שעה 9:39, לירון: תוכל לשלוח בבקשה את החוזה חתום היום?

    ..... .

    22.4.2019 שעה 21:32, לירון: שלח לי את החוזה חתום זה ממש דחוף לנו בדיוק דקה בווטאספ.

    22.4.2019 שעה 21:32, ניר מושב: הוא לא חתום לא עברנו עליו אחרי החג.

    22.4.2019, שעה 21:32, לירון: אני מחכה 4 חודשים.

    אפילו יותר.

    צריכה דחוף

    בבקשה תסגור את זה היום.

    22.4.2019 שעה 21:33, לירון: זה חוזה סטנדרטי

    תעברו ותשלחו בבקשה

    זה דחוף לנו.

    22.4.2019 שעה 21:35, ניר מושב: אחרי החג אני בירושלים.

    .......

    לפנייה נוספת של לירון בדבר החוזה הוא עונה: 01.05.2019, שעה 14:22, ניר מושב: הי מה קורה אני קצת עסוק זה לא בכוונה נטפל בזה.

    ויש עוד התכתבויות בעניין החוזה שהן דומות למה שכבר צוטט, ודומה שהתמונה ברורה. הנתבע לא מציין במסגרת ההתכתבויות מסרב לחתום על חוזה, הנתבע איננו טוען במסגרת ההתכתבויות כי היחסים בין הצדדים הם אחרים מיחסי שכירות, אלא מה שעושה הנתבע, הוא מושך ומושך את הזמן באמתלות שונות. וראו עדותה של לירון: "..נתתי לו את החוזה, אמר אין בעיה, אני אקח הביתה, אני אחתום, אחר כך הייתה התנהלות של למעלה מחצי שנה, של הבטחות, מחר אני שולח, מחרתיים, זה אצל אבא, אני בירושלים, אני חולה, אני אחתום, אבא ישלח, ועד היום לא קיבלתי את החוזה חתום. אמרתי לו שלא נעים לי מליאורה, בסה"כ חוזה סטנדרטי, הוא אמר שבאחת ההתכתבויות שהוא בירושלים שזה לא לידו, זה מחר, עשרות תירוצים, הכל בהתכתבויות ווטסאפ... (פרו' עמ' 31 למעלה).

    הנתבע בעצמו מודה שביקשו ממנו לחתום על הסכם ולא חתם (סעיף 21 להגנתו). בכתב ההגנה נטען כי לא חתם בשעה "שהבין את כוונותיה ואת הניסיון לקפח את זכויותיו". בשום מקום בהודעות מול לירון לא נרשמה סיבת הסירוב. הנתבע פשוט: מושך ומושך זמן..

93. הנתבע מנסה היום להיבנות מכך שהנתבעים סירבו לחתום על חוזה, וטוען כי אחת העובדות מהן ניתן ללמוד על כך שהיחסים בין הצדדים אינם יחסי שכירות, היא העובדה שלא נחתם ביניהם הסכם. ככל וטענה זו תתקבל – חוטא יצא נשכר. התובעים רדפו אחרי הנתבעים שיחתמו על הסכם אך הנתבעים דחו אותו בלב ושוב, זה מה שהיה, וזו הסיבה שאין הסכם חתום, ולא סיבה אחרת. ראו עדות התובע: "..פניתי אליו מספר פעמים מתחילת התהליך בבקשה שיחתום על חוזה שכירות. לשאלת בית המשפט מתי זה היה, זה היה די בתחילת הדרך בסביבות שנת 2013. כל הזמן הייתה דחיה של הדברים, התחמקות, רק כאשר ממש לחצתי, הייתי צריך לראות שנמצא, שהבאתי הסכם, אמר בוא נראה, אך כך אותה התנהלות הייתה עם הבן הממשיך שלו, רק שאין ברירה, יכול לחתום על כמה דפים, ושניהם הם יוצאים מאחריות, שלניר לא יהיה חוזה להשכיר את הבית, תרגיל חכם מאוד של הקבוצה הזו.." (פרו' עמ' 26 שורות 4 – 19).

    הנתבע שהתחמק מלחתום על הסכם שכירות גם השתמש בנימוק זה על מנת לטעון כי התיק אינו מתאים להידון בסדר דין מהיר (ראו למשל סעיף 1.4 לכתב הגנתו, וראו התייחסות בית המשפט לעניין זה בהחלטה הנוגעת להתאמת ההליך לדיון בסדר דין מהיר).

94. הנתבע סירב לחתום על הסכם במשך פרק זמן ארוך, אולם כאשר היה צריך להציג הסכם לחברת החשמל על מנת שיחברו את הנכס לחשמל, לא רק שחתם על הסכם שכירות, אלא גם זייף את חתימתה של התובעת על גבי ההסכם....

    הנתבע נטל את אחת מטיוטות החוזים שהועברה לו על ידי התובעים, ורשם בתוכו בכתב יד כאילו הוא שוכר את הנכס החל מיום 01.05.21. הסכם זה הוגש בתמיכה לפנייתו לחברת החשמל ביום 02.05.21 לחדש את החשמל לנכס, כאשר צוין שם כי חוב קודם אינו חוב שלו. הנתבע הודה במהלך הדיון בזיוף זה במפורש, לאחר שבית המשפט חייב אותו לענות לשאלות ב"כ התובעים בעניין זה. הנתבע גם ציין שביצע את הזיוף שכן: "נאלץ לעשות כן".

    וראו הפרוטוקול (פרו' עמ' 39 למעלה):

    "ש.זייפת את החתימה של גב' ליאורה?

    ת.היה לי סכסוך עם צביקה ואני מפרט ואני שומע שצריך לענות על השאלה ואני אומר שהגשתי את ההסכם לחברת חשמל ואני שומע שבית המשפט שואל האם זייפתי את החתימה של ליאורה ואני אומר שהגשתי את ההסכם ואני שומע צריך לענות לשאלה ואני אומר שחתמתי בשם ליאורה על מנת שיחזירו לי את החשמל כי הייתי מנותק מספר ימים, בשל הפרובוקציה של משפחת בהר. צביקה עשה פרובוקציה ונאלצתי לעשות את זה בלית ברירה כי נשארתי כל כמה זמן, מאחר ואני נכה נאלצתי לעשות את זה...".

95. הנתבע כאמור גם הציג מצג שקרי לחברת החשמל כאילו הוא שוכר את הנכס רק החל מחודש 05/21, וציין בפנייתו לחברת החשמל, שככל ויש חוב קודם בנכס החוב אינו שלו, זאת על אף שרק הוא התגורר בנכס לבדו מזה שנים רבות.

96. הוכח כי במהלך השנים ביצע הנתבע שינויים בנכס לצרכיו כאשר לא טרח לפנות לתובעים לקבל רשות לבצע שינוים אלו. ראו סעיף 75 לתצהירו של התובע: "משכך בנוסף לכך שהנתבע 2 לא קיבל כל אישור ו/או הסכמה ו/או אחר וכן לא עידכן כלל אותי ובנוסף לא פחות חמור הנתבע 2 בנה משטח בטון ועליו הגבהה של קונסטרוקציה ועליו בניית משטח עץ ללא כל היתר ובניגוד לחוק..." (סעיף 75 לתצהירו). ובהמשך: "...מעת שהנתבע החל להתגורר בנכס החליט הוא על דעת עצמו מבלי לקבל כל אישור ו/או הסכמה מאת אימי וממני. הנתבע 2 הקים בריכת שחיה בגודל של כ – 50 מ"ר מובן בניית הבריכה נבנתה ללא היתר. ומבלי שהתובע 2 עודכן כלל על הקמת הבריכה. בנייה זו הינה בנייה חורגת" (סעיף 76 לתצהירו, וראה גם סעיפים 77 – 80 באותו עניין של בנייה ללא קבלת אישור התובעים).

97. טענת הנתבעים כאילו הנתבעים לא פנו לתובעים בדרישה לבצע תיקונים במושכר או לשאת בעלות התיקונים והדבר מוכיח כי לא דובר ביחסי שכירות לא הוכחה ואף הוכח ההפך. הוכח כי הנתבעים פנו לתובעים בדרישות כספיות הנוגעות לתיקונים שבוצעו או שהיה צריך לבצע במושכר.

    כך למשל קוזז סכום שכירות חודשי בגין תיקון הדוד. ראה התכתבות בין הנתבע לבין לירון:

    3.12.2018, שעה 20:26, ניר מושב: אני יודע על החוב נסגור בהקדם לפני סוף שנה והתקנתי דוד שמש חדש צריך לקזז הקודם מ2004 התפוצץ.

    הנתבע גם אילץ את התובעים להשתתף איתו באמצעות קיזוז במחצית מעלות פרגולה שביצע, וזאת בדיעבד (ראו סעיף 11 לכתב ההגנה בו הודע כי קוזז משכר הדירה מחצית מעלות הפרגולה). וראו עדותו של התובע: "...ביקשתי מניר, אתה לא עושה דברים, מתחילת הדרך שהיה את העניין של הפרגולה, הם הציבו די בבירור עובדה שהם מעוניינים בכסף, לא הציגו לא קבלות ולא שום דבר ופשוט מאוד העמידו אותנו במקום שהם מבקשים את הכסף, והם לא שילמו כל כך הרבה חודשים, ופשוט זה קוזז, לא הייתה לי ברירה, הוא מעמיד אותי אותי במקום ללא ברירה.." (פרו' עמ' 13 למעלה).

    התובעים גם שלמו/השתתפו בתשלום תיקון יריעות בגג (פרו' עמ' 13 שורות 19 – 20, וראה גם פרו' עמ' 24 שורות 28 – 29).

98. העבודות שביצע/ו הנתבע/ים במושכר לצרכיו/יהם, אינם מעידים על "יחסים שונים מיחסי שכירות", כפי שמנסה הנתבע לטעון. כך למשל הנתבע בנה במקום בריכה, כאשר דומה כי גם אם הנתבע היה פונה לתובעים בדרישה שיממנו לו בניית בריכה, התובעים לא היו חייבים כמשכירים סבירים לבנות לנתבע בנכס בריכה. בנסיבות אלו ברור למה הנתבע לא פנה לתובעים טרם הקמת הבריכה, בדרישה לממן את בניית הבריכה, ואין בכך כדי להעיד על "יחסים אחרים" משל שכירות. כך למשל נטען על ידי הנתבעים בשיחות שלהם עם התובעים, כי נבנתה במקום אורווה. האורווה נבנתה לצרכיהם של הנתבעים ולא לצורך כלשהו של התובעים. התובעים לא היו חייבים לממן לנתבעים בניית אורווה במקום. דמי השכירות של הבית והמשק הצמוד לו – היו בסך של 2,000 ₪. צודק התובע באומרו לנתבע שלא חייב לו לבנות לו בריכה וכדומה, כאשר מקבל דמי שכירות של 2,000 ₪ בחודש.

99. עוד הוכח כי התובע, מר מיכאל בהר, בנם של בעלי הזכויות בנכס, הבן הממשיך בנכס, נישא, כאשר בשלב מסוים החליטו התובע ואשתו לירון, שהם מבקשים להעתיק את מגוריהם לנכס. הדבר אירע בעקבות הקורונה כאשר לא יכלו מבחינה כלכלית להחזיק את הדירה השכורה ששכרו באותה עת. בנסיבות אלו נעשתה פנייה לנתבע בחודש 03/20 בבקשה לפנות את הנכס.

    וראו הפניה הראשונה מיום 15.3.2020, בהתכתבות בין התובע לבין הנתבע: שעה 21:59, מיכאל משק ניר- חן: היי ניר, אנחנו בודקים אופציה לעבור למושב לפחות עד שהעניינים ירגעו. אין לנו כל כך הכנסה. אנחנו ממש רוצים להימנע מזה אבל צריכים לקחת את זה בחשבון. בודקים עוד אופציות. מה אתה עושה עם המצב והעסק? נמשיך לעדכן.

    .....

    19.3.2020, שעה 9:48, מיכאל משק ניר-חן: "תוכל לבדוק אופציות לפינוי מהיר כמו תחילת אפריל.

    ?

    אנחנו פיזית מרגישים טוב אבל כלכלית קורסים.

    19.3.2020, שעה 9:51, ניר: אני יבדוק.

    בהמשך הסביר התובע לנתבע את מצבו כאשר מסביר לו שנאלץ לפנות את הדירה, כאשר הם עם תינוק ויש ללירון בנות מהנישואים הקודמים שלה, שאין להם בשבילן מקום כרגע.

    בתחילה ביקש התובע מהנתבע לפנות את הנכס בתחילת אפריל, כאשר בהמשך, בעקבות בקשותיו של הנתבע, הסכים להמתין עד ליום 01.06.21. (ראו סעיפים 24 – 25 לתצהירו של התובע).

    ראו תצהירה של לירון: "בעלי פנה חזור ושנה לנתבע 2 אך האחרון הנתבע 2 לא נתן מענה ו/או התחמק מליתן תשובה ולכן ביום 12-4-2020 אני ובעלי – התובע 2 הגענו לנכס, וקיימנו עימו שיחה בדרישה לפנות את המושכר והפעם אפשרנו לו לפנות את המושכר עד ליום 1-6-2020" (סעיף 9 לתצהיר).

    בתכתובות בין התובע לנתבע, אשר הגיש הנתבע, רואים שהתובע ממש מתחנן לנתבע שיפנה את הנכס, כאשר מסביר לו אודות מצבו הכלכלי שמחייב אותו לעבור לגור בנכס.

    כלומר, מה שהוכח לפני הוא כי התובעים דרשו מהנתבע לפנות את הנכס, כאשר גמלה בלב התובע ואשתו ההחלטה לגור בנכס, לאור מצבם הכלכלי שהשתנה עקב מגפת הקורונה. עובדה זו נותנת תשובות לשאלות שהעלה הנתבע כגון: "איפה הייתם כל השנים" ושאלות דומות. הנתבעים השלימו עם ההתנהלות הבעייתית של הנתבע ועם הצורך לרדוף אחריו על מנת לקבל את תשלומי השכירות, ולכן לא פעלו לפנות את הנתבע מהנכס. הצורך לפנות אותו התעורר כאשר הנכס היה דרוש לתובעים. וראו דבריה של לירון: "...גם אף אחד לא ידע שיהיה קורונה ואני אאבד את העבודה, ונצטרך לפנות את הבית, הכל בסדר אין גירנטי אין מה לעשות. עכשיו שורה תחתונה, אנחנו צריכים להיכנס לבית, לנו אין ברירה, אתה צריך לפנות כי זה בית שלו, זה לא בית שלך. אז אין מה לעשות..." (שורות 18 – 23 עמוד _ לנט). וראה גם עדותה בפרו' עמ' 31: "...אני פוטרתי אחרי 15 שנה" וראו עדות התובעת: "..שהתחילה הקורונה, לירון נשארה בלי עבודה, הם לא יכלו לעמוד בשכירות שם, שם שילמו 7,000 ₪ ואז הם החליטו שהם יעברו לניר חן, הדבר התאפשר כי הגרוש שלה עבר לראשון, והוא ניגש ואמר שרוצה לעבור ובהתחלה היה נראה, הם אמרו שיפנו, היה עניין של זמן, ואז הם סירבו..." (פרו' עמ' 11 שורות 10 – 13).

    הנתבע ביקש לדחות את מועד הפינוי והתובעים נעתרו לכך ודחו את מועד הפינוי ליום 01.06.20

    זאת על אף שבתקופה זו פינוי את הדירה שגרו בה בשל קושי כלכלי כאמור, והיו "על מזוודות" ונאלצו לגור עם הוריו של מיכאל, ודובר על תקופה לא פשוטה של תקופת קורונה (פרו' עמ' 30 שורות 9- 11).

    בשיחה מיום 08.03.20 הנתבע הודה לתובעים שדחו את מועד הפינוי ולא טען בשום מקום כי לא חלה עליו כל חובה לפנות את הנכס:

    מיכאל: "אז בוא, בוא נסגור ככה, אמרנו נסגור חודשיים מהיום, 1 ליוני ותמצא משהו...בוא נעשה פינוי, פינוי מלא בעוד חודשיים...תחפש משהו קבוע, חדש.

    ניר: בחודשיים אני מקווה שאני

    מיכאל: ואם תצטרך... 

    ניר: חודשיים, אני מקווה שבתקופה הזו אני אמצע אני מאמין שכן" (שורות 15 – 22).

    ובהמשך:

    ניר: אני מאמין שחודשיים זה מספיק זמן (שורה 21). ובהמשך: "ניר: אני מאמין ומקווה שזה מספיק...שדיברת איתי בפעם הראשונה, שאני לא מחפש, אני כן מחפש.." (שורות 17 ושורה 27).

    יש לדחות את טענת הנתבע כאילו הוצג לפניו שהפינוי הוא לתקופה קצרה בלבד. מיכאל הסביר לנתבע כי אינו יודע לכמה זמן יעבור למושב ולא ניתן לדעת זאת. ראה תמלול מיום 08.03.20, שורות 17 – 18, ראה גם תמלול מיום 12.4.20. לירון: "אנחנו נהיה פה שנתיים משהו כזה. מיכאל: אתה מבין? אני לא יכול להבטיח לך שישה חודשים. אני צריך להתבסס כלכלית ואני צריך לחזור לעצמי, ואני צריך לעמוד על הרגליים...(שורות 25 – הסוף). (וראה גם תשובות התובע לשאלות שהופנו אליו בחקירה נגדית בעניין זה, בפרו' עמ' 22 למעלה).

100. טענת הנתבע כאילו ניתנה לו רשות בלתי הדירה לגבי הנכס ו/או הובטח לו שירכוש את הנכס לא הוכחו בשום צורה. וההפך הוא הנכון. מכל החומר הקיים לפני עולה כי מעולם לא הובטח לנתבע שירכוש את הנכס, וכי הנתבע מעולם לפיכך לא הסתמך על הבטחה זו שלא ניתנה לו בשום שלב, וגם לא ניתנה לו בשום שלב רשות בלתי הדירה לשבת בנכס.

     מכל הראיות שעומדות לפני עולה כי בשלב מסוים, בעקבות טענות הנתבע להשקעות במקום, ציינו התובעים כי ככל ויבקשו למכור את הנכס הוא יקבל זכות ראשונים לרכוש אותו, וגם ציינו שיעשו לו הנחה במחיר.

     וראו תכתובת בין התובע לבין הנתבע: 7.4.2020 שעה 14:14 מיכאל משק ניר – חן: "את ההתראה סיכמנו. באתי לקראתך. חודשיים וחצי התראה זה הוגן. לי זה יעזור אם תצליח לצאת קודם אבל עומד במילה שלי. וגם כמובן אקח שכירות רק יחסית...אפילו דיברתי עם ההורים על אפשרות למכור בעתיד והם דווקא כן חושבים שיש מצב, הפתיעו אותי...אז בו נעבור את התקופה הזו של הקורונה ונראה בסוף אולי תקנה מאיתנו כמו שרצית..".

     ובהמשך:

     7.4.2020 שעה 14:31, מיכאל משק ניר: "אם נמכור זה בעוד שנה, שנתיים, אעשה הכל שתקבל זכות ראשונים. בכל מקרה חייב להכנס לבית גג ב – 1/6/2020 כמו שסיכמנו...".

     בשום שלב הנתבע לא אומר, הן בהתכתבות בין הצדדים והן בשיחות שהתנהלו בין הצדדים שהתמלול שלהן הוגש – כי הובטח לו שיישאר בנכס לנצח, וכי על בסיס עובדה זו ביצע השקעות בנכס או כי יש לו רשות בלתי הדירה לשבת בנכס, או משהו דומה.

     כל שהנתבע טוען לאורך כל הדרך, הוא כי אין לו לאן ללכת, כי הוא לא רוצה ללכת בגלל שהשקיע במקום כסף, וגם שיש לו צרות עם העסק שלו שנסגר.

     וראו תמלול מיום 08.03.20 שורה 6. ניר: "...אתה יודע תמיד רציתי לקנות את המשק וזה...." שימו לב למה שנאמר – "תמיד רצה לקנות", ולא נאמר – "הובטח לו שיקנה".

     ובהמשך: ניר: תגיד, אם אבא שלי במידה ויכול לעזור לי, אני אתן לך איזה מקדמה טובה כאילו לקנות את המשק.".

     (שורות ו – 2).

     וראו עדותה של התובעת במסגרת חקירתה הנגדית: "...לא הבטחתי לו מעולם את המשק..." (פרו' עמ' 12 שורות 13 – 14). וראו גם מה שנשאלה בחקירתה החוזרת:

     "ש. אמרת לא הבטחתי לו לעולם את המשק, למי התכוונת?

     ת. לניר וגם לשוקי" (פרו' עמ' 18 למטה).

101. מהתכתובות וכן מהשיחות המוקלטות עולה כי הנתבע לא הסכים להתפנות בלי שישלמו לו על ההשקעות, כאשר מיכאל ולירון ציינו בפניו שהוא ביצע את ההשקעות על דעתו ולא על דעתם ולא פנה אליהם ולא ביקש מהם רשות, ואין להם צורך במה שבנה במקום, והוא יכול לפרק את זה אם רוצה (ראו סעיפים 27, 35 ו – 36 לתצהיר). כן עולה שמציינים לפניו שהוא מקבל את הבית והמשק בסכום חודשי מאוד מאוד נמוך, 2,000 שקל ואין כל היגיון גם מההיבט הזה שידרשו מהם כספים עבור ההשקעות שביצע לצרכיו ובלי לבקש אישור, ומרביתן בוצעו ללא היתרים כדין.

102. כמו כן עולה כי מיכאל ולירון התנהלו איתו בהגינות ויותר מכך, כאשר ציינו בפניו שלמשל את המזגן שלטענתו התקין לפני פרק זמן לא ארוך יקנו ממנו (ראו למשל: "מיכאל:...אבל אם אתה רוצה 7,000 שקל על המזגן, אם זה מה שיעשה לך טוב ניר, אני אבוא לקראתך.." שורה 20), וגם ציינו בפניו שיכול להוציא את המזגן מהקיר ולקחת אותו. גם לגבי יתר הדברים, כמו למשל הבריכה, לירון פונה לנתבע ומציינת שיגיד לה כמה רוצה בשביל הבריכה והיא תבדוק, ואם יתאים לה המחיר אולי הצדדים יסתדרו (לירון: "..לגבי דברים שיש פה שאתה רוצה למכור לנו, כמו מזגן ובריכה, תגיד כמה אתה רוצה נראה אם יש לנו אפשרות ואנחנו נגיע לעמק השווה. אם אנחנו רוצים לקנות. אם אנחנו לא רוצים לקנות אתה לא יכול להכריח אותנו. מאמי אין לי, אם אין לי אפשרות אין לי אפשרות..." (שורות 21 – הסוף). בשלב מסוים גם נכונים להסכים שלא ישלם להם שכירות עבור מספר חודשים, תמורת מה שהשקיע. הנתבע עומד מצידו שישלמו לו 150,000 ₪ בגין ההשקעות כאשר התובעים מסרבים וטוענים שאינם מעוניינים במה שביצע במקום, ולא אישרו לו לבצע זאת. ראו למשל דבריו של מיכאל בשיחה מיום 12.04.20: "תקשיב, אני מבקש ממך שתיקח את כל מה שהשקעת, תיקח. כל מה שהשקעת תקח, אני לא ביקשתי שתשאיר שום דבר.

     ניר: אבל מה שהשקעתי אין לי מה לעשות איתם. איפה אני אשים אותם על הראש שלי?

     מיכאל: אז אני לא יכול לעזור לך...." (שורות 3- 6).

     ובהמשך: "מיכאל: שהשקעת ידעתי, אמרתי לך בזמנו גם, אני לא יכול לתת לך, אני לא יכול...לך, אז דיברת איתי על הפרגולה, ודיברנו על זה שהייתה בעיה, התווכחנו למה עשית את הפרגולה לפני שדיברת איתי. כי אני לא מסכים לשים פרגולה. אני מרוויח 2000 שקל מהבית הזה, אני לא יכול לשים פרגולה.

     ניר: אבל אני פה 20 שנה מה אני לא אשים לי פרגולה?... (שורות 9- 13).

     בשום שלב בשיחה לא שומעים את הנתבע טוען כאילו השקיע בנכס על סמך הבטחה כלשהי של מי מהנתבעים שהוא יוכל לרכוש את הנכס. במקביל אולם כל הזמן הזה, מבהירים התובעים לנתבע כי הם עומדים על כך שיפנה את הנכס ביום 01.06.20.

     בנוגע להשקעות, הרי שתביעה זו אינה עוסקת בהשקעות או בהחזר ההשקעות, יחד עם זאת ניתן לומר בבטחה, כי אין ולא היה כל מקום שהנתבע יתנה כתנאי לפינוי שלו שיחזירו לו השקעות שביצע בנכס כולן או חלקן.

     וראו בעניין זה חקירתה הנגדית של התובעת: "ש. ידעת שהקמנו ארווה? ת. לא ידעתי שהקמתם ארווה? ש. הקמנו? ת. הקמתם בשבילכם" (פרו' עמ' 18 שורות 12 – 15).

     ראו חקירתו הנגדית של הנתבע: "..בתוך הבית לא הושקע כלום, כל מה שהושקע זה מחוץ לבית, בלי אישור שלנו ונגד החוק..." (פרו' עמ' 13 שורות 24 – 25).

103. בשיחות שהתקיימו בין התובעת לבין יהושוע שלמה, אומר יהושוע שלמה בבירור שהנתבע צריך לצאת מהנכס: שוקי: ואמרתי לו תשמע, הם רוצים זה בית שלהם תפנה להם, ואין מה לעשות. אומר לי לאן אני אלך עכשיו בתקופה הזאת, לאן אני אלך. אמרתי לו, אני יעזור לך פה אני יעזור לך שם, אין זה בית שלהם, תפנה. אמרתי להם כמו שאת אמרת לי, וגם מיכאל אמר, אם אתם תרצו למכור תתנו לנו זכות ראשונים, כי הוא השקיע שם גם קצת כסף את מבינה? אז אני אמרתי לעצמי, מקסימום במכירה יורידו לנו טיפה, ואני אסדיר לך את זה. בינתיים אני יעזור לך במקום אחר. אז הוא כועס עלי. הוא לא רוצה, הוא לא ענה לי היום..." (הקלטה מיום 21.4.20 שורות 11 – 19).

     ובהמשך: "...אני אומר, אמרתי לו אם השקעת שקל מסוים בבריכה או בדק, או במזגן או לא חשוב מה, הם לא ישלמו לך כסף עכשיו וגם לא צריך שישלמו. אבל מה שכן, אם יום אחד הם ימכרו וימכרו לנו כזכות ראשונים, אז יתחשבו בנו טיפה במחיר הזה ואני אסדיר לך את זה. זה מה שאמרתי לו. והוא רב איתו על זה, ואומר לי מה השקעתי" (הקלטה מיום 21.4.20 שורות 5 – 15).

     להשלמת התמונה אציין כי בתשובה לכך התובעת אכן מציינת שאם תמכור היא תוכל לעשות לו הנחה של 100,000 ₪ ממחיר השוק.

     בהמשך השיחה יהושוע שלמה מבטיח שהוא "ישב" על הנתבע, בנו, ועוד מציין: "מיכאל, מכאל אני יודע שאתם אנשים טובים, והכל בסדר" בהמשך מיכאל מבקש ממנו "את המילה שלו" והוא עונה: "בסדר טוב." (שורות 11 – 21). הדברים עולים גם מתמלול שיחה נוספת שהתקיימה בין מיכאל לבין יהושוע שלמה ((לא נרשם באיזה תאריך). באותה שיחה יהושוע שלמה מציין שדיבר עם בנו, הנתבע, והנתבע צעק עליו והוא הסביר לו שזה הבית של התובעים, ובסיום השיחה אף הבטיח לשוחח שוב עם הנתבע.

     כאשר נשאל בחקירתו הנגדית מדוע באותה שיחה, הוא לא אומר לתובעים שהבטיחו את המשק ושהם לא מקיימים את ההבטחה או דברים דומים ענה: "...מכיוון שאנחנו אנשים ביישנים. המשפחה שלנו, עכשיו מול המבוגרים האלה קשה לפעמים לנהל, אני אומר את זה מעומק ליבי, קשה לנהל שיחה להגיד את הבטחת קצת..." (פרו' עמ' 42 שורות 8- 10). תשובה זו אינה מניחה את הדעת, מה גם שבחקירתו מר יהושוע שלמה כלל לא היה נראה אדם ביישן. זאת ועוד, באותה שיחה יהושוע שלמה לא "מתבייש" להזכיר לתובעים כי לא שילם כספים עבור שכירת הקרקע, כי סוכם שישלם רק את המיסים. ראו השיח:

     "התובעת: אוקיי אז אתה שכרת אתה לקחת את האדמה, ולא קיבלנו על זה שקל נכון?

     שוקי: כן, אבל סגרתי עם אבא של מיכאל ומיכאל שכל עוד אני משלם את המיסים, ואני כל השנים שילמתי את כל המיסים, שזה בדיוק אותו כסף של השכירות קרקע. אז זה לא בא לך בחינם באמת ליאורה...(פרו' עמ' 4 שורות 20 – 23). ונשאלת השאלה, איך את הסיכום הזה יהושע שלמה לא "התבייש" להזכיר?

104. למעלה מהצורך אציין כי הנתבע לא הסביר מדוע, ככל שניתנה לו זכות לרכוש את הנכס, לא פעל, במשך 17 שנה לממש את אותה זכות.... מדוע לא החל עד היום בהליכי רכישת הנכס? והאם לשיטתו הבטחה זו בעצם תלויה ועומדת לעד?

105. אני דוחה את טענות הנתבע כאילו התובעים "הינדסו" בשיחות את דבריהם. נכון שהתובעים ידעו שהשיחות מוקלטות אולם לא עולה כי "הינדוס" בטענות. הטענות הנשמעות בשיחות עולות בקנה אחד עם הודעות הווטאספ שהוחלפו בין הצדדים והוגשו לבית המשפט על ידי שני הצדדים.

106. אני דוחה את הטענה כאילו היו עוד שיחות שהוקלטו ולא צורפו. ראו בעניין זה עדות התובע בתשובה לשאלת ב"כ הנתבע: "לא זכור לי שהיו עוד שיחות שהקלטנו ולא צרפנו" (פרו' עמ' 26 שורה 25).

107. אני דוחה את הטענות בעניין התמלולים, כאשר התמלולים מהווים רק כלי עזר, כאשר הקלטות עצמן הועברו לנתבעים במהלך ניהול ההליך. ככל והנתבעים סברו שהתמלול חסר ו/או קטוע, הם יכלו להגיש תמלול מטעמם, אולם הם בחרו שלא לעשות כן. גם לא מצאתי שיש בטענה כאילו השיחות עצמן קטועות כדי לפסול את התמלולים. התמלולים הם מאוד ארוכים, כאשר לא נשמעה בשום מקום עדות של מי מהנתבעים כי באותן שיחות נאמרו על ידם דברים אחרים מאלו המופיעים בתמלול.

     לגבי הטענה של הנתבע למשל שהשיחות לא מתחילות מהתחלה, אציין כי יש שיחות שרואים שהם מתחילות ב"סמול טוק" שלא נוגע למחלוקות, אלא נוגע למצב במדינה וכיוצ"ב, ורק בהמשך השיחה, מתחילים הצדדים לשוחח על המחלוקות נשוא התביעה. עיון בתמלולים מעלה כי כל השיח אודות המחלוקות נשוא התביעה – מוקלט.

108. לכך אוסיף באשר לטענות כי היו שיחות רבות נוספות שלא תומללו כי מלבד טענה כללית כזו לא הובאה שום הוכחה בעניין זה. לא נשמעה עדות על שיחה משמעותית נוספת שהתקיימה בין הצדדים שתמלול שלה הוסתר. ודוק, הנתבעים יכלו להוציא פירוט שיחות ולהוכיח קיומה של שיחה נוספת/שיחות נוספות משמעותיות כאלו ואחרות שהתקיימו בין הצדדים, אך לא עשו כן, ולא העידו על שיחה ספציפית כזו או אחרת בה נשמע מישהו מהתובעים מבטיח להם את המשק, או מישהו מהתובעים מציין שלא יחזיר להם כסף על ההשקעות כי המשק יהיה שלהם או משהו דומה לזה או קרוב לזה.

109. אני דוחה את טענת הנתבע לגבי כך שמר מורט בהר אינו תובע ולא העיד. מטעם התובעים העידו גם התובעת וגם בנה וגם אשתו והוכח כי הם אלו שהיו בקשר מול הנתבעים, וודאי שמול הנתבע. הנתבעים טענו בסיכומים כי מר מורט בהר הוא זה ספציפית שהבטיח להם הבטחות, אולם הדברים כלל לא עולים מכתבי הטענות שלהם (ראו סעיף 1.6 לכתב ההגנה של הנתבע שם הוא טוען כי מי שנתן לו הבטחות זה התובעים ו/או הבעלים, ובשום מקום לא נרשם כי מורט בהר הוא זה שספציפית ביצע הבטחה כזו או אחרת כלפיהם. ראו גם סעיף 6.2 ו – 6.3 לכתב ההגנה, שם בכלל לא נוקב הנתבע בשמו של זה / או זאת שהבטיחו לטענתו את אותה הבטחה). מכל העדויות שנשמעו עולה כי מי שהתנהל מול הנתבעים הם התובעים, ומי שהתנהל בעיקר מול הנתבע זה התובע ואשתו לירון.

     התובעת העידה שבעלה היה בקשר רק עם יהושוע שלמה ולא עם הנתבע, וגם זאת רק בשנים הראשונות, וגם זאת בענייני פוליטיקה של המושב: "...אני לא זוכרת אם זה היה בשנתיים הראשונות שהוא לקח את המשק, לא זוכרת בדיוק את התאריכים, זה היה לפני הרבה שנים, בטוח לא בעשר שנים האחרונות, כאשר היו בחירות לועד, שוקי היה מתקשר ואומר למרדכי לבוא לבחור ומציע לו במי לבחור. זה הכל, זה הקשרים שהיה. שאר הדברים בעלי לא יודע...." (פרו' עמ' 13 למעלה).

     הנתבע אישר בחקירתו הנגדית שבחיים לא ראה או דיבר עם מר מוריס בהר. על אף שבכתב ההגנה שנתמך בתצהירו, טען ההפך. וראו עדותו: " ש. אתה מכיר את מוריס בהר? ת. מכיר אותו מהשם ומהדיונים שהיו" (פרו' עמ' 32 שורות 19- 20). וראו בהמשך: "...הם אמרו לי לאורך כל השנים שמה שאשקיע יישאר שלי... אבל רוב השיחות היו של אבא שלי עם ליאורה.." (פרו' עמ' 40 שורות 12 – 13).

     וראו הדברים לעומת האמור בסעיף 30 לכתב ההגנה: "....עמדתו של מר בהר מוריס מחוייבת בהליך זה שכן עד לאחרונה, הוא זה שהיה מעורב ובקשר עם הנתבעים ביחס להתקשרות בין הצדדים. לא התובעת 1 ולא תובע 2 היו בקשר עם הנתבע 2 עד לאחרונה". (סעיף 30 לכתב ההגנה).

     מכאן כי לא הוכח מה עדותו של מר מורט בהר יכלה לתרום למחלוקות נשוא התביעה, ובכל מקרה, הוא נכח במהלך הדיונים, כך שהנתבע יכל בכל שלב לבקש לחקור אותו, אם סבר שעדותו רלוונטית.

110. מכל האמור לעיל עולה כי הנתבעים אינם דוברי אמת ואילו התובעים הינם דוברי אמת. לכך יש להוסיף כי הנתבע כאמור אף הודה במהלך חקירתו, בשיוויון נפש, בזיוף חתימת התובעת על גבי הסכם שכירות. עדותם של התובעים ושל לירון הייתה מהימנה וקוהרנטית לכל אורך ההליך.

111. טענות הנתבע כי התובעים נהגו כלפיו בבריונות, כאשר פעלו לנתק לו את החשמל לא הוכחו ואף הוכח כי התובעים אינם אלו שפעלו לנתק לתובע את החשמל, והנתבע יודע זאת, אך על אף האמור המשיך לטעון זאת לאורך כל ההליך. מעדות התובעים ומעדות הנתבע בעצמו עלה כי הנתבע הסתכסך עם דודו, צביקה שלמה, אשר פעל דרך חברת החשמל לנתק את החשמל, שכן הוא היה רשום שם כצרכן והנתבע צבר שם חובות (ראה עדותו של מיכאל בפרו' עמ' 28 למעלה). וראה גם עדות הנתבע: "..מאחר וצביקה מסוכסך עם אבא שלי לעניינים אישיים שלהם, החשמל שלי היה רשום על שמו, ומאחר והם מסוכסכים הוא החליט שהוא רוצה להתנכל לי, והוא ביקש לנתק כדי שאעביר לשמי.." (פרו' עמ' 38 שורות 18- 20). על אף שהנתבע ידע, כפי שעולה מעדותו, שמי שפנה לחברת החשמל לנתק לו את החשמל זה דודו צביקה, הוא טען בכתב ההגנה כי התובע ואשתו, גב' לירון, הם שפעלו לנתק לו את החשמל "באלימות" כך נכתב שם (ראה סעיף 6.7 לכתב הגנתו). הנתבע גם טען שהתובעים אף ניסו לנתק לו את המים, טענה שלא הוכחה ואף הוכח ההפך (פרו' עמ' 28 שורות 9 – 13).

112. לצערי הוכח כי הנתבע ראה את הנכס כנכס בקניינו, אף שלא היה כזה, אף שהוא רק ישב בנכס כשוכר. כאשר הבעלים של הנכס רצו לממש את זכותם בנכס, הם נתנו לנתבע פרק זמן סביר בהחלט ואף יותר מכך, לפנותו, אולם הנתבע סירב לפנות את הנכס בטענות שאין ולא היה בהם כל ממש. הקניין בנכס נותר של התובעים והם רשאים, בהתאם לחוק, לסיים את יחסי השכירות בין הצדדים, בהתראה סבירה מראש. התובעים נתנו לנתבעים התראה סבירה ביותר ועדיין הנתבע סירב לפנות את הנכס. ראו בעניין זה סעיף 19(א) לחוק שהוא המתאים לענייננו: "לא הוסכם על תקופת השכירות, או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השכירות על ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש.." (הדגשה שלי – הח"מ).

      

     לסיכום

113. התביעה דינה להתקבל ואני מורה על פינוי הנתבע מהנכס.

114. על הנתבע לפנות את הנכס עד ליום 09.11.21. אני לא סבורה שיש לתת לנתבע פרק זמן ארוך יותר, שכן כאמור לנתבע נעשתה פניה לפנות את הנכס לפני פרק זמן ארוך.

     לא זו אף זו, מדובר באדם רווק, כאשר לא צפוי להיות לו כל קושי לאתר דירת מגורים חליפית עבור עצמו.

115. אי הפינוי גורם נזק לתובעים ו/או למשפחתם. ראה תצהירה של לירון: "אני בעלי – מיכאל בהר וילדינו בן השנתיים אמורים לעבור להתגורר בנכס ועל כן מבוקש הפינוי במיידי. אנו מתגוררים כיום בדירת חדר וחצי בשל העובדה כי הנתבעים מסרבים לפנות את הנכס" (ראה סעיפים 7 ו- 8 לתצהירה). וראו בעניין זה גם האמור בעדותו של מיכאל: "...והעובדה איך אתה שואל איך לא עשינו דבר כזה, העובדה היא כאן היום, שאתה עומד היום, והמשפט נמשך שנה שלמה מאז שניר הסכים, ולוקחים את החוק לידיים ומשקרים, ובעזות נפש גם מזייפים חוזה...אז אתה שואל באמת, ידענו שאנשים מנצלים את המערכות.." (פרו' עמ' 23 שורות 20 – 22).

116. הנתבע ישלם לתובעים הוצאות ניהול ההליך בסך של 11,700 ₪ וזאת עד למועד 09.11.21.

117. הודע לצדדים הזכות להגיש ערעור על פסק הדין.

118. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

      

      

     ניתן היום, ד' חשוון תשפ"ב, 10 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.