תא"מ 10320-08-12 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ג.י.מ.י. תעשיות בע"מ

1.תביעה על סכום קצוב שהגישה פלאפון תקשורת בע"מ נגד הנתבעת, ג.י.מ.י. תעשיות בע"מ.

2.על פי כתב התביעה החברה הנתבעת התקשרה עם התובעת בהסכם בין היתר לצורך רכישת שירותי רדיו טלפון סלולארי והתחייבה לשלם לתובעת את התמורה בגינם בהתאם למוסכם בין הצדדים . נטען כי נותרה לחברה הנתבעת חוב בסך 6,931 ₪ (קרן) בתוספת הוצאות גבייה בסך 665 ₪, להם זכאית התובעת מכח ההסכם בין הצדדים ובצירוף הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה. סך הסכום הנתבע בכתב התביעה עומד על 7,743 ₪.

3.בהתנגדות לביצוע התביעה טענה החברה הנתבעת, בין היתר, כי חלק מהחוב הנטען הוא בגין שיחות לחו"ל ואילו במהלך חודש אוקטובר 2010 פנתה החברה הנתבעת לתובעת בהודעה כי מכשיר הטלפון מושא התביעה אבד ועל כן, יש לנתק את הקו לאפשרות להוציא ממנו שיחות (יובהר כי לטענת הנתבעת, היא ביקשה לנתק רק את השימוש במכשיר הנייד במובחן מהמכשיר ברכב שבו היא ביקשה להמשיך להשתמש, אך אין לכך חשיבות בענייננו כי אין טענה כי השיחות מושא התביעה בוצעו מהמכשיר ברכב). נטען כי בחודש אפריל 2011 שילמה הנתבעת הוראת תשלום בסך 2,126.30 ₪ מבלי שנבדקה, ובדיעבד התברר כי הוראת התשלום היא בעבור שיחות שבוצעו מהמכשיר שאבד לרבות שיחות שבוצעו מחוץ לארץ (ייתכן וליתר דיוק יש לומר שהשיחות בוצעו מכרטיס ה-SIM שהיה במכשיר, בין אם ה-SIM הנזכר היה במכשיר המקורי או במכשיר אחר, אך הצדדים לא התייחסו לענין זה; להלן, למען הפשטות, ידובר ב"ניתוק המכשיר"). עוד נטען כי לאחר דברים אלה החברה הנתבעת פנתה שוב לתובעת כדי לקבל את פירוט השיחות ולוודא את ניתוק המכשיר וכי הובטח לה כי המכשיר ינותק. חודש לאחר מכן במאי 2011 הופתעה החברה הנתבעת, לטענתה, עת קיבלה דרישת תשלום בסך 6,114.75 ₪ - חשבון גבוה בהרבה מהחשבונות הרגילים של החברה הנתבעת. מפירוט החיוב התחוור לחברה הנתבעת כי דרישת התשלום מורכבת רובה ככולה משיחות חו"ל.

4.בדיון ביום 3.3.2013 הודיעה נציגת החברה הנתבעת כי חלק מסכום התביעה אינו במחלוקת, אלא שהנתבעת שומרת על זכותה לטעון לקיזוז בגין תשלום חשבונית על סך 2,165 ₪ שמתוכה 1,600 ₪ הם עבור שיחות לחו"ל. ביום 7.5.2013 הודיעה התובעת על הסכמה למתן רשות להתגונן.

5.דין התביעה להתקבל .

6.התובעת צירפה לתביעתה (ולתצהיר מטעמה) מסמכי התקשרות הנחזים להיות חתומים בידי הנתבעת. הנתבעת לא הכחישה התקשרות עם התובעת ולא הכחישה כי מסמכי ההתקשרות הנזכרים חתומים בידה. הנתבעת טענה כי היא התקשרה עם התובעת להספקת שירותי טלפון סלולרים בישראל. דא עקא, במסמכי ההתקשרות שצורפו יש כדי להפריך את טענת הנתבעת לפיה הצדדים התקשרו לשירותים בישראל בלבד. בנוסף לשירות חיוג מהארץ לחו"ל, צוין במסמכים "מעונין בשימוש במכשיר/בכרטיס הSIM בחו"ל" (ראו ע' 4 למסמכי ההתקשרות). בענין שימוש במכשיר /בכרטיס הSIM בחו"ל רשום שם, בעמודה השמאלית, "במקרה בו תבחר שלא להצטרף לשירותים אלה, יצוין הדבר במפורש בטבלה לעיל או בטופס נפרד ויגבר על האמור בפסקאות אלה". במסמכי ההתקשרות אשר צורפו אין ציון שכזה.

7.כאן המקום לציין כי הנתבעת טענה כי לא ידוע לה אם מסמכי ההתקשרות שצורפו לתביעה מהווים מלוא המסמכים שעליהם חתמו הצדדים. עיון במסמכי ההתקשרות שצורפו אמנם מעלה כי הם מפנים למסמכים נוספים (ראו ע' 2 למסמכי ההתקשרות בראש העמוד מעל הכותרת "א. כללי" וכן סעיף 18 למסמכי ההתקשרות). אלא שהנתבעת, שהיא גוף עסקי (חברה בע"מ), לא הגישה מסמכים נוספים כאמור ולא פנתה לבית המשפט לצו לגילוי מסמכי התקשרות נוספים, ועל כן לא תוכל הנתבעת ליהנות מהאפשרות התיאורטית לפיה במסמכים נוספים, ככל שהם קיימים, יש כדי לגרוע מהמצוטט לעיל מתוך המסמכים שהוגשו.

8.הנתבעת – הודתה כי השיחות לחו"ל והשיחות מחו"ל שבגינן חויבה בוצעו ממכשיר שבו קיבלה הנתבעת שירותי טלפון סלולרי מהנתבעת (ראו סעיף 4(ב) ו-(ג) לתצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות לתביעה על סכום קצוב, אשר הפך לכתב הגנתה (ראו סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

9.לטענת הנתבעת היא פנתה טלפונית לתובעת בחודש אוקטובר 2010 ודיווחה לה על כך שמכשיר הטלפון הרלוונטי אבד (פרוטוקול 3.3.2013 ע' 1 ש' 9-12). עיון בפירוט השיחות אשר צירפה הנתבעת להתנגדותה מעלה כי השיחות בחו"ל ומחו"ל אשר מצויות במחלוקת בוצעו בחודש אפריל 2011. מכאן, לטענתה, היא אינה חבה לתובעת בגין השיחות, אשר בוצעו לאחר שדיווחה על אבדן המכשיר.