תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
11352-07-15
14/02/2017
|
בפני השופטת:
אפרת בוסני
|
| - נגד - |
תובעת:
כלל חברה לביטוח בע"מ
|
נתבעת:
ביטוח ישיר - השקעות פיננסיות בע"מ
|
| פסק דין |
לפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב שבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 2.2.2015 בה מעורב רכב שבוטח אצל הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת").
אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב כשרכב התובעת נוסע בירידה ורכב הנתבעת, מהכיוון הנגדי בו תוואי הכביש בעליה. גדר המחלוקת הוא בנסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, עת שלגרסת נהג רכב התובעת התאונה ארעה כששני כלי הרכב היו בנסיעה ונצמדו זה לזה, בעוד שלגרסת נהג רכב הנתבעת, רכב הנתבעת היה בעצירה ונצמד לימין ורכב התובעת שהיה בנסיעה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך, פגע ברכב הנתבעת.
הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
שמעתי את העדויות של הנהגים ואת עדותו של נוסע רכב התובעת, בחנתי את הראיות, ובכללם את טפסי ההודעה, תמונות הנזק ברכב התובעת וחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ואת תמונת זירת התאונה מאתר "גוגל מפות", כפי שהוצגה בדיון. נתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסכומים ועל יסוד החומר שלפניי הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים באופן
שווה, כל אחד 50%.
קביעתי יסודה בכך שראיתי להעדיף את גרסת נהג התובעת לכך ששני כלי הרכב היו בנסיעה בכביש צר, ולהעדיפה על גרסת נהג הנתבעת לפיה רכב הנתבעת היה בעצירה כשהוא נצמד לימין. גרסתו של נהג התובעת הייתה אחידה בעדותו ובטופס ההודעה מיום 5.2.2015, שלושה ימים לאחר התאונה והיא נתמכת בתרשים מהלך התאונה בטופס ההודעה (ת/1), בעדותו של נוסע רכב התובעת וכן במוקדי הנזק בכלי הרכב (סימני חיכוך בכנף אחורית שמאלית) ובתוואי הדרך בתמונת זירת התאונה שהוצגה מאתר גוגל מפות, לפיה נתיב הנסיעה במקום בו ארעה התאונה נראה ישר ללא סימני עיקול, כפי שהעיד נהג התובעת ואישר נהג הנתבעת בעדותו. מנגד גרסת נהג הנתבעת לעצירת רכב הנתבעת כשהוא נצמד לימין, אינה מסתברת עם תוואי הדרך על פי עדותו של נהג הנתבעת לפיה במקום חונים כלי רכב משני צדי נתיבי הנסיעה ואף אינה נזכרת בטופס ההודעה (נ/1). בנוסף מועד הדיווח הראשון של נהג הנתבעת למבטחיו (נ/1) הוא מיום 21.4.2015 למעלה מחודשיים וחצי לאחר התאונה, ואני מייחסת משקל רכב יותר לגרסת נהג התובעת בטופס ההודעה שלושה ימים לאחר התאונה, הנתמכת בעדותו של נוסע רכב התובעת.
נהג הנתבעת העיד כי רכב התובעת נסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. אולם מדובר בגרסה מאוחרת הנטענת לראשונה בעדותו שנתיים לאחר התאונה ואינה נזכרת בטופס ההודעה ובכתב ההגנה, ולפיכך קיים קושי לקבלה.
לאור עדותו של נהג הנתבעת "גם משאיות עוברות" (עמ' 4 שו' 20) ואישורו כי במקום בו ארעה התאונה הדרך ישרה (שו' 24), לא מצאתי לקבוע כי חלה תקנה 46((ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961 בנסיבות העניין.
אשר לנזק, התובעת סומכת תביעתה על חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. חוות הדעת לא נסתרה. הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית ולא ביקשה לחקור את השמאי שבדק את רכב התובעת באופן שנקבע בתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפיכך וכפוף לחלוקת האחריות שקבעתי, אני מקבלת את קביעות חוות דעת השמאי מטעם התובעת.
לאור חלוקת האחריות שקבעתי, ומשהנזק הנתבע בכתב התביעה לא נסתר, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 6,398 ₪ בצירוף הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, שכר העדים מטעם התובעת כפי שנפסק בדין, אגרת משפט ששולמה ושכר טרחת עורכי דין בסך של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.