ש. שלמה רכב בע"מ נ' הנו ואח'

תביעה לתשלום עבור נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים בין רכב התובעת, לאוטובוס שהיה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח אצל הנתבעת 2.

לפי עדות נהגת התובעת, היא עמדה ברמזור אדום בנתיב הימני, ברחוב הירדן בטבריה, על מנת לפנות לרחוב הגליל. בנתיב השמאלי, במקביל אליה, אך מעט לפניה, עמד האוטובוס. כשהתחלף הרמזור והרכבים החלו בפניה, האוטובוס סטה למסלולה ומחץ את רכבה לכיוון המדרכה הימנית, כשדופן ימין שלו נצמדת לדופן שמאל שלה. לדבריה צפרה, אך הוא לא הבחין בה. עוד טענה כי בקרבת מקום, היתה תחנת אוטובוס שאליה היה הנתבע מעוניין להגיע. לאחר התאונה, אר לה לטענתה הנתבע "מאיפה באת לי, לא ראיתי אותך". כשהוצגו לנהגת תמונות שצולמו ביום האירוע, התייחסה ואמרה כי צולמו מזווית כאילו יש רק נתיב אחד לפנייה ימינה, אך הנכון הוא שהיו שם שני נתיבים, ובכלל, התאונה קרתה, לאחר הרמזור, בעיצומה של הפנייה. הנהגת נשאלה, כיצד זה שלא ניזוקה קדמת האוטובוס, אלא רק מרכז הדופן, והשיבה כי הוא התחכך ברכבה, רק במהלך הפנייה, שהחל לבצע מעט לפניה. רכב התובעת ניזוק לאורך הדופן השמאלית.

הנתבע העיד כי נהג באוטובוס ריק, וכי הגיע לפנייה בנסיעה רצופה, ולא עמד ברמזור כלל. לדבריו, בכביש היה נתיב יחיד, שהוא נסע בו, ולא ניתן היה לשני רכבים לנסוע במקביל. לשיטתו, רכב התובעת הגיע כשהיה בעיצומה של הפנייה, ונדחף בין האוטובוס לבין המדרכה, שם היה שטח מת, ולכן לא הבחין בו. הנתבע שלל את האפשרות שרכב התובעת עמד במקביל אליו, ואמר כי לדעתו, היא יצאה ממפרץ מימין לכביש, שם יש חנייה של קיוסקים. כמו כן, העיד כי לשם ביצוע הפנייה, היה עליו "לקחת פנייה רחבה", מהצד השמאלי של הכביש. כשנשאל הנתבע מדוע לא תבעה חברת ויולה- בעלת האוטובוס, את נזקיה, מידי התובעת, השיב שהחברה עזבה את הארץ. בעניין טופס הודעת הנהג, העיד כי הטופס מולא על ידי קצין הבטיחות לאחר שמסר לו את הפרטים.

לאחר ששמעתי את העדויות, אני סבורה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח תביעתה במאזן ההסתברויות, מהטעמים הבאים:

• נהגת התובעת טענה באופן נחרץ, כי בכביש היו שני נתיבים, ואף במהלך הפנייה ימינה היו שני נתיבים. ואולם, בניגוד לכך, מתמונות שצולמו ביום האירוע (נ/1), נראה כי המדובר בכביש שאין בו שני נתיבים. הנכון הוא כי המדובר בכביש שהיה מצוי בעיצומן של עבודות בנייה, לפיכך ייתכן שהנתיב היה רחב מעט יותר מנתיב רגיל ומסומן, אך הכביש היה צר מכדי להכיל אוטובוס ורכב במקביל.

• למסקנה האמורה ניתן להגיע בבירור על סמך נ/1 שבו נראה טור מכוניות יחיד משתרך בצומת הפנייה ימינה, ולא נראים שני טורי מכוניות.

• אם לא די בכך, נהגת התובעת אישרה כי בעת שעמדה לטענתה ברמזור אדום, היה האוטובוס במקביל לה, מעט לפניה. במצב שכזה, ובשעה שתנאי הדרך אינם אידיאליים בשל העבודות, היה מקום לכך שתאפשר לו לבצע הפנייה, ורק לאחר מכן, תפנה ימינה. בייחוד, צריכה היתה להמתין בשעה שנדרשת לאוטובוס קשת פנייה רחבה.

• טענת התובעת לפיה סטה הנתבע לימין על מנת להגיע לתחנת האוטובוס, לא הוכחה כלל. להיפך, הנתבע העיד כי לא היה בקו שירות.

• מוקדי הנזק על פי התמונות מתיישבים גם עם גרסת הנתבעים.