תא"מ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
16268-03-13
09/09/2014
|
בפני הרשמת:
ורדה שוורץ
|
- נגד - |
תובעת:
משה שטרן ושות ציוד הנדסה בע"מ חפ/51-028896-2
|
נתבעת:
הספקה לתעשיה בועז - עופר בע"מ חפ/51-105922-2
|
פסק דין |
1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך 2,789 ₪ תמורת סחורה שסיפקה לה ולא שולמה.
הנתבעת התגוננה וטענה כי ביצעה את התשלום באמצעות משלוח בדואר של המחאה בסכום התמורה המוסכמת אשר התקבלה אצל התובעת ונפרעה בחשבונה.
לאחר שמיעת הראיות מטעם הצדדים התברר כי חותמתה של התובעת והחתימה על פניה זויפה ונפרעה ביום 12.12.12 בחשבונו של מוצטפא אבו שאח. מעדותו של מר אבו שאח עלה כי ההמחאה סוחרה לידיו מאת אחד בשם עלאא גזאוי אשר כנראה קיבל אותה מאדם אחר וכן הלאה.
נסיבות סחורה של ההמחאה מידי האוחז בה לראשונה עד שנפרעה בבנק לא התבררו עד סופן.
אין מחלוקת כי אם נשלחה ההמחאה בדואר היא נשלחה בדואר רגיל (בניגוד לדואר רשום) וכי נרשמה ללא הגבלת סחרות.
2. התגלעה בין הצדדים מחלוקת עובדתית אחת והיא טענת הנתבעת כי שלחה את ההמחאה בדואר.
התובעת ניסתה לערער גרסה זו בטענה כי היה מקום להעיד את הפקידה שביצעה את המשלוח בפועל ואף הציעה גרסה אחרת לפיה ההמחאה נגנבה מרכבו של מר משה קשת המועסק על ידי הנתבעת.
הנני מקבלת את גרסת הנתבעת לפיה שלחה את ההמחאה בדואר וזאת משום שהעד מטעם התובעת העיד על כך שרוב ההמחאות של הנתבעת אם לא כולן התקבלו אצל התובעת בדואר ואין כל סיבה נראית לעין לפיה דווקא המחאה זו ניתנה למר קשת לשם מסירתה לידי התובעת.
מר קשת העיד כי מעולם לא עסק בהעברת המחאות וכי רכבו אכן נפרץ סמוך לפני מועד פירעון ההמחאה (19.11.12) אך לא נגנבו ממנה אלא חפצים אישיים שלו.
שורת ההיגיון אף מניחה כי לו אכן היתה ההמחאה נגנבת מרכבו של מר קשת היתה הנתבעת מבטלת את ההמחאה ולא מותירה אותה בתוקפה בידי הגנב.
לא מצאתי כל עילה שלא לקבל גרסה זו של מר קשת ועל כן הנני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת לפיה ההמחאה נשלחה בדואר.
3. נותרה אם כך המחלוקת העיקרית בין הצדדים והיא השאלה על מי מוטלת האחריות למסירת ההמחאה לידי התובעת.
הוגשו לעיוני שני פסקי דין הדנים בסוגיה זו.
הראשון ת"א (שלום ת"א) 47622/00 ארטקום טכנולוגיות והפצה בע"מ נ' ישר אובוז נכסים ואחזקות בע"מ מיום 3.7.01.
באותו עניין נשלח לתובעת שיק מוגבל בסחרותו (למוטב בלבד) בדואר רגיל. בתשובה לשאלה מי ישא בנזק של אובדן או גניבת השיק, קבע בית המשפט, כי ככל שהנתבעת שלחה ביוזמתה את השיק בדואר רגיל הרי שלקחה על עצמה את הסיכון שלא יגיע ליעדו ועליה לשאת בנזק אי הגעתו לתעודתו.