תא"מ
בית משפט השלום נתניה
|
21663-12-11
02/03/2015
|
בפני הרשמת הבכירה:
מרי יפעתי
|
- נגד - |
תובע:
יואל מלמד
|
נתבעים:
1. יהודה אלפסי 2. נסים חג'אג'
|
פסק דין |
1.לפניי תביעה שטרית שראשיתה בבקשה לביצוע שטר חוב, על סך של 40,000 ₪, שהוגשה במסגרת תיק הוצאה לפועל.
2.בין התובע לבין הנתבע 1 (להלן: "אלפסי") נחתם ביום 19.1.09 הסכם שכירות לפיו השכיר התובע לאלפסי את הבית המצוי ברחוב סטרומה 7 בנתניה (להלן: "המושכר ו/או הדירה") למשך 12 חודשים בדמי שכירות חודשיים בסך של 4,000 ש"ח (להלן :"ההסכם המקורי"). כפי שיפורט להלן, תקופת השכירות הנקובה בהסכם השכירות המקורי הוארכה.
השוכר, אלפסי, והנתבע מס' 2 (להלן "חג'ג'") הינם שותפים אשר עיסוקם, לטענתם, בשיכון תשושי נפש מטעם משרד הבריאות.
על שטר החוב נשוא התביעה חתם אלפסי כעושה השטר ואילו חג'ג' כערב בערבות אוואל.
3.טענות הנתבעים:
בהתנגדות לביצוע השטר, אשר נתמכה בתצהירי חג'ג' ואלפסי, טענו הנתבעים כי לא נותרו חייבים לתובע כספים בהתאם להסכם השכירות וכי ההיפך הוא הנכון, התובע הוא שחייב להם כספים בגין הפרת התחייבויותיו כלפיהם.
טוענים הנתבעים כי הדירה הושכרה במצב מוזנח אשר אינו ראוי למגורים והוחזרה במצב טוב, לאחר שביצעו בה שיפוץ נרחב, בעלות כוללת העולה על 100,000 ₪, תוך שהשביחו את הנכס והפכו את המחסן לדירה נוספת, והכל בהסתמך על התחייבויותיו ומצגיו של התובע כי בתמורה לשיפוץ המחסן לא יגבה שכר דירה למשך שלוש שנים ואף יאפשר אורכות חוזרות ונשנות של תקופת השכירות.
לטענתם, התובע הפר באופן בוטה את התחייבויותיו שלא לגבות שכר דירה, גבה את מלוא דמי השכירות החודשיים, ואף דרש את פינויה של הדירה במועד מוקדם מהמועד שהוסכם, 28.2.2012, תוך שהוא גורם להם נזק בלתי הפיך.
טוענים הנתבעים כי התובע הוא שחייב להם כספים בגין הפרת התחייבויותיו ופינוי מוקדם מהמושכר. כמו כן, טוענים הנתבעים כי עומדת להם טענת קיזוז ולפיה על התובע להשיב להם הסך של 102,000 ₪, דמי השכירות שנגבו על ידו לאורך תקופת השכירות בניגוד למוסכם.
הנתבעים שוללים טענת התובע לנזקים במושכר ולחוסרים בציוד. לטענתם, הדירה הוחזרה במצב מיטבי תוך צביעתה ותיקון כל ליקוי אף הרבה מעבר לנדרש, וממילא שטר החוב נועד להבטיח אך את פינוי הדירה במועד ולא דבר מעבר לכך. לעניין מועד פינוי הדירה, נטען בתצהיר עדותו הראשית של חג'ג' כי הדירה פונתה עוד ביום 6.9.2011.
4.טענות התובע:
טוען התובע כי שטר החוב ניתן במסגרת הסכם הארכת השכירות שנחתם בין הצדדים ונועד להבטיח את פינוי המושכר, את מלוא התשלומים המוטלים על השוכר, ואת החזרת המושכר כשהוא במצב טוב ותקין.