בר שלמה נ' דפוס אבו רחמון בע"מ ואח'

רקע:

1. לפניי תביעה שטרית בגין שבעה שיקים המשוכים מחשבונה של נתבעת 1 לפקודת נתבעת 2, בסכום כולל של 35,515 ₪.

    

2. תחילתו של ההליך בהגשת השיקים לביצוע על ידי התובעת בתיק ההוצאה לפועל כנגד נתבעת 1, נתבעת 1 הגישה התנגדות לביצוע שטר והתיק עבר לבית משפט כאן. בהתאם להסכמות הצדדים בדיון שהתקיים ביום 11.7.19, ההתנגדות התקבלה ובהמשך הוגש כתב תביעה מתוקן בו צורפה נתבעת 2 כנתבעת נוספת בתיק. ביום 8.1.20 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד נתבעת 2, אשר בוטל ביום 24.2.21 לבקשת נתבעת 2 שהוגשה בתאריך 22.12.20.

    

3. התביעה כאמור הוגשה על פי השיקים להלן:

    

   שיק מס' 10047 על סך של 5,000 ₪ מועד פירעון 30.09.17

   שיק מס' 10048 על סך של 5,000 ₪ מועד פירעון 30.10.17

   שיק מס' 10049 על סך של 5,000 ₪ מועד פירעון 30.11.17

   שיק מס' 10052 על סך של 5,000 ₪ מועד פירעון 30.11.17

   שיק מס' 10050 על סך של 5,000 ₪ מועד פירעון 31.12.17

   שיק מס' 10053 על סך של 5,515 ₪ מועד פירעון 31.12.17

   שיק מס' 10051 על סך של 5,000 ₪ מועד פירעון 31.01.18

    

   השיקים משוכים מחשבונה של נתבעת 1 ושם הנפרעת הוא נתבעת 2, כאשר על צדם האחורי של השיקים מופיעה חותמת נתבעת 2 וחתימת הסבה שעל פי טענת התובע היא חתימתו של מר סמי סווירי (להלן: "סמי"), מורשה החתימה מטעם הנתבעת 2. הנתבעות טענו מנגד כי חתימה זו זויפה ואינה חתימתו של סמי.

    

4. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת זכאותו של התובע להיפרע מהשיקים.

    

5. אין מחלוק כי נתבעת 1 מסרה את השיקים לנתבעת 2 אגב עסקה למכירת מכונות דפוס.

    

   התובע טען כי הוא אוחז בשיקים כשורה לאחר שקיבל אותם בעצמו מנציג נתבעת 2, במסגרת עסקת ניכיון, כאשר במועד קבלת השיקים הייתה חתימה וחותמת בגב השיקים כערבות/הסבה.

    

   נתבעת 1 טענה כי אינה חייבת דבר על פי השיקים מאחר והתובע אינו אוחז כשורה, הנתבעות לא ביצעו ניכיון שיקים אצל התובע אלא אדם שאין לו כל קשר לנתבעת 2 וכי עסקת היסוד בגין השיקים בוטלה.

    

   נתבעת 2 טענה כי לא קיבלה תמורה בגין עסקאות ניכיון השיקים אצל התובע אשר בוצעו כביכול בשמה של הנתבעת ללא הסכמתה וכי החתימה בגב השיקים זוייפה.

    

6. מטעם התביעה העיד התובע. מטעם ההגנה העיד נציג נתבעת 1 מר אבו רחמון סלימאן (להלן: "סלימאן"), נציגת נתבעת 2 גב' דורית סווירי (להלן: "דורית") , הגרפולוגית גב' ליאת חיימוב (להלן: "ליאת") ומר עמירם שיינר (להלן: "עמירם").

    

7. הצדדים הגישו סיכוים בכתב.

    

   עיקר טענות התובע:

    

8. על פי כתב התביעה התובע אוחז כשורה וכדין בשיקים בחתימת נתבעת 1 ובערבות/הסבת נתבעת 2 בחתימה וחותמת, השיקים לא כובדו והנתבעות לא שילמו דבר על חשבון השיקים. נטען, כי השיקים בוטלו ועל כן אין חובה לשלוח הודעת חילול.

    

9. התובע טען כי ביום 23.4.17 ו- 25.4.17 הגיע אליו נציג נתבעת 2 עם שיקים ובקש לבצע ניכיון שלהם כאשר כבר הייתה חתימה וחותמת בגב השיקים כערבות/הסבה, חלק מהשיקים נפרעו אך חלקם האחר נשוא התביעה לא כובדו ולא נפרעו. במועד מסירת השיקים התקשר התובע לנתבעת 2 ודיבר עם סמי אשר אישר, בין היתר, את חתימת החברה והחותמת בגב השיקים, ואישר ביצוע עסקת הניכיון, את מסירת השיקים לידם כדין ואת זכאותם לערכם הנקוב.

    

10. בתצהיר התובע נטען כי ביום 23.4.17 ו- 25.4.17 הגיע אליו עמירם נציג נתבעת 2, עם שיקים המשוכים מחשבון נתבעת 1 וביקש לבצע ניכיון שלהם. בתאריך מסירת השיקים התובע התקשר לנתבעת 2 ודיבר עם סמי שהיה מוכר לו מעבר מעסקאות ניכיון שיקים אחרים ומקניית מט"ח עבורו ועבור משפחתו. נטען, כי במהלך שיחה זו אישר סמי בין היתר, את חתימת החברה והחותמת בגב השיקים, אישר ביצוע עסקת הניכיון וכי השיקים נמסרו להם כדין וכי הם זכאים לערכם הנקוב, על כן ביצע התובע ניכיון ומסר כסף במזומן לנציג נתבעת 2 בהתאם.

     

    התובע טען בתצהירו כי לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן גם כנגד נתבעת 2, ונוכח אי מסירת מסמכי התביעה לנתבעת 2 בדואר רשום, ניגש התובע בעצמו ביום 19.11.19 בשעה 12:10 אל מען נתבעת 2 במטרה למסור לה מסמכי התביעה וכשהגיע למקום פגש את סמי, אשר התפלא שהתובע בעצמו מבצע את המסירה, נוכח ההכרות שהייתה ביניהם סמי קיבל מלוא המסמכים וחתם בפניו על אישור המסירה. התובע טען כי לאחר שנקט בהליכי גבייה בתיק ההוצאה לפועל כנגד נתבעת 2, הוגשה בקשה לביטול פסק דין שניתן נגדה בהעדר, מצד מי מטעם ו/או הטוען להיותו מטעם נתבעת 2 או לסמי. התובע טען כי בעודו בחיים, סמי לא הגיש התנגדות ו/או כתב הגנה למרות שהיה יכול לעשות זאת.

     

    עיקר טענות נתבעת 1:

     

11. נתבעת 1 טענה כי לא ביצעה כל עסקה עם התובע, אינה חייבת דבר על פי השיקים מאחר והתובע אינו אוחז כשורה בשיקים. נטען, כי מהקבלות שהתובע צירף עולה כי אף אחת מהנתבעות לא ביצעה ניכיון שיקים אצל התובע, אלא עמירם שאין לו כל קשר לנתבעת 2 שהיא הנפרעת בשיקים. הנתבעת טענה כי נתבעת 2 הגישה נגדה תביעה על סכום קצוב בסך של 75,000 ₪ ללשכת ההוצאה לפועל בין היתר בגין תמורת השיקים, נתבעת 1 הגישה התנגדות במסגרתה הכחישה את חובתה לתשלום השיקים מאחר והעסקה שביסוד השיקים בוטלה ע"י הודעה בכתב מטעם בא כוחה שנשלחה לנתבעת 2 מיום 24.04.2017 תוך דרישה להחזרת התמורה בסך של 10,000 ₪ בגין שני שיקים שנפרעו. מאחר ונתבעת 2 התעלמה מדרישה זו הגישה נתבעת 1 תביעה נגד נתבעת 2 (תא"ק 48776-11-18 בבית משפט השלום בעכו) וניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד נתבעת 2 ביום 10.6.19.

     

12. לטענת הנתבעת התובע התנהג בחוסר תום לב עת פתח תיק ההוצאה לפועל נשוא השיקים נגדה בלבד, מבלי לתבוע את נתבעת 2 כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל, חרף חתימתה על השיקים בחתימת היסב דבר המלמד ומעיד על רקימת מזימה בין התובע לנתבעת 2. לטענתה, התנהלות התובע, בנוסף לביצוע פעולות הניכיון על ידי אדם זר לשיקים ולנתבעת 2, שוללת את אחיזתו כשורה של התובע בשיקים.

     

13. בתצהיר סלימאן נטען, בין היתר, כי העסקה שביסוד השיקים נכשלה כשלון מלא הואיל ונתבעת 2 לא סיפקה את הסחורה שהוזמנה על ידי נתבעת 1, על כן, דאג לבטל את השיקים לאחר שנפרעו שני שיקים על סך של 10,000 ₪.

     

    עיקר טענות נתבעת 2:

     

14. הנתבעת היא חברה בע"מ העוסקת בתחום ייבוא, שיווק וטיפול מוצרי שרינק ואריזה, בעל מניותיה הוא סמי שלאור פטירתו ביום 10.10.20 ומכוח צו קיום צוואה, אלמנתו דורית יורשת את מלוא עזבונו.

     

15. נתבעת 2 טענה כי דין התביעה להידחות על הסף מאחר ולא קיבלה תמורה מעסקאות ניכיון השיקים שבוצעו אצל התובע, אשר נעשו ללא הסכמתה כאשר עמירם הוא זה שהיה הלקוח של התובע, כך ובהתאמה לחשבון הבנק שבבעלותו הבלעדית הועברה התמורה אליו ולא לחשבון הבנק שלה. הנתבעת טענה כי המספור המרוחק של קבלות הניכיון אצל התובע, מעיד על כך שעמירם ביצע אצל התובע עסקאות ניכיון רבות בהמחאות בין אם נמסרו לפקודת הנתבעת ובין אם לאו באופן פרטי, ולכן גם כרטיס הלקוח אצל התובע היה על שמו בלבד, למרות שעסקאות הניכיון בוצעו לכאורה עבורה. כך גם הקבלה הופקה על שמו של עמירם במקום שתופק כמתבקש על שמה דבר המעיד על כך כי נרקמה קנוניה בין התובע לבין עמירם. היות ועמירם נציג בלבד כפי שטען התובע, הרי היה על התובע להעביר את התמורה ישירות לנתבעת דבר אשר שלא נעשה מכאן שמדובר בכישלון תמורה ברור.

     

16. הנתבעת הוסיפה וטענה כי עמירם פעל לזייף את חתימתו של בעל המניות בהיסב בגב השיקים שנוכו על ידי התובע, עמירם פעל על דעת עצמו ללא כל הסכמה או רשות מטעם בעל המניות של הנתבעת לבצע את עסקאות הניכיון, על כן, ובהיעדר כל תמורה בגין עסקת הניכיון לא קמה חזקת התמורה.

     

17. לטענת הנתבעת, החתימה הנחזית להיות חתימתו של סמי בגב השיק כמורשה חתימה מטעמה וכבעל מניות יחיד בה, אינה חתימתו והיא זויפה על ידי עמירם. הנתבעת צירפה חוות דעת של מומחית לכתבי יד הקובעת באופן חד משמעי כי החתימות בגב השיק אינן חתימתו של סמי. לאור האמור טענה הנתבעת כי התובע אינו אוחז כשורה בשיקים שכן אלה הגיעו לידיו על ידי זיוף חתימת נציגה, ומשכך אין הוא רשאי להיפרע ממנה.

     

    נטען, כי התובע לא הוציא כרטסת וקבלת ניכיון על שמה, הקבלות והכרטסת על שם עמירם, מה שמשקף חוסר קוהרנטיות בין הגורם המבצע העסקה לבין זהות מסב השיקים.

     

18. הנתבעת טענה כי מהכרטסת עולה כי חלק ניכר מההמחאות "הושבו ללקוח" ובכללם המחאה מס' שיק 10047 שנתבעה בגדר התביעה, וחרף השבתן, המחאות אלו נתבעו על ידי התובע וגם משכך לא קמה עילה שטרית לתובע היות והם הושבו ולא ניתנה תמורה בגינם.

     

19. בתצהיר מטעם דורית נטען כי הנתבעת העסיקה את עמירם כעובד שכיר מטעמה אשר טיפל בכל ענייני המכירות, הלוגיסטיקה והפצת המוצרים. דורית טענה כי סמי שימש מאז ומתמיד כמנהל היחיד של נתבעת 2 כאשר הוא גם טיפל בענייני הכספים, ובמקביל היא טיפלה בכל ענייני החברה השוטפים אולם מעורבותה בחברה עסקה בעיקר בפעולות משרדיות. נטען, כי בעקבות מצבו הבריאותי, סמי מיעט לפקוד את העסק ועמירם ששימש יד ימינו של סמי היה עובד בעסק ולימים סמי סיפר לדורית כי עמירם ניצל מצבו הבריאותי, רוקן את קופת העסק מתחת לאפו של סמי, שלא ביצע אחריו מעקב בשל מצבו הרפואי, לאור זאת, הוגשה כנגדו תלונה במשטרה, ולא ידוע לה מה עלה עד כה בגורל התלונה.

     

    דורית הוסיפה וטענה בתצהירה כי מהמסמכים שהיא מכירה, בין הנתבעות בוצעה עסקה לאספקת סחורה ובגין זאת נמשכו המחאות כשלפי מיטב ידיעתה, היה על עמירם לבצע הפקדה של ההמחאות שהוא קיבל מנתבעת 1 או מכל לקוח אחר בחשבון הבנק של נתבעת 2, דבר שלא נעשה. בדיעבד, הסתבר לסמי כי עמירם נטל ללא רשות וללא הסכמה את חותמת החברה לידיו שהייתה מצויה בידו לצרכים שוטפים, וזייף את חתימתו של סמי בגב ההמחאה לצורך העברת ההמחאה על מנת שיוכל לנכות המחאות אלו אצל התובע.

     

    דורית הצהירה כי נתבעת 2 לא ניכתה שיקים אחרים שנמשכו לפקודתה כחלק ממהלך עסקיה השוטף ולמיטב ידיעתה התובע מעולם לא פנה לסמי ולא אימת מולו את חתימתו של סמי על השיקים , וגם לא אישר מולו את ניכיונם. בנוסף לכך, דורית הצהירה כי לפי מיטב ידיעתה, התובע אינו מכיר את סמי ולא הייתה כל מערכת יחסים עסקית בין סמי לבין התובע וסמי גם לא סיפר לה על כל קשר שהיה בינו לבין התובע. לדעתה, סמי מעולם לא נתן כל הרשאה לביצוע עסקאות לניכיון השיקים אצל התובע שכן לא היה בכך כל צורך בעניין התזרים של הנתבעת. דורית טענה כי לפי מיטב ידיעתה עמירם נטל את חותמת החברה וחתם עליה ללא הסכמתו של סמי על השיקים, וגם חתם בחתימתו ללא כל הסכמה מצד סמי לכך, וביצע זיוף של החתימה של סמי.

     

    דיון והכרעה:

     

20. כהוראת תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

     

21. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, שקלתי את הראיות בתיק ולאחר ששמעתי את דברי העדים והתרשמתי מהם באופן ישיר במהלך הדיון שהתקיים בפניי ולאחר שבחנתי את סיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן הנימוקים.

     

    זיוף חתימת ההיסב ונטל השכנוע:

     

22. כפי שעלה מחומר הראיות ועדויות הצדדים, התובע קיבל את השיקים מעמירם, לצורך ביצוע ניכיון שיקים והתובע קיבל את השיקים כשהם נחזים להיות תקינים, לפני מועד פרעונם. נתבעת 1 אינה חולקת על חתימתה על השיקים ואינה מכחישה את מסירת השיקים לידי עמירם על חשבון עסקה למכירת מכונות דפוס בינה לבין נתבעת 2, עסקה שלטענתה בוטלה.

     

23. הצדדים חלוקים בעניין אותנטיות חתימת ההיסב. התובע טען כי החתימה הינה חתימתו של סמי ואילו הנתבעות טענו כי חתימת ההיסב על גבי השיקים זויפה והגישו חוות דעת גרפולוגית התומכת בטענתן.

     

24. סעיף 23 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש], קובע כדלקמן:

    "חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אי כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פרעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו".

     

    מהאמור עולה כי חתימת הסבה שזוייפה קוטעת את שרשרת החיוב השטרי בכך שכל אוחז בשטר לאחר זיוף החתימה, אינו רשאי לאכוף את פרעונו. בהעדר הסבה כדין, התובע אינו אוחז בשטר, באופן שהוא נעדר זכאות לתובע את הנתבעות בעילה שטרית בגין אותם שטרות.

     

    באשר לנטל השכנוע, כשנתבע כופר באותנטיות חתימת היסב על השטר, נטל השכנוע מוטל על התובע להוכיח כי החתימה אותנטית ואינה מזוייפת. בע"א 5293-90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3)240, נקבע כדלקמן:

    "הכלל בכגון דא הוא, כי כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע...כלל זה נובע מכך שנטל השכנוע להוכחת כל מרכיביה של התביעה מוטל על התובע: חתימת הנתבע על המסמך הרלוואנטי – כמו כתב הערבות בענייננו- חיונית להוכחת חבותו של הנתבע על-פי המסמך, והיא בגדר 'עמוד התווך של התובענה'"

     

25. התובע טען בתצהירו כי השיקים נמסרו לו על ידי נציג נתבעת 2, עמירם, ובתאריך מסירת השיקים התקשר לסמי אשר אישר את חתימת החברה והחותמת על גבי השיקים.

     

    בחקירתו הנגדית חזר התובע על גרסתו ומסר כי לאחר שקיבל את השיקים מעמירם הוא התקשר לסמי על מנת לוודא כי הוא מאשר ניכיון השיקים. כך העיד התובע (שורות 21-26 בעמ' 17 לפרוטוקול):

     

    "ש.בסעיף 3 לתצהירך אתה טוען שברגע שקיבלת את השיקים התקשרת לנתבעת 2?

    ת.כן.

    ש.כדי לוודא אם כדאי לך לבצע את עסקת הניכיון מול שנ..מפנה לסעיף 3, למה התקשרת לסמי?

    ת.כי השיק היה מוסב לסמי סווירי והתקשרתי לוודא שהוא מאשר לי את זה. את הניכיון של השיקים"

     

26. עמירם אישר בחקירתו כי סמי הוא זה אשר חתם על השיקים והעיד כי לאחר קבלת השיקים מאת נתבעת 1, סמי ביקש לנכות את השיקים שהיו חתומים על ידו אצל התובע, ולצורך כך היה יוצר קשר טלפוני עם התובע ושולח את עמירם אליו. כך העיד עמירם (שורות 32-33 בעמ' 26 ושורות 1-4 בעמ' 27 לפרוטוקול):

    "ת.זה לא חשבון שלי של הבנק, זה חשבון שקיים אצל אדון בר שלמה שעבד כחוק בציינג', אדון אפי בר שלמה היה ידידו של סווירי וידיד שלי, אני במהלך עבודתי אצל סווירי מעבר לזה שהייתי סוכן מכירות, היה עוד הרבה דברים שעשיתי בשבילו, המרחק בין סווירי לבר שלמה היה משהו כמו 500-600 מטר, כשהייתי בא אליו לסווירי אלקטרוניקה, עם צ'ק של אדון אבו רחמון, סווירי היה מרים טלפון לאפי בר שלמה, מבקש ממנו לפרוט את הצ'קים, היה סווירי שולח אותי עם הצ'קים חתומים על ידו כדי להעביר לו את הכסף מאפי"

     

    עמירם העיד כי הוא קיבל את האישור של סמי לפני כל ניכיון שיקים (שורות15-16 בעמ' 28 לפרוטוקול) ובנוסף העיד כי כשפנה לתובע לצורך ניכיון השיקים, התובע התקשר לסמי וסמי אישר לו שהוא שלח את עמירם לניכיון השיקים. עמירם העיד כדלקמן (שורות 17-20 בעמ' 29 לפרוטוקול):

    "ש.האם הראת אי פעם לבר שלמה , אישור של סווירי כניכיון? אישור בכתב?

    ת.החתימה שלו זה אישור. במקביל, איך שעובדים הציינג'ים, כל שיחה מוקלטת אצלם, התקשר אדון בר שלמה, בלי שום קשר אם מכיר או לא, והתקשר לאדון סווירי ואדון סוויירי אישר לו שהוא שלח אותי לניכיון הצ'ק".

     

    עמירם אישר בחקירתו כי סמי ביקש ממנו לנכות את השיקים שניתנו על ידי נתבעת 1 (שורות 19-20 בעמ' 31 לפרוטוקול) וכי החתימות על השיקים הם של סמי, וכך העיד (שורות 11-12 בעמ' 32 לפרוטוקול):

    "ש.החתימות על הצ'קים שהציגו לך עם החותמת של סווירי, מי חתם עליהם?

    ת.סאמי סווירי בלבד".

     

27. מעבר לעדותו של התובע בעניין קבלת אישור מטעם סמי לביצוע עסקת הניכיון ולעדות עמירם המאשר כי חתימת ההיסב הינה חתימתו של סמי, הרי מחומר הראיות ומעדויות הצדדים הוברר כי בין סמי לעמירם התקיימה מערכת יחסים עסקית במועדים הרלוונטיים לתביעה, וכי עמירם אשר עבד אצל נתבעת 2 שימש כשליח של סמי ושימש כיד ימינו. לעניין היחסים בן סמי לעמירם העיד התובע כדלקמן (שורות 22-29 בעמ' 18 לפרוטוקול):

    "ש.למה ניכית שיקים לעמי כאשר הוא לא צד לשיק הזה?

    ת.עמי וסמי סווירי היו צמודים כל היום. ליד הגיינג שלי היה מסעדה. כל צהריים היו אוכלים שם ונכנסים אלי ליגיינג. סמי סווירי היה קונה אצלי את כל המטח שהוא נוסע ל חול. סמי סווירי ועמי שיינר לא נפרדו לדקה. הייתי רואה אותם על בסיס יומיומי. שתו אצלי קפה כל יום אחריש אכלו במ סעדה הצמודה. אני יודע שעמי שיינר עובד סוכן אצל סמי סווירי, הייתי לא פעם ולא פעמיים במפעל אלקטרוניקה שלהם. סמי סווירי היה אדם שלא נתן את הטלפון שלו לאף אחד, כדי לדבר איתו היה צריך להתקשר למשרד עצמו וגם כשהוא היה מתקשר זה היה רק מחסוי"

     

    על הקשר שהיה בין עמירם לסמי, העיד עמירם בחקירתו כי הוא שימש סוכן מכירות אצל נתבעת 2 במשך חמש שנים ובמהלך עבודתו מכר סחורה עבור נתבעת 2 (שורות 17-22 בעמ' 26 לפרוטוקול). כן העיד עמירם כי הוא שימש כאיש הקשר בין הנתבעות וכי סמי לא הכיר את נתבעת 1 (שורות 23-24 בעמ' 30 לפרוטוקול). עמירם מסר בנוסף כי עזר לסמי בדברים רבים וכך העיד (שורות 5-10 בעמ' 32 לפרוטוקול):

    "ש.דורית סווירי ציינה שאתה היית יד ימינו של סאמי, אתה היית עוזר לסאמי בהמון דברים?

    ת.כן. כולל העברות צ'קים עבורו.

    ש.האם התובע בר שלמה, עשה המרות של דולרים/מטבע זר עבור סאמי?

    ת.כן.

    ש.איך היית מגדיר את היחסים שלך עם סאמי?

    ת.יוצא מן הכלל"

     

    סלימאן העיד בחקירתו כי הוא ביצע את כל העסקאות עם נתבעת 2 דרך עמירם ששימש כסוכן מכירות מטעם נתבעת 2 וכשהמכונות שהזמין לא סופקו יצר קשר עם סמי אשר הפנה אותו לעמירם. כך העיד סלימאן (שורות 25-33 בעמ' 33 ושורת 1-3 בעמ' 34 לפרוטוקול):

    "ש. אתה יודע איזה קשר היה בין עמירם לסאמי סווירי?

    ת.לא מכיר את סאמי סווירי, אני מכיר את עמי הסוכן שלו, בד"כ כל העסקאות שעשיתי, רק דרך עמירם.

    ש.היו עוד עסקאות קודמות שנעשו והן היו בסדר?

    ת.אני מזכיר לך, אז כשנפרע הצ'ק השני, התקשרתי עם עמי, אי אפשר היה לתפוס אותו, אז יש לי את הנייד של סאמי, לא ענה לי גם כן, הלכתי ולקחתי את החשבונית שלו, למשרד יש את הטלפון שלו, התקשרתי ענתה לי בחורה שם, נתנה לי את סאמי, אמרתי לו סאמי זה סולימאן אבו רחמון, הזמנתי מעמי מכונות ועד כה לא קיבלתי, אמר לי הדיבור בינך לבין עמי לא אכפת לי. אז פחדתי, הלכתי לעו"ד אמרתי לו תבוא ונעשה הוראת ביטול.

    ש. בשיחתך עם סווירי הוא לא אמר שהוא לא יודע איזה מספר מדובר, פשוט אמר תשבור את הראש עם עמי?

    ת.כן. אמר לי לשבור את הראש עם עמי"

     

    דורית העידה בחקירתה כי עמירם עבד אצל נתבעת 2 בערך שלוש שנים, מכר מכונות של נתבעת 2 ותמורתם גנב והמיר בצ'יינג' ללא ידיעת סמי (שורות 3-6 בעמ' 23 לפרוטוקול). דורית העידה בנוסף כי עמירם גנב את החתימות של החברה אך מנגד העידה כי חותמת החברה הייתה מצויה בידיו לצרכים שוטפים במשרד. כך העידה דורית (שורות 11-21 בעמ' 25 לפרוטוקול):

    "ש.איך לדברייך, עמי שיינר שזייף את החתימות, השיג את החותמת של סווירי?

    ת.מה הבעיה? הוא גנב את זה. הוא גם הציג בפני כל הלקוחות שהוא בעל הבית.

    ש.בסעיף 10 לתצהיר שלך, (מפנה את העדה לתצהיר מספר 10), את מציינת שהחותמת הייתה בידיו בצרכים שוטפים?

    ת.רק למשרד, לא להוציא את זה החוצה.

    ש.למה הוא היה צריך את החותמת אצלו?

    ת.כדי לעשות חתימות על צ'קים ולזייף את החתימה של סאמי.

    ש.מקריא את סעיף 10. למה החותמת הייתה בידיו של שיינר לצרכים שוטפים?

    ת.על מנת לחתום בתוך המשרד ולא להוציא את זה החוצה.

    ש.אז אם הוא חתם על הצ'קים, שיינר במשרד, אז זה בסדר?

    ת. לא, אתה קצת מתבלבל כי הוא גנב את החותמת"

     

28. כמו כן, בהתאם לעדותו של התובע, נתבעת 2 ניכתה שיקים רבים נוספים שניתנו מנתבעת 1 ואלה כובדו ונפרעו. כך העיד התובע (שורות 32-33 בעמ' 17 ושורות 1-4 בעמ' 18 לפרוטוקול):

    "ש. למה לא התקשרת לנתבעת 1?

    ת.נתבעת ניכו אצלי הרבה שיקים של נתבעת 1 שכן עברו

    ש.יש לך דוגמא לשיקים כאלה?

    ת.רשום כאן. שיק מס' 1042 נפרע, 1044 נפרע, 1041 נפרע. 1043 נפרע.

    ש.מאיזה שנה השיקים האלה?

    ת.שנת 2017"

     

29. לאחר שעיינתי בחומר הראיות בתיק ושמעתי את העדויות, כמו כן לאחר שנדרשתי לכל מכלול הפרשה, לרבות עדות התובע בעניין אישורו של סמי לביצוע עסקת הניכיון, עדות עמירם בדבר חתימת סמי על גבי השיקים, אופי הקשר שהיה בין עמירם לסמי ואישור סלימאן בעניין עסקת היסוד ומסירת השיקים לעמירם על חשבון עסקה בין הנתבעות כמו גם נוכח עיון ברשימת השיקים שצירף התובע (נספח ב' לכתב התביעה המתוקן) לפיה עסקינן במספר שיקים אשר חלקם נפרע, שוכנעתי כי גרסת התובע מסתברת יותר בנסיבות העניין ואני קובעת כי עלה בידי התובע להרים את הנטל ברמת ההסתברות הנדרשת במשפט האזרחי, בעניין אמיתות חתימת ההיסב.

     

30. ראיתי להעדיף את גרסתו של התובע הנתמכת בעדותו של עמירם וביתר נתוני הפרשה כאמור, על פני חוות הדעת הגרפולוגית מטעם הנתבעת. באשר למעמדה של חוות דעת גרפולוגית נקבע בפסיקה, כי על אף קיומה של חוות דעת מקצועית, לבית המשפט שיקול דעת עצמאי וסמכות ההכרה נתונה בידי בית המשפט לאחר שקילת מלוא השיקולים כאשר בית המשפט רשאי לקבל את מסקנות חוות הדעת, לדחותן או לקבל חלקן בלבד. ראו לעניין זה בע"מ 27-06 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו), שם נקבע כדלקמן:

    "הגם שככלל, מטבע הדברים, יינתן במסגרת הבחינה השיפוטית משקל רב ביותר לעמדתם של מומחים מקצועיים, הרי ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של המומחה המקצועי. כבכל תחום בו מתבקשת קבלת חוות דעת מומחה, אין בית המשפט משמש 'חותמת גומי' לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש ליתן לה משק רב יותר, אך לא מכריע. האחריות בקבלת ההכרעה מוטלת אפוא כולה על בית המשפט ואין הוא חולק בנטל האחריות עם כל מומחה או מומחים מקצועיים, יהיו אלה רבים ככל שיהיו. לפיכך, משהונחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, וגם אם תהא זו נחרצת, ברורה וחד משמעית, אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי בגיבוש הכרעתו. אכן, בתחום רגיש, עדין ומורכב זה נדרש בית המשפט לגבש הכרעה עצמאית, תוך שהוא נעזר בחוות דעת הגורמים המקצועיים שמונו על ידי בית המשפט, בראיו נוספות אשר הובאו בפניו ואשר את המשקל שיש ליתן להן הוא בוחן, באמות המידה שהתווה המחוקק, בפסיקת בתי המשפט, ואולי יותר מכל – תוך שהוא מדריך עצמו בניסיון החיים, בשכל ישר, ברגישות ובהבנה למצבו המורכב של כל אחד מן המעורבים בעניינים אלה. סיכומה של נקודה זו, האחריות הכבדה המוטלת על כתפי בית המשפט מחייבת אותו לבחון את חוות הדעת לגופה, ואין הוא מסיים מלאכתו בעיון בחוות הדעת ובקבלת המלצת המומחים"

     

31. כאמור, הגרפולוגית נתנה את חוות דעתה לאחר פטירתו של סמי ובהסתמך על חתימות להשוואה שנמסרו לה על ידי בני משפחתו. לאחר ששקלתי את כל השיקולים, בחנתי את מכלול הראיות והעדויות בתיק כמפורט בהרחבה לעיל, ראיתי להעדיף את גרסת התובע בעניין אותנטיות חתימת ההיסב ואני מוצאת גרסתו של התובע יותר מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת בנסיבות.

     

    מתן תמורה כנגד השיקים:

     

32. לאחר שבחנתי את חומר הראיות והתרשמתי מעדויות הצדדים שוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח מתן תמורה כנגד השיקים שנמסרו לו על ידי עמירם. התובע צירף לתביעתו שתי קבלות בגין השיקים (נספח ג' לכתב התביעה המתוקן), טען בתצהירו כי ביצע ניכיון ומסר כסף במזומן לנציג נתבעת 2 והעיד בחקירתו כדלקמן (שורות 1-3 בעמ' 17 לפרוטוקול):

    "ש.נחזור לתצהיר סעיף 2. אתה אומר ביצעת ניכיון ומסרתי מזומן לנציג הנתבעת. לפי מה שאתה אומר לפני דקה, אתה מסכים שזיכית את החשבון של שיינר ולא רק נתת מזומן?

    ת.אוקיי, כן"

     

    עמירם העיד בעניין קבלת התמורה כנגד השיקים שניכה אצל התובע כדלקמן (שורות 23-29 בעמ' 29 לפרוטוקול):

    "ש.יש כספים שקיבלת במזומן ויש כספים שזוכו בחשבונך אצל בר שלמה, נכון?

    ת.מה שקיבלתי במזומן גם עבר אצל סווירי. אני עונה מה שאני יודע.

    ש.האם דיווחת על הכספים שקיבלת במזומן- כהכנסות בתיק פשיטת רגל שלך שהתנהל באותו הזמן?

    ת.לא קיבלתי כסף מזומן, הכסף המזומן שקיבלתי עבר לסווירי, ובתיק של הפשיט רגל זה לא קשור כי קיבלתי תלוש משכורת. זה לא כסף שקיבלתי מזומן אצלי בכיס והייתי צריך להוציא חשבונית, זה שקיבלתי כסף זה מתלוש משכורת"

     

    כן העיד עמירם כי לאחר ניכיון השיקים הוא קיבל מזומן והתובע שלח את הקבלה בפקס (שורות 5-6 בעמ' 30 לפרוטוקול).

     

33. לא נעלמה מעיניי טענת הנתבעות לפיה הכרטסת היא על שמו של עמירם ולא סמי, אך כפי שעלה מעדויות התובע ועמירם, הכרטסת הוצאה על שמו של עמירם בהיותו הסוכן של סמי ושליחו לצורך ניכיון השיקים אצל התובע. התובע אישר בחקירתו כי הלקוח בהתאם לכרטסת הוא עמירם שניכה שיקים של נתבעת 1 (שורות 23-24 עמ' 16 לפרוטוקול). גם עמירם העיד כי החשבון בכרטסת אינו חשבונו בבנק אלא חשבון שקיים אצל התובע (שורות 32-33 בעמ' 26 לפרוטוקול). עמירם העיד כדלקמן (שורות 4-14 בעמ' 28 לפרוטוקול):

    "ש.של מי החשבון שזוכה?

    ת.התשובה היחידה שיש לי – שרשום פה "עמירם שיינר" אבל אין לי חשבון.

    ש.אין לך חשבון אצל בר שלמה?

    ת.זה לא חשבון. זה כרטסת.

    ש.מה יש בכרטסת?

    ת.אתה שואל אותי? זה לא שלי. אולי אתה לא מספיק חכם כדי להבין.

    ש.יש לך כרטסת, מה יש בכרטסת?

    ת.צ'קים של סווירי.

    ש.רק צקים של סווירי?

    ת.צ'קים של לקוחות של סווירי. איני יודע אם בכרטסת יש רק את הצ'קים בחתימה של סווירי"

     

    בנוסף מסר עמירם כי הכרטסת על שמו ולא על שם סמי מאחר ולא היה באפשרות סמי לגשת לתובע והיה שולח אותו בתור שליח. כך העיד עמירם (שורות 26-33 בעמ' 27 לפרוטוקול):

    "ש.למה הכרטסת היא על עמירם שיינר ולא על סווירי?

    ת.כי סווירי לא יצא מהמשרד, היה קשה לו לקום מהכיסא וללכת לאפי, הוא היה מתקשר אליי, נותן את הצ'קים, הייתי כמו שליח.

    ש.שליח שהוא לקוח?

    ת.אני לא הייתי לקוח של בר שלמה. הצ'קים לא היו שלי, הם היו של סווירי.

    ש.מה זה אומר "חשבונך זוכה"?

    ת.אפי ברגע שאני הגעתי אליו פיזית, היה צריך לרשום את זה עליי, לי לא היה מגע לא לצ'קים ולא לכסף, אני הייתי שליח"

     

34. בעניין טענת הנתבעות להשבת שיקים ללקוח בהתאם לכרטסת לרבות שיק מס' 10047 נשוא התביעה, התובע העיד בחקירתו כי הוא מחזיק בשיקים נשוא התביעה ובעניין שיק מס' 10047 כך העיד (שורות 14-16 בעמ' 16 לפרוטוקול):

    "ת.שיק שהוא חזר, יש עשרות שיקים שחזרו. אני מזכה שיק שחזר. יש אולי 10 שיקים שחזרו. עכשיו אני מבין למה טעיתי הושב ללקוח, כנראה החזרתי שיק אחר ובטעות רשמתי הוחזר ללקוח. יש כאן 20 שיקים שחזרו. סליחה ,12 שיקים"

     

    התובע אוחז כשורה:

     

35. אוחז כשורה הוא מי שעומד בתנאיסעיף 28(א)לפקודת השטרות הקובע כדלקמן:

    "28 (א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

    (1)נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אומנם חולל;

    (2)נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

    לאור האמור לעיל, ולאחר שקבעתי כי עלה בידי התובע להרים את הנטל להוכחת אותנטיות חתימת ההיסב, אני קובעת כי התובע אוחז כשורה בשיקים לאחר שקיבל לידיו את השיקים לפני שעבר זמנם, בתום לב ובעד ערך ועל כן זכאי להיפרע מהשיקים.

     

36. מאחר והוכח כי התובע אוחז כשורה בשיקים, הוא יכול להתגבר על טענות הגנה של נתבעת 1 לרבות טענת כשלון התמורה המועלת מטעמה בעניין העסקה בינה לבין נתבעת 2.

     

    סוף דבר:

     

37. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 35,515 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

     

    כמו כן אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע אגרות בית משפט בסך של 917 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 4,500 ₪.

     

    חיובן של הנתבעות הוא "יחד ולחוד".

    משכך, אני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל בתיק המתנהל בעניינה של נתבעת 1, ועל צירוף סכום ההוצאות שנפסק לעיל לסכום קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

     

    המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

     

    ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ג, 03 יולי 2023, בהעדר הצדדים.