תא"מ
בית משפט השלום חיפה
|
23012-01-17
19/09/2017
|
בפני השופט:
אמיר סלאמה
|
- נגד - |
תובע:
עידן סבח
|
נתבעים:
1. א.מ. טייגר בע"מ 2. SUCCESS - יעוץ עסקי 3. אריה טוקר
|
החלטה |
עניינה של החלטה זו בשתי בקשות העומדות על הפרק – האחת, שינוי כותרת התביעה, העברתה מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל, ומתן אפשרות להגשת תביעה שכנגד כלפי הנתבעת שכנגד מס' 2; השניה, בקשת התובע לחיוב התובעת שכנגד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו במסגרת התביעה שכנגד.
רקע
1.תחילתו של ההליך בתביעה כספית על סך 63,716 ₪ שהגיש התובע, בסדר דין מהיר, כנגד הנתבעים.
2.בקליפת אגוז נציין כי התובע טען בכתב התביעה שהוא בעל מיזם ייחודי בענף האירועים, וכי פנה לנתבעים בחודש אוקטובר 2015 לצורך קבלת שירותים בתחום הייעוץ העסקי. לטענת התובע, הנתבעות 1-2 הן חברות קשורות שאמורות היו לספק לו את שירותים פיננסיים, והנתבע מס' 3 הוא סמנכ"ל הנתבעות (או למצער של אחת מהן), אשר הובטח שיהיה בעל מעורבות אישית במתן השירותים הנדונים.
התובע טען כי הנתבעים הבטיחו לו "הרים וגבעות" בעניין השיפור במחזור עסקיו כתוצאה משירותים שיינתנו על ידם, וכי בנוסף הובטח לו שתוכניות אשר יוכנו על ידי הנתבעים יסייעו לו בהשגת הלוואות בערבות המדינה לצורך תפעול המיזם שלו.
לטענת התובע, ביום 21.10.15 נכרתה העסקה במסגרתה התחייבה הנתבעת מס' 2 לספק לו שירותי ייעוץ עסקי, כאשר במסגרת זו שילם התובע סך של 17,700 ₪.
לטענת התובע, תוכניות עסקיות ופיננסיות שהוכנו ע"י הנתבעות התבררו כלא יותר ממחזור של תוכניות שההוא עצמו הכין ושלח לנתבעים, כאשר בכל מקרה הוא לא הצליח להשיג, באמצעות התוכניות של הנתבעים, הלוואות בערבות המדינה, בניגוד למה שהובטח לו.
בשלב מסויים, כך לשיטת התובע, הוברר לו שהנתבע מס' 3, אשר הובטח כי יאשר אישית את התוכניות בענייננו, כלל לא הכיר את המיזם שלו, וכי בהמשך הובטח לו שתוכן עבורו תוכנית עסקית חדשה, אך הדבר לא נעשה.
התובע טוען כי בסופו של דבר הוא התקשר עם גוף אחר, בחודש פברואר 2016, שהכין עבורו תוכנית פיננסית אשר סייעה לו להשיג הלוואה בערבות המדינה.
התובע טוען לניהול משא ומתן מצד הנתבעים בחוסר תום לב; להטעיה והצגת מצג שווא על ידם; להפרת ההסכם שנכרת בין הצדדים; לעשיית עושר ולא במשפט ולעוולות נזיקיות שבוצעו ע"י הנתבעים. ביחס לנתבע מס' 3 העלה התובע טענות לחיוב אישי מכוחו דיני הרמת המסך, ובשל היותו נושא משרה הנתבעת 1
סכום התביעה הורכב מהסכום ששילם התובע לנתבעות עבור מתן השירותים ואשר לשיטתו הוא זכאי לקבלו בחזרה; אובדן רווחים בסך 33,426 ₪ בשל הפרת ההסכם; וכן פיצוי עוגמת נפש והוצאות למיניהם.
3.בכתב ההגנה מטעמם העלו הנתבעים מספר טענות מקדמיות, לרבות טענה שהנתבעת מס' 2 אינה אישיות משפטית; טענה לחוסר סמכות מקומית; וטענה להעדר עילה או יריבות כלפי הנתבע מס' 3.