בפניי תובענה כספית ע"ס 52,840 ₪ מיום 14.9.2017.
כאמור בתקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, בכל הנוגע להליך בסדר דין מהיר, "פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו"; מקום שהמחלוקת בין הצדדים הינה עובדתית בלבד, לא מצאתי שיש בהליך זה משום חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור, באופן המצדיק לחרוג מהנמקה תמציתית.
רקע עובדתי :
התובע הינו הבעלים של רכב מדגם "פאנמרה" (שנת ייצור 2011) שמספרו 1710078 ואשר שוויו המוערך נכון לתחילת שנת 2017 עמד ע"ס של 322,600 ₪. הנתבעת הינה חברה המתפעלת מספר קווי אוטובוס ציבוריים מסוג "מטרונית" (אוטובוסים מפרקיים רבי קיבולת) בין העיר חיפה לאזור הקריות.
בתאריך 30.10.2016 בסביבות השעה 17:25 אירעה בסמוך לאזור המפגש שבין סמטת לוחמי הגטאות רחוב לבין רחוב המגינים 104 בחיפה התנגשות בין רכבו של התובע לבין מטרונית שמספרה 91-988-01 בה נהג עובד הנתבע ששמו סרגיי שילין.
לאחר ההתנגשות הוחתם נהג האוטובוס על ידי התובע על גבי מסמך שזו לשונו :
"אני סרגיי שילין בעל אוטובוס מס' 9198801 מודה באשמה
פגעתי ברכב פורשה 1710078 בתאריך 30/10/16 בשעה 17:25 בשדרות המגינים 104.
_______ חתימה נהג אוטובוס
_______ חתימה אמיר"
בתאריך 5.1.2017 ניתנה לתובע חוות דעת מטעמו של שמאי הרכב, מר אבי חזן, אשר בדק את הרכב למחרת יום התרחשות התאונה, ואשר העריך בחוות דעתו את סך הנזקים אשר נגרמו לרכבו של התובע מסתכמים בסכום של 45,355 ₪ וכי שיעור ירידת ערך הרכב מוערכת בסכום של 3140 ₪.
התובע טוען כי התאונה אירעה כתוצאה מנהיגתו הרשלנית והפרועה של נהג המטרונית לאחר שזה סטה מנתיב הנסיעה הייעודי של קווי המטרונית אל עבר נתיב הנסיעה הרגיל שבו נוסעים כלל הרכבים, וכי סך הנזקים אשר נגרמו לרכבו מסתכמים בסכום של 52,840 ₪ כדלקמן :
נזקים ישירים – 45,355 ₪ ; ירידת ערך – 3140 ₪ ; שכ"ט שמאי – 2500 ₪ ; הפרשי הצמדה וריבית – 345 ₪ ; הוצאות נלוות – 1500 ₪.
מנגד, טוענת הנתבעת כי הפגיעה בצידה הימני-אחורי של המטרונית אירעה כתוצאה מנהיגתו הרשלנית של התובע אשר התפרץ בכוונת מכוון אל עבר נתיב הנסיעה הייעודי של רכבי המטרונית מתוך כוונה לעשות שימוש בנתיב תנועה ציבורי זה על מנת לעקוף "פקק תנועה" אשר נוצר בנתיב הנסיעה הרגיל.
עוד ובנוסף טוענת הנתבעת כי המסמך המצורף לכתב התביעה אינו מוכר לנהג המטרונית, שאינו יודע קרוא וכתוב בעברית, וכי החתימה המופיעה על גבי המסמך אותו צירף התובע לכתב התביעה אינה חתימתו, כי אם חתימה של אדם אחר וכי סך נזקיו של התובע נמוכים בהרבה מכפי הנטען בכתב התביעה.
הנתבעת אף זימנה כעד הגנה מטעמה את אחד מנוסעי המטרונית בשם סלומון וונדהי, שהינו שוטר במשטרת ישראל. מעדותו של העד עולה כי הוא שמע רעש עוצמתי של חבטה שבעקבותיו המטרונית עצרה את נסיעתה וכי לאחר עצירת המטרונית הוא ירד ממנה והבחין בכך שהמטרונית עמדה בנתיב הנסיעה הייעודי שלה בעוד שרכבו של התובע עמד בכיוון נתיב הנסיעה הייעודי של המטרוניות.
בנוסף לכך, טען העד שקיימת היכרות מסוימת בינו לבין נהג המטרונית, כי לא ערך דו"ח פעולה בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה, כי אינו מודע למסמך כלשהו שעליו חתמו הצדדים וכי כל שעשה היה להנחות את שני הנהגים להחליף ביניהם את פרטיהם האישיים.
דיון והכרעה :
לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים בצירוף מכלול הראיות אשר הובאו בפניי הנני מבכר לקבל את טענות התובע ואת גרסתו העובדתית בנוגע לנסיבות התרחשות המקרה, הגם שמדובר בעדות יחידה של בעל דין שאינה נתמכת בעדות מסייעת.
הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת האחריות לתאונה, כאשר אליבא דעמדת התובע התאונה אירעה כתוצאה מסטייה מנתיב הנסיעה הייעודי של המטרונית אשר אירעה לפי השערתו בשל נסיעה במהירות רבה, בעוד שלפי השערת נהג המטרונית התאונה אירעה, ככל הנראה, כתוצאה מניסיון של התובע להתחמק מ"פקק תנועה" באמצעות מעבר אל עבר נתיב הנסיעה של רכבי המטרונית.
ראשית, על מנת להתחקות אחר נסיבות התרחשות התאונה בפועל מנקודת מבטם של נהגי הרכבים המעורבים בתאונה יש לבחון בראש ובראשונה את גרסאותיהם הראשוניות בשילוב עם עדותם בביהמ"ש. התובע ציין בטופס התביעה אותו הגיש בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה כדלקמן :
"בתאריך 30/10/2016 בשעה 17:25 בערך יצאתי מרחוב לוחמי הגטאות לכיוון רח' המגינים, המטרונית אשר הגיעה בשד' המגינים סטתה מנתיב נסיעתה היעוד ירדה אל נתיב נסיעתי ופגעה ברכבי בצידו הקדמי ימני".
מנגד, נהג המטרונית תיאר את נסיבות התרחשות התאונה במסגרת דו"ח אשר הוגש לנתבעת כדלקמן :
"נסעתי בקו 1 בשד' המגינים בחיפה לדרום, על תוואי המטרונית המיועד למטרונית בלבד. לפתע חשתי חבטה בחלק האחורי, בלמתי מיד במקום. ירדתי מהמטרונית וראיתי רכב שפגע בחלק האחורי של המטרונית. הנהג צעק 'מה אני יעשה עכשיו זה אוטו יקר' החלפנו פרטים, באיזה שהוא שלב הנהג הגיש לי נייר ואמר ששנינו צריכים לחתום עליו אמרתי שאיני יודע עברית, הוא אמר זה בסדר, זה מה שעושים בכל תאונה, אין לך מה לדאוג, אין מה לדאוג. שוטר שנסע איתי במטרונית בשם סלומון מסר את פרטיו ואמר שראה את מה שקרה ואם צריך, להתקשר אליו".
בעדותו בבית המשפט תיאר התובע את נסיבות התרחשות התאונה כדלקמן (ראה : עמוד 4 שורות 20- 24 לפרוטוקול) :
"ש.באיזה שלב זיהית פעם ראשונה את המטרונית?
ת.ראיתי את המטרונית כשאני פונה ימינה אני מסתכל על הנתיב שלי איפה אני ניגש, אין לי שם איך להגיע אליו וזה עניין כמה מטרים שפגע ושיפשף לי כל הצד מקדימה עד אחורה.
ש.אחרי שנפגעת אחרי המגע המטרונית עצרה או שהמשיכה לנסוע?
ת.נסעה כמה מטרים עד ש... היה לו שפשוף שם ומצולם לי זה 20 מטר משהו כזה."
מנגד, נהג המטרונית תיאר בעדותו בבית המשפט את נסיבות התרחשות התאונה כדלקמן (ראה : 9 ; שורות 24 – 33 לפרוטוקול) :
"אספר מה קרה באותו יום: זוכר מה קרה, ככה ככה, אשתדל בעברית, נסעתי מתחנת מושבה גרמנית לתחנת המגינים, בערך בשעה 5 או 6, נסעתי כשמימין היה פקק הרבה מכוניות, פתאום הרגשתי מכה במטרונית מאחורה ועצרתי והתקשרתי לבקרה שלנו אמרתי שהייתה תאונה.
ש.באיזה חלק של המטרונית הייתה מכה?
ת.מאחורה.
ש.מאחורי דלת אחורית בין הדלתות?
ת.מאחורה לא זוכר איפה. יש שני חלקים והתאונה הייתה בחלק השני של המטרונית....
ש.אתה טוען שהיה שם פקק?
ת.כן.
ש.תסביר לי הרכב של נהג התובע יצא מפניה נכון? הוא לא נסע בפקק נכון?
ת.כן.
ש.הוא רצה להשתלב איפה שאתה נסעת נכון?
ת.כן.
ש.אם היה פקק והאדם בקושי יכול להשתלב בנסיעה איך הוא יכול לעבור לנתיב שלך?
ת.נתנו לו אולי זכות קדימה.
ש.ואז הוא משתלב ולא סוטה מהמסלול?
ת.אני לא יודע."
מטענת הצדדים עולה כי שני הנהגים אינם יודעים את סיבת התאונה לאשורה, כאשר כל אחד מהם מעלה השערות בלתי מבוססות בנוגע לנסיבות התרחשותה. הנתבעת אמנם סבורה כי יש מקום לדחות את התביעה בשל הימנעותו של התובע מלזמן לעדות את שני עדי ראייה אשר לטענתו נסעו עימו ברכב בשעת התרחשות התאונה, וכן גם את צילומי וידאו אשר צולמו "בזמן אמת" באמצעות מצלמה המותקנת ברכבו (ראה : עמוד 3 שורות 18 – 19, 23 – 24 ; עמוד 4 שורות 29 – 30 ; עמוד 5 שורות 26 – 27 לפרוטוקול). דא עקא, שעיון ברשימת המסמכים המצורפת לכתב ההגנה מעלה כי גם הנתבעת עצמה נמנעה מהצגת נתונים מהותיים ביותר הרלוונטיים לעניינו שבכללם רישומי הטכוגרף של רכב המטרונית המותקן ברכב בהתאם להוראות סעיף 27(ג) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) ו – 364ד(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961, שמהם ניתן היה ללמוד על מהירות המטרונית עובר להתרחשות התאונה, וכן גם צילומים מתוך מצלמות האבטחה של המטרונית שנפגעה.
בנוסף לכך, יש גם לזקוף לחובת הנתבעת את הימנעותה מלזמן את מר ראובן הבר המשמש כממונה על תחום המשמעת והדרכת הנהגים בחברה למרות שממכתבו אל ב"כ התובע מיום 10.8.2017 עולה כי הנתבעת ביצעה בדיקה פנימית בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה (ראה הנספחים בעמוד 39 לכתב התביעה ; עמודים 10 – 12 לכתב ההגנה) ואף נמנעה מלפרט האם במסגרת בדיקה זו נעשתה אל עיריית חיפה בבקשה להעביר לרשותה את תצלומי מצלמות האבטחה המותקנות בסמוך לנתיבי המטרונית בהתאם להוראות תקנות התעבורה (הפעלת מצלמות בידי רשות מקומית לשם תיעוד שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית), תשע"ז – 2016.
יתירה מכך, מעדותו של השוטר אשר העיד כעד הגנה מטעם הנתבעת עלה כי האחרון כלל לא היה מודע לסיבת ההתנגשות בין הרכבים וכי הוא כלל לא ניסה לבחון בזמן אמת את נסיבותיה ואף לא דיווח לממונים עליו על דבר התרחשותה, כך שבמאזן העדויות עולה כי הלכה למעשה קיימות שתי גרסאות נוגדות מצד התובע ומצד נהג המטרונית בנוגע לנסיבות אשר גרמו לתאונה המתבססות על השערות בלבד.
מן האמור לעיל עולה כי כל אחד מהצדדים נמנע מהצגת ראיות משמעותיות ביותר התומכות בגרסתו ואשר יכלו לשפוך אור על נסיבות התרחשות התאונה. משכך, בהתחשב בדלות הראיות אשר הובאו בפני ביהמ"ש בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה הרי שדרך המלך לצורך ההכרעה בתיק זה הינה בחינת סבירותן של גרסאות הצדדים, דהיינו האם התאונה התרחשה בשל נסיעה מהירה של אוטובוס המטרונית (כפי גרסת התובע) אשר גרמה לסטייה של קרונותיו מנתיב הנסיעה הייעודי שלה, או שמא ניסיון של התובע להיכנס אל תוך נתיב הנסיעה הייעודי של המטרוניות על מנת להתחמק מ"פקק תנועה" (כפי טענת הנתבע).
ודוק, ריבוי גרסאותיו של נהג המטרונית בנוגע לאי החתימה על גבי המסמך עליו חתם, ודרך התנהגותו אחריה, בכך שאיפשר לתובע לצלם את רישיון הנהיגה שלו מיד לאחר התרחשות התאונה מלמדים על כך שהוא אכן מצא לנכון לקבל על עצמו את האחריות לעצם התרחשותה של התאונה, ברם במהלך ההליך המשפטי בתיק זה נמלך בדעתו בנוגע לחתימתו על גבי המסמך תוך שינוי תכוף של גרסאותיו בנוגע לאחריותו האישית להתרחשות התאונה.
כך למשל, בכתב ההגנה טענה הנתבעת בסעיף 8 כי החתימה המופיעה על גבי המסמך המצורף לכתב התביעה אינה חתימת נהג המטרונית בעוד שבמהלך עדותו בביהמ"ש טען בתחילה שלא מדובר בחתימתו (ראה : עמוד 8 שורות 20 - 23 לפרוטוקול). לא זו אף זו, בהמשך עדותו נהג המטרונית שינה פעם נוספת את גרסתו לאחר שטען כי אינו יודע מתי חתם על גבי המסמך המצורף לכתב התביעה אולם בהמשך חקירתו הנגדית ציין כי הוחתם על גבי מסמך ריק (ראה: עמוד 9 שורה 27 - עמוד 10 שורה 10 לפרוטוקול).
כך גם אינני מוצא לנכון לקבל את ניסיונות הנתבעת להטיל בסיכומיה דופי חמור ביותר בתובע, בטענה כי חתימת נהג המטרונית זויפה על ידי התובע תוך ניצול חוסר שליטתו של נהג המטרונית בקריאת ובכתיבת השפה העברית (ראה : סעיפים 80 - 82 לסיכומי הנתבע) ולכן בשל מצב דברים זה יש מקום להשית עליו הוצאו משפט לדוגמא (ראה : סעיפים 83 – 87 לסיכומים).
כידוע, החזקה הינה שאדם שחותם על מסמך מבין את תוכנו ונתן את הסכמתו ולכן במרביתם המכריע של התיקים לא תישמע הטענה כי החותם לא קרא את המסמך ולא ידע על מה הוא חותם (ראה : ע"א 6055/04 לנדאו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ מיום 12/7/06). הטענה כי אדם לא הבין את משמעותו של המסמך עליו חתם מתקבלת רק כאשר יסוד ההסכמה נעדר לחלוטין ולכן הטענה מוגבלת אך ורק לנסיבות קיצוניות, שבכללן קיומו של שינוי מהותי בין המסמך עליו חתום האדם בפועל לבין המסמך שהוא האמין כי הוא חותם עליו, ויסוד של היעדר רשלנות מצד הטוען טענה זו המחייב אדם שטוען כי אינו מסוגל לקרוא את הכתוב לבדוק את תוכן המסמך באמצעות הסתייעות במאן דהוא אחר על מנת שיקריא לו את המסמך ויסביר לו את משמעותו (ראה : הפ (מחוזי חיפה) 67528-11-17 דני לוי ואח' נ' פרעוני נג'יה מיום 29.5.2019).
בענייננו, אף אם נהג המטרונית אינו שולט בקריאת וכתיבת השפה העברית היה עליו להיוועץ בצד שלישי על מנת שיתרגם לו ויסביר לו את תוכן המסמך עליו חתם מה גם שבענייננו ברי כי היה באפשרותו להיוועץ בשוטר סלומון וונדהי ו/או באחד מנוסעי המטרונית טרם שחתם על המסמך.
יתירה מכך, קשה להלום שמשרד התחבורה הישראלי היה מאפשר לנהג של כלי תחבורה ציבורי המיועד להסעת המונים לנהוג בו, מבלי שהינו שולט ברמה האלמנטרית בקריאת ובכתיבת השפה העברית, שהינה תנאי הכרחי לצורך עמידה במיונים המתחייבים לצורך קבלת רישיון נהיגה בהתאם ללשון פקודת התעבורה ותקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 וכחלק בלתי נפרד מעבודתו (קריאת שילוט הדרך, קריאת ספר ההפעלה הטכני של המטרונית וכו').
באשר לטענת זיוף המסמך אותה העלתה הנתבעת, יצוין כי טענת זיוף כמוה כטענת מרמה ולכן על הצד הטוען למרמה או זיוף מוטל נטל השכנוע להוכחת טענתו כאשר כמות הראיות ורף הראיות הנדרש לגבי טענת מרמה, אשר לה גוון מעין פלילי, הם גבוהים יותר מהמקובל ולכן שומה על בית המשפט לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות רבה (ראה : ע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי מיום 11.4.13 ; רע"א 9713/07 עו"ד פואד חיר נ' סופיה שטרמל מיום 4.6.2008).
במקרה זה אין לקבל את טענת הנתבעת ולפיה התובע זייף את חתימת נהג המטרונית, מאחר וטענה זו הועלתה בלא כל תימוכין ומבלי שבמהלך ההתדיינות בתיק צורפה חוות דעת גרפולוגית המאשרת עובדה זו ו/או כל ראייה אחרת המחזקת טענה זו (כגון : ממצאי חקירה משטרתית, כתב אישום פלילי, פס"ד בהליך פלילי וכו').
ממכלול הנתונים הנני סבור כי גרסת התובע מסתברת יותר מזו של נהג המטרונית וכי ריבוי גרסאותיו של נהג המטרונית בנוגע לחתימתו על גבי המסמך עליו הוחתם בסמוך למועד התרחשות התאונה מצביעים על ניסיון לחזור בו מההכרה באחריותו האישית לעצם התרחשות התאונה.
באשר להיקף הנזק, הנתבעת אינה מתייחסת לנושא זה בסיכומיה ואף נמנעה מלחקור את התובע בעניין זה וכן גם את עורך חוות הדעת מטעמו חרף עמדתה הנחרצת בדבר הצורך לזמנו לחקירה בביהמ"ש (ראה : סעיף 9 לכתב ההגנה).
משכך הנני מקבל את טענת התובעת ולפיה סך נזקי התובע כתוצאה מהתאונה מסתכמים בסכום כולל של 52,840 ₪ (נזק ישיר – 45,355 ₪ ; ירידת ערך – 3140 ₪ ; שכ"ט שמאי – 2500 ₪ ; הפרישי ריבית והצמדה – 345 ₪ ; הוצאות נלוות, טרטור והשחתת זמן - 1500 ₪).
סוף דבר :
התביעה מתקבלת במלואה.
הנתבעת תפצה את התובע בסכום של 52,840 ₪. הסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
בנוסף לכך, תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסכום של 1500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך של 8000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
ניתן היום, ג' אלול תשע"ט, 03 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
