תא"מ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
38484-11-14
16/02/2015
|
בפני הרשם:
הבכיר אורן כרמלי
|
| - נגד - |
מבקשים:
רונית בנדיק
|
משיבים:
עו"ד מיטל גרוס-ויניק
|
| החלטה |
התובעת, היא עורכת דין, הגישה תביעה בגין שכר טרחה עבור שירותים שלטענתה סופקו לנתבעת ואשר לא שילמה בגינם.
הנתבעת, עוד קודם שהגישה כתב הגנה, הגישה בקשה למחיקת התובענה על הסף בהעדר עילה מכוח סע' 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
סמכותו של בית המשפט למחוק תביעה על הסף, היא בין היתר מקום בו כתב התביעה אינו מגלה עילה.
המבחן לקיומה של עילת תביעה הוא אם תובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש (ע"א 7547/09 מכבי שירותי בריאות נ' דובק בע"מ. ניתן ביום 13/7/11). בית המשפט אינו נדרש לבחון בשלב הבקשה למחיקה על הסף את חוזקת טענות מי מהצדדים או ליתן דעתו על סיכויי ההליך. סמכותו של בית המשפט למחיקה על הסף נועדה בשלב זה מקום בו בית המשפט מתרשם כי אין עילת תביעה למשל במובן שאין מקור חוקי המקנה לתובע זכות תביעה נגד הנתבע.
מאחר שמדובר באמצעי חמור שיש לנקוט רק במקרים חריגים (רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' גולד. ניתן ביום 15/12/14), יקבל בית המשפט בקשה למחיקה על הסף רק מקום בו ברור שאין טעם בקיום הליך סרק . לפיכך, גם מקום בו העילה 'חלשה' וסיכויי הצלחתה קלושים, אין בכך כדי להצדיק מחיקה על הסף (ע"א 124/63 אחוזת גוש 6212 נ' חסין, פ"ד יז 1340; ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לו(4) 721). יוצא איפוא שבית המשפט נדרש לבחון בשלב זה אך את טענות התביעה ואם יש בהן כדי להקנות עילת תביעה. בית המשפט אינו בוחן בשלב זה את טענות ההגנה של הנתבע ואת חוזקן.
במקרה דנן, הבקשה למחיקה על הסף נסמכת לכאורה כולה על חוזקן של טענות ההגנה. טענת הנתבעת היא כי לאור טענות ההגנה, יש סיכוי גבוה שהתביעה "תיבלע" בזכות לקיזוז שעומדת לנתבעת לטענתה או משום שמי מטענות התובעת עשויה להידחות לגופה. ואולם, לא הובאה במסגרת הבקשה או התשובה שהוגשה לתגובת התובעת, כל טענה שיש בה להצביע על העדר עילת תביעה במובן דלעיל, אלא אך טענות, שככל שיתקבלו, עשויות להוות הגנה כנגד התביעה (ראו לדוגמה: טענה בדבר ייצוג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים (סע' 18 ואילך לבקשה), ניהול מו"מ בחוסר תום לב (סע' 21 ואילך לבקשה), העדר החתמת בני הזוג על הסכמה לייצוג משותף (סע' 30 לבקשה) על ההשלכות הראיותיות (סע' 32 לבקשה), קיום חוזה בחוסר ת"ל (סע' 35 ואילך לבקשה), היות החוזה שנחתם פסול בשל ניגוד עניינים (סע' 42 ואילך לבקשה), העדר זכאות לשכר ראוי (סע' 75 ואילך לבקשה)).
ואולם, לא לשם כך נועדה סמכותו של בית המשפט למחיקה על הסף. תביעה שתידחה משום שהעובדות לא הוכחו או משום קבלת טענות ההגנה, אין לומר עליה שאינה מגלה עילה מלכתחילה.
עיון בבקשה לסילוק על הסף מעלה איפוא כי אף לא אחת מהטענות שהועלו בבקשה מתייחסת לעצם קיומה או העדרה של 'עילה' במובנה הגולמי בכתב התביעה. כל הטענות שהועלו הן טענות מתחום טענות ההגנה, שיש לבררן ושיכול שיביאו בסוף ההליך כדי לשלול או להפחית את גובה התביעה; ואולם, אין בהן כדי לשלול מקדמית את עילת התביעה של התובעת כלפי הנתבעת. ויודגש, העדר העילה המצדיק מחיקה על הסף הוא פגם אשר צריך להתגלות על פני כתב התביעה עצמו (ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 384 (מהדורה שביעית, 1995).
אשר על כן, הבקשה למחיקה על הסף נדחית.
יש להגיש כתב הגנה במועד שנקבע (8/3/15)
הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין בקשה זו סך של 1,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.