תא"מ 39034-01-15 אקספשן בע"מ נ' גוזרים קופון בע"מ

התובעת הינה הנציגה הבלעדית בישראל של חברה צרפתית בשם OGON DESIGNS COMPNY (להלן: OGON) המשווקת בעולם ארנקי אלומיניום לכרטיסי אשראי ושל החברה היצרנית של ארנקים אלה, PRO-SYMNOVA INDUSTRY AND CO.

הוצגה ההרשאה הבלעדית לתובעת לעשיית שימוש בתמונות המוצרים ובחומרי הלוגו של OGON, באתרי מדיה בישראל, וכן הרשאה לתובעת מהחברה היצרנית ומהחברה המשווקת, לנקוט הליכים משפטיים לגבי אכיפת הפרות זכויות יוצרים של חברות אלה בישראל, כשההוצאות המשפטיות יוטלו על התובעת וכל סכום שייפסק לטובתה יומחה אליה (נספח 1 לתצהיר מנהל התובעת).

הנתבעת הינה בעלת אתר אינטרנט של מסחר מקוון בשם "גוזרים קופון", בו מוצעים למכירה "דילים" של מוצרים שונים, בהנחה, ע"י ספקים הפונים אל הנתבעת לפרסום מוצריהם באתר, כאשר הפרסום הוא כנגד תשלום של הספק לנתבעת. הנתבעת גם מדוורת באימייל את הדילים המוצעים באתר ללקוחותיה המנויים.

עניינה של התביעה בהפרת זכויות יוצרים של OGON, בכך שתמונות המוצר מסוג A5, שזכויות היוצרים בהן הינן של OGON (אישור אפוסטיל – ת/1), פורסמו באתר הנתבעת במסגרת פרסום ארנק אלומיניום של ספק בשם ניקי השקעות (תצלומי שלוש התמונות המפרות באתר הנתבעת – ארנק סגור, ארנק פתוח וקופסת האריזה של המוצר – ת/2).

מיד עם גילוי ההפרה, התובעת פנתה לנתבעת ביום 19.6.14 בדרישה להסרת התמונות המפרות, והנתבעת השיבה כי העניין בבדיקה מול הספק, ולאחר 3 ימים הסירה את התמונות וה"דיל" כולו מהאתר.

הנתבעת טוענת כי פעלה בתום לב, פרסמה את תמונות המוצר שקיבלה מהספק ניקי ושאושרו ע"י הספק לפרסום, מבלי לדעת על ההפרה. ההסכם של הנתבעת עם הספק, אמיר בן שלמה, נחתם בשם חברת דאפיגו, אך בהתאם להסכמה עם הספק, ההסכם התייחס גם למוצרים שפורסמו באתר לבקשתו בשם חברת ניקי. בהתאם להסכם, האחריות להפרות של זכויות יוצרים במוצרים, בתמונות ובכיתובים הנמסרים לנתבעת לפרסום באתר, מוטלת על הספק.

אין חולק, כי לספק אין גישה ישירה לאתר הנתבעת, וכי עליו להעביר את חומרי הפרסום המבוקש לנתבעת, אשר עורכת את המודעה הפרסומית, מעבירה אותה לאישור הספק, ולאחר אישורו מעלה את הפרסום לאתר.

בשאלה, כיצד הגיעו התמונות המפרות אל הנתבעת, אני מקבלת כמהימנה את עדות מנהל הנתבעת, כי כל תמונות המוצרים המתפרסמות באתר הנתבעת הינן אלה שנמסרו על ידי ספקי המוצרים, וכי הפרסומים באתר מועברים לאישור הספקים לאחר עריכת נוסח ועיצוב הפרסום ע"י הנתבעת, וכך היה גם במקרה זה. מנגד, עדותו של מנהל חברת ניקי, שהעיד מטעם התובעת, לא היתה חד משמעית ואף האינטרס שלו להרחיק עצמו מלהיתבע ע"י התובעת, היה ברור. בעדותו, שהיתה עדות מפי השמועה, נטען כי העובדת של חברת ניקי העבירה לנתבעת תמונה אחרת, שסופקה לניקי ע"י היבואן זאוס, אך לא נשללה האפשרות כי התמונות המפרות הן שהועברו לנתבעת ע"י עובדת חברת ניקי. אין מחלוקת כי ניקי העבירה תמונה של המוצר לנתבעת לצורך הפרסום באתר ואף אישרה אותה לאחר עריכת הפרסום בו כלולה התמונה, ואולם לא נותר לצדדים עותק של התמונות שהועברו, כי ההעברה נעשתה באמצעות גרסה חינמית של תוכנת דרופבוקס, אשר הקבצים המועברים בה נמחקים תוך 30 יום.

לא סביר בעיני כי הנתבעת פרסמה תמונה אחרת מזו שקיבלה מניקי, ואף לא נראה הגיוני כי הנתבעת פרסמה תמונה אקראית של ארנק אלומיניום שהורידה מהאינטרנט, ושלא הועברה ע"י ניקי. רק הספק הוא מי שיודע איך נראה המוצר שהוא משווק, ואילו לנתבעת אין כל מידע על המוצר שבידי הספק ואין זה סביר שתפרסם תמונות של מוצר אחר מזה שמצוי בידי הספק, דבר שבהכרח יוביל לתלונות ותביעות של צרכנים נגד הנתבעת.