תא"מ 41071-11-11

לפניי תביעה שעילתה בהסכם למתן ייעוץ וליווי בהליכים למחזור משכנתא שבין התובעים ובין הנתבעים.

בתחילת שנת 2010 נטלו התובעים, בני הזוג סער מדמון וליטל פרוג מדמון (להלן: "התובעים"), משכנתא בבנק דיסקונט. לפי הסכם המשכנתא, קיבלו התובעים בשלב הראשון חצי מההלוואה ואילו את מחציתה השנייה אמורים היו לקבל בסוף שנת 2011. בטרם הגיע מועד קבלת מחציתה השנייה של ההלוואה, ביקשו התובעים למחזר את המשכנתא, על מנת להקטין את ההחזר החודשי, ולכן פנו לנתבעת, מת"ן, החברה לייעוץ משכנתאות בע"מ (להלן: "הנתבעת"), וביום 15.3.2011 חתמו הצדדים על הסכם מתן שירותים. כבר במעמד החתימה על ההסכם שילמו התובעים לנתבעת עבור שירותיה סכום של 5,519.80 ₪.

בתחילת חודש מאי הודיעה הנתבעת לתובעים כי לא תוכל לבצע מחזור של המשכנתא אלא רק לאחר שהתובעים יקבלו את כל סכום המשכנתא, דהיינו בסוף שנת 2011. עוד הוסיפה הנתבעת כי בשל כך נאלצת היא להקפיא תיק התובעים עד לסוף השנה.

לטענת התובעים, לאור הודעת הנתבעת כי לא תוכל לבצע מחזור המשכנתא כפי שהתחייבה, ביקשו התובעים מהנתבעת לבטל העסקה ביניהם. איש הקשר לתובעים מטעם הנתבעת השיב לתובעים בהודעת דואר אלקטרוני מיום 17.5.11 (נספח ב(1) לתצהיר התובעים) כי העסקה בין הצדדים תבוטל.

עוד טוענים התובעים כי עקב התנהגותה של הנתבעת, דהיינו השתהותה וטיפולה הרשלני בעניינם, נמנע מן התובעים להשיג תנאי משכנתא טובים מאלה שהיו להם בעת עריכת החוזה עם הנתבעת, הן בבנק דיסקונט ממנו לקחו המשכנתא והן בבנקים אחרים. התובעים אומדים נזק זה בסכום של 30,000 ₪.

לטענת הנתבעת, לתובעים אין כלל עילת תביעה כלפיה שכן עמדה היא בהתחייבותה שבחוזה בין הצדדים עמידה מלאה, דהיינו מתן ייעוץ כלכלי. לשיטתה של הנתבעת, ערכה היא "תמהיל כלכלי אופטימלי" עבור התובעים, בדיוק כפי שהתחייבה. לטענתה, סיבת כישלון ניסיונה של הנתבעת למחזר המשכנתא של התובעים נעוץ במחדלם של התובעים עצמם, שכן הם לא המציאו לנתבעת טופס 4 (היתר אכלוס), אשר בלעדיו – לא ניתן היה לבצע כלל את מחזור המשכנתא. לטענתה, התובעים אף לא יידעו הנתבעת כי אין בידיהם טופס זה, ולו היו מיידעים אותה בכך, לא הייתה נקשרת עמם בחוזה.

אשר להודעת הדוא"ל בדבר ביטול העסקה, טענה הנתבעת כי הגורם שהוציא את ההודעה לא היה מוסמך לבטל עסקאות, ועל כן – אין תוקף לאמור בהודעת הדוא"ל.

דיון והכרעה

אין חולק כי הנתבעת נשכרה על ידי התובעים לצורך "בדיקת מסלולי משכנתא אופטימאליים עבור התובעים וכן מתן ליווי על ידי הנתבעת לביצוע ההליך אל מול הבנק" (סעיף 9 לתצהיר הנתבעת). על כן, הטענה כאילו יצאה הנתבעת ידי חובתה כאשר ערכה עבורם "תמהיל אופטימלי", אינה יכולה לעמוד. אין מחלוקת, כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה ללוות את התובעים במגעים מול הבנק המלווה, שכן הנתבעת עצמה הודתה, שמשעה שהוברר לה שלנתבעים אין טופס 4 – הקפיאה את הטיפול בתיקם.

על כן טענת הנתבעת, כאילו עמדה בהתחייבותה החוזית בהכנת תמהיל כלכלי אופטימלי בלבד, עומדת בסתירה הן ללשון החוזה, הן לטענת הנתבעת עצמה כי נשכרה אף ללוות התובעים בהליך אל מול הבנק והן לאור הקפאת תיקם של התובעים משום שלא יכולה הייתה הנתבעת להמשיך ההליך בעניינם.

אין חולק כי לא ניתן היה לבצע מחזור משכנתא ללא טופס 4. השאלה היא האם היו התובעים עצמם מחויבים ליידע את הנתבעת כי אין ברשותם מסמך זה, או שמא היה על הנתבעת לוודא כי הטופס קיים בידי התובעים, ולמצער – להעמידם על העובדה שללא טופס זה, לא ניתן יהיה להשלים את המהלך של מחזור המשכנתא.