תא"מ 51979-02-13 אופרייט ליס בע"מ נ' אבו מדעם

1.בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 15.9.2013, כנגד הנתבע, בהעדר הגשת כתב הגנה מטעמו.

2.המדובר בפסק דין שניתן לגבי מה שקרוי "תביעת פח" - על סכום תביעה בסך של 20,802 ₪, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

3.התובע הגיש תגובה מטעמו לבקשה, והנתבע הגיש תשובה מטעמו. התובע הודיע כי הוא מוותר על חקירת המצהיר (הנתבע) ועל כן ניתנת החלטתי זו על סמך החומר הכתוב בתיק. 

4."לפי ההלכה, על בית המשפט שדן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה לשקול את סיבת מחדלו של המבקש להגיש כתב הגנה במועד ואת סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן, כאשר יש להעניק לסיכויי ההצלחה משקל רב יותר "(ע"א 10152/07 מפי כב' השופט דנציגר).

5.על המבקש את ביטול פסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד מונח הנטל להראות כי לא עשה שימוש לרעה בהליכי המשפט עובר למתן פסק הדין כנגדו, ובכלל זה לא התעלם מקיומו של ההליך המשפטי וכי עומדת לו - ולו על פני הדברים - טענת הגנה טובה שאם תתברר לגופה יש בה כדי לשנות את תוצאת הדברים,.

6."... על מי שמבקש ביטול פסק- דין שניתן במעמד צד אחד, הנטל להראות כי יש לו אינטרס לבטל את הפסק וכי קיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה. עליו לשכנע עוד כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא התעלם במכוון מקיומו. בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל- דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל שכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי יש ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות..." (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית. סיגא- הוצאה לאור בע"מ. עמ' 371-372).

7.הלכה פסוקה היא כי יש להעניק משקל רב יותר לטענות ההגנה כנגד התביעה.

"... לפי ההלכה, על בית המשפט שדן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה לשקול את סיבת מחדלו של המבקש להגיש כתב הגנה במועד ואת סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן, כאשר יש להעניק לסיכויי ההצלחה משקל רב יותר..." ( ע"א 10152/07, מרסל פדידה נ' רפאלי ליאור המנוח רפאלי שמואל ז"ל] .

8.במסגרת בחינת סיכויי הצלחת פרשת ההגנה, על בית המשפט לבחון האם עומדות למבקש טענות הגנה לכאוריות, אשר אם יוכחו יש בהן כדי להעמיד למבקש הגנה מפני התביעה, כאשר בשלב זה בית המשפט אינו נדרש לבחינת דרכי הוכחת הטענות, וכן יש ליתן את המשקל המתאים לזכות הגישה לערכאות שיפוטיות, שהינה זכות יסוד.

9.ומן הכלל – לעניננו: לדברי המבקש - באישור המסירה של כתב התביעה נכתב כי הומצא ל"אשתו – דוניא" - בו בזמן ששם אשתו, על פי תעודת הזהות שצרף לבקשתו – חוולה. בפועל, אם כן, לא הומצא כתב התביעה, לטענתו – והראיה היא שברגע שנודע לו על קיום התיק, מאזהרה של לשכת ההוצל"פ שכן הומצאה לו – ב-8.8.2014 , התייצב בבית המשפט, צילם את החומר בתיק והעבירו לבא כוחו.

10.עיון בפסיקת בתי המשפט מעלה גישות שונות לעניין ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, במקום שההזמנה לדין לא הומצאה לנתבע.

11.לפי הגישה האחת, אי המצאת ההזמנה לדין לנתבע מהווה טעם של ממש לצורך ביטול פסק הדין מחובת הצדק, תוך שבתי המשפט נסמכו על ההלכה הפסוקה שניתנה בעניין שנדון בע"א 713/75 פרנקל נ' קאופמן (פורסם במאגרים משפטיים) [פורסם בנבו] , שלפיה- "... הלכה פסוקה היא מימים ימימה שפסק-דין שניתן שלא בפני הנתבע, כשלא הוכח שהנתבע אמנם הוזמן כדין, חייב בית-המשפט לבטלו מתוך חובת הצדק, ואין לו בכגון דא כל שיקול-דעת ... ".

12.לפי גישה אחרת, שגם היא מצאה ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון, אי המצאת ההזמנה לדין לנתבע מהווה המצאה פגומה, אלא שהמדובר בפגם יחסי אשר אינו מבטל בהכרח את הליך ההמצאה בכללותו, וביטול פסק הדין יעשה על פי בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, ובכלל זה יש לבחון את תום ליבו (תום הלב הדיוני) של בעל הדין הטוען להמצאה פגומה, והאם ישן על זכויותיו מעת שנודע לו על ההליך המשפטי.

(ראו למשל- רע"א 8467/06 לובנה אבו עוקסה נ' בית הברזל טונוס בע"מ; ת"א (אש') 811-07 שמקה אליהו נ' מנהל מקרקעי ישראל;

13.במקרה הנדון, אין הוכחה או אזכור בתיק מהם ניתן ללמוד כי המבקש/הנתבע ידע על קיום התובענה נגדו וכי ישן על זכויותיו. לאמיתו של דבר הוכח להיפך, כי ברגע שהנתבע קבל את האזהרה - הגיש את הבקשה דנא. מכך ניתן ללמוד שלו היה יודע על הגשת התביעה נגדו במועד, היה פועל ומגיש כתב הגנה. על כל פנים לא ניתן לטעון להיפך.

14.לא מצאתי כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף המועד שנקבע בדין לצורך הגשתה (30 יום ממועד המצאת פסק הדין למבקש, לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984), וזאת לאור הצהרת המבקש שלפיה פסק הדין לא הומצא לו, ודבר קיומו נודע לו כשהומצאה לו האזהרה, עובר להגשת הבקשה הנדונה. המבקש לא נחקר בענין זה וגירסתו לא נסתרה, ולכן אין צורך לבחון האם המבקש העלה טעם מיוחד לצורך הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

15.יש לבחון אפוא האם יש מקום להורות על ביטול פסק הדין במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט.