תא"מ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
54335-03-12
04/01/2016
|
בפני השופטת:
הבכירה ניצה מימון שעשוע
|
- נגד - |
התובעת:
מזונית י.ש.ר.ל בע"מ
|
הנתבעת:
סילביה וולף
|
פסק דין |
התובעת הינה יצרנית מוצרי עץ ומשטחים אקריליים למטבחים.
הנתבעת הינה עוסקת עצמאית בתחום מדידת משטחי שיש למטבחים ובבעלותה בית מלאכה לייצור משטחים.
התובעת טוענת כי סיפקה לנתבעת לפי הזמנתה מוצרי עץ שונים בשווי 64,759 ₪, בהתאם ל-11 חשבוניות מהחודשים יוני - ספטמבר 2011 שצורפו לכתב התביעה. אין מחלוקת על אספקת המוצרים. לטענת התובעת, הנתבעת שילמה עבור המוצרים סך של 24,951 ₪, והיתרה בסך 41,844 ₪ לא שולמה.
הנתבעת העלתה טענת קיזוז, ולפיה הזמנותיה אלה נעשו בהתאם לסיכום עם התובעת, כי הצדדים ישתפו פעולה והנתבעת תזמין מהתובעת, שהיא הזכיינית של חברת סמסונג, משטחים אקריליים מסוג סמסונג סטארון (להלן: משטחי סטארון) לצורך הכנת משטחים למטבחי תצוגה בסניפי רשת הום סנטר, כאשר עלויות הכנת המשטחים למטבחי התצוגה יחולקו בחלקים שווים בין הצדדים. הנתבעת טוענת כי מחצית סכום העלויות הינו 62,264 ₪ ועל כן היא זכאית לקזז סכום זה מחובה כלפי התובעת.
לטענת הנתבעת, על פי הסיכום בין הצדדים, הנתבעת היתה אמורה לשמש קבלן משנה של התובעת לצורך ייצור משטחי סטארון שיוזמנו אצל התובעת, ולצורך כך עברה הכשרה מיוחדת בגרמניה ופתחה בית מלאכה, שנרשם על שמה כעוסקת מורשית ובשם "רויאל ישראל". בניגוד להתחייבות התובעת, הופנו אליה מספר מצומצם של הזמנות משך שלושה חודשים, ואילו לאחר מכן לא קיבלה מהתובעת הזמנות נוספות, והוברר לה כי חתנו של מנהל התובעת פתח עסק זהה לשלה, וההזמנות שהתקבלו אצל התובעת הועברו אליו.
הנתבעת העידה, ועדותה נתמכה בעדותו של מר יוסי בראנץ' (להלן: יוסי), כי בעת שעבדה כמודדת משטחי שיש בחברת בראנץ' תעשיות שיש בע"מ, שיוסי היה מנהלה, שמעה מיוסי בפברואר 2011 על הצעה שהפנה אליו דוד, מנהל מחלקת המטבחים של הום סנטר (להלן: דוד). דוד סיפר ליוסי, כי התובעת קיבלה זכיון מחברת סמסונג למכירת משטחי סטארון בישראל, וכי היא מחפשת איש מקצוע בתחום, שישמש כקבלן משנה שאליו תפנה את המזמינים לצורך ייצור המשטחים בהתאם להזמנותיהם. יוסי מסר לנתבעת כי דוד המליץ עליה בפני התובעת כאשת מקצוע מתאימה.
יוסי העיד, כי לנוכח הסכמתה העקרונית של הנתבעת להצעה, התקיימה פגישה ביום 8.5.11 בהשתתפות יוסי, שסייע לנתבעת בהתקשרות עם התובעת, דוד ושניים ממנהלי התובעת, רפי ליאור (להלן: רפי) ועזר, ובה סוכם על שיתוף פעולה כאמור. ההסכמות בין הצדדים הועלו על הכתב ע"י רפי ונשלחו ליוסי לאחר הפגישה (להלן: מסמך סיכום הפגישה). בין היתר, סוכם כי התובעת תישא במחצית עלות ההקמה (חומרים ועבודה) של משטחי 10 תצוגות בסניפי הום סנטר.
יוסי הציג את ההסכמות בפני הנתבעת, וזו הסכימה לפעול בהתאם להן, ועל כן עזבה את עבודתה בחברת בראנץ', עברה על חשבונה השתלמות בגרמניה בעיבוד משטחי סטארון, הקימה בית מלאכה, שנפתח בחודש מאי 2011, רכשה רכב מסחרי ועבדה משך ארבעה חודשים בייצור משטחי תצוגה לסניפי הום סנטר. כמו כן הפיצה קטלוגים של התובעת, עליהם הדביקה מדבקה של בית העסק שלה. רפי ביקר בבית המלאכה והביע שביעות רצונו ממנו באזני יוסי, בנוכחותה, וכן חזר על התחייבויות התובעת. לאחר שלושה חודשים בהם הופנו אליה הזמנות על ידי התובעת, פסקה הפניית ההזמנות בחודש אוגוסט, ואזי פנתה הנתבעת לרפי כדי לברר מה קרה וכן לברר מדוע אינה מקבלת מהתובעת חשבוניות זיכוי עבור המוצרים שמשכה לטובת הכנת התצוגות. רפי אמר לה כי ימדוד בעצמו את התצוגות בסניפים ויכין לה חשבוניות זיכוי בהתאם. כן טען, כי הסיבה שאינה מקבלת הזמנות היא שאין כאלה בינתיים. רק בשיחה עם דוד, סמוך לאחר מכן, נודע לה כי ההזמנות למשטחי סטארון מופנות על ידי התובעת לחתנו של רפי, שפתח בית מלאכה זהה לשלה. בהמשך לכך הודיעה לה התובעת כי היא מפסיקה לספק לה סחורה עד שלא תשלם את החשבוניות הפתוחות.
הנתבעת טוענת, כי כל החשבוניות הפתוחות מתייחסות להזמנת משטחי סטארון לצורך התצוגות בסניפי הום סנטר. הנתבעת הציגה אישור רו"ח מטעמה על עלות הכנת משטחי התצוגות, שהגיעה (חומרים, עבודה והרכבה) לסכום של 124,529 ש"ח.