מחלוקת כספית ע"ס 42,673.61 ₪ בין התובעת, חברה העוסקת במתן שירותי הובלה ואחסון מטענים לבין הנתבעת, חברה העוסקת בייצור פלסטיק. במשך כ- 4 שנים (2009-2013) התובעת סיפקה לנתבעת שירותי הובלה של חומרי גלם במכליות ג'מבו ושירותי הובלת מכולות. המחלוקת התמקדה בשאלה האם הייתה הסכמה בין נציגי הצדדים ביחס לשלושה נושאים: עליית מחיר הובלות במכליות ג'מבו מ- 1/8/2013; קיזוז סך של 4,663 ₪ וחיוב ריבית פיגור בשיעור של 2.5% לחודש.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, עדיהם נחקרו, הוגשו סיכומים וסיכומי תשובה וכעת ניתן פסק דיני.
1. האם הוסכמה עליית המחיר באשר להובלת חומרי גלם במכליות ג'מבו החל מ 1/8/2013 (חשבונית 130908) – חיוב בסך 10,911.46 ₪
בין הצדדים נחתמו שני הסכמים- האחד, מיום 8/3/2009 (HU080309), להובלת חומרי גלם במכלית ג'מבו, כאשר המחיר להובלה במכלית הוא 1,050 ₪ בצירוף מע"מ להובלה ותנאי התשלום הם שוטף+90, השני, הסכם מיום 10/2/2013 (HS10022013) להובלת מכולות 'הייבר' ו-מכולות 'פול טריילר' במחיר של 1,050 ₪ למכולה. על מחירים אלו אין מחלוקת.
המחלוקת היא באשר להצעה המעדכנת את מחירי השירות עבור הובלה (הצעה HS16072013), ששלחה התובעת במייל ביום 16/7/2013 לנתבעת. בהצעה נרשם כי ההצעה תקפה מ 1/8/2013, והמחירים עודכנו כדלקמן:
מכולה 20'/40'- 756 ₪
2 מכולות 20' באמצעות פול טריילר1,138 ₪
מכולה 20'/40' באמצעות עגלת הייבר1,134 ₪
חומ"ג באמצעות מכלית ג'מבו 1,323 ₪
מכולה 20'/40' מוסבת מיבוא570 ₪
תנאי התשלום – שוטף + 30 יום (להלן: "ההצעה המאוחרת").
לטענת התובעת, על הנתבעת לשלם לה סך של 10,911.46 ₪ בגין חשבונית מס' 130908 המהווים את יתרת התשלום בגין המחיר החדש של הובלת חומרי גלם במכליות ג'מבו (ההפרש בין המחיר הישן- 1,050 ₪ לבין המחיר החדש- 1,323 ש"ח). לטענתה יש לחייב הנתבעת בסכום זה בשל כך:- ראשית משום שההצעה המאוחרת נשלחה אל הנתבעת והובהר בה כי מיום 1/8/2013 יעודכנו מחירי ההובלה. באשר להובלה במכלית ג'מבו, התובעת הייתה מוכנה לבצע הובלות רק במחיר הגבוה יותר- 1,323 ₪; הנתבעת לא הייתה מחויבת להזמין שירותי ההובלה במכליות ג'מבו מהתובעת; משבחרה הנתבעת להזמין מהתובעת 31 הובלות של חומרי גלם במכליות ג'מבו, הרי שנתנה את הסכמתה למחירים בהצעה המאוחרת. שנית, מר א' כהן העיד כי מר מני שלם, הבעלים של הנתבעת הסכים לעליית המחיר בחומרי הגלם במכלית ג'מבו (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 17-26). שלישית, התכתובת מיום 31.7.13 נשלפה במפתיע במהלך החקירה הנגדית, זו תכתובת כביכול בין הגב' ירון, עדת הנתבעת לבין מר שאול, עובד לשעבר של התובעת , אינה מתייחסת לעליית המחירים במכלית ג'מבו, אלא רק לעדכון מחירי הובלת מכולות (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 11-14 וכן מ/1). רביעית, עדות מר כהן סותרת את טענת הנתבעת כי לא ניתנה כל הסכמה פוזיטיבית להעלאת המחיר. במסגרת תצהירו העיד מר כהן מפורשות כי הנתבעת הסכימה להעלאת המחיר (סעיף 10.4 לתצהירו וכן ראה נספח 3 לתצהיר התובעת).
לטענת הנתבעת, התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. התובעת לא הוכיחה כי ההצעה המאוחרת הוסכמה עליה וזאת בשל כך:- ראשית, בסעיף 16 להצעה המאוחרת נרשם על ידי התובעת מפורשות "הצעת מחיר זו תחייב את המזמין מרגע חתימתה על ידו והיא כפופה לאישור המזמין..." וכן הדגישה התובעת בהצעה המאוחרת: "הצעה זו תחייב את המזמין מרגע חתימתו בצירוף חותמת וכפופה לאישור המוביל...". אין מחלוקת כי הנתבעת לא חתמה על ההצעה המאוחרת וזאת בניגוד להצעות מחיר קודמות, אשר אושרו וקובלו על ידי הנתבעת בחתימתה. שנית, לא רק שהנתבעת לא קיבלה את ההצעה, אלא שהיא התנגדה לה בהודעת מייל אשר שלחה הגב' ירון מיום 31/7/2013 (עוד בטרם בוצעו ההובלות נשוא החשבונית שבמחלוקת), בו רשמה מפורשות כי הצעת התובעת אינה מאושרת (מ/1). שלישית, התובעת בחרה להמשיך ולספק את שירותי ההובלה על אף שידעה כי הנתבעת לא חתמה על הצעה זו ובהתאם לתנאי ההצעה המאוחרת, אשר נוסחו על ידה, כל עוד לא חתמה הנתבעת הרי שיש לראות את התובעת כמי שהסכימה לספק שירותי הובלה בחודש אוגוסט 2013, במחיר הישן, כפי שהיה מוסכם עד אותה עת. לתובעת היו שתי אפשרויות- האחת, להמשיך ולספק במחיר הישן והמוסכם, השנייה, להפסיק את מתן שירותי ההובלה בהיעדר הצעה חתומה על ידי הנתבעת, כפי שדרשה. רביעית, רק בחודש ספטמבר 2013 הודיעה התובעת, ללא כל התרעה מצידה, כי היא מפסיקה את מתן שירותי ההובלה, זולת אם תאשר הנתבעת את ההצעה המאוחרת; אז אישרה הנתבעת את הזמנת שירותי ההובלה במחיר ההצעה המאוחרת, ובהמשך, ובהיעדר הסכמה, הפסיקה את הזמנת השירותים ופנתה לספק אחר. אישור הנתבעת לעליית המחירים ניתן רק ביום 8/9/2013, לגבי מכליות ג'מבו אשר "נתקעו בנמל" והיה צורך בשחרורן הדחוף. האישור ניתן לגבי ההזמנות מכאן ואילך ולא רטרואקטיבית להזמנות עבר ובכלל זה להובלות שבוצעו בחודש אוגוסט 2013 נשוא החשבונית שבמחלוקת. חמישית, עדותו של מר כהן בחקירה הנגדית, כי ניתנה הסכמה בע"פ לעליית המחיר, הנה טענה חדשה שלא באה בכתב התביעה או בתצהיר, מהווה שינוי חזית אסור וממילא קרסה נוכח התכתובות מ/1. יתרה מכך, הודעת מייל של מר מ' נמראנה מטעם התובעת מיום 8/9/2013: "שלום... אבקש לשלוח אלינו הצעת מחיר חדשה חתומה כדי שנטפל בהזמנות שלכם" עומדת בסתירה לטענת מר כהן כי קודם לכן קיבל אישור בע"פ ממר מני שלם להעלאת המחיר. אם אכן נתן מר מני שלם את הסכמתו להעלאת המחיר- מדוע היה צורך לעצור טיפול בהזמנות עד לאישור השינוי במחיר בכתב.
הכרעה
לאחר שבחנתי טענות הצדדים, עדויות הצדדים והמוצגים בתיק- אני מקבלת את עמדת הנתבעת. לא שוכנעתי כי הנתבעת נתנה הסכמתה לעליית המחירים בהצעה המאוחרת. בעבר נחתמו שתי הצעות המחיר ששלחה התובעת על ידי הנתבעת ובהתאם סופקו השירותים ושולמו התשלומים. תכתובת המיילים בין עובד התובעת מר שאול חמצני (להלן: "שאול") לבין עובדת הנתבעת, הגב' איילה ירון (להלן: "איילה") מלמד כי ההצעה המאוחרת לא סוכמה והם קבעו להיפגש ולסכם. ביום 31/7/2013 נשלח מייל משאול לאיילה:- "צהריים טובים מחר אני אדאג לשלוח לך הסכם כולל טופס פתיחת לקוח אנא דאגו לחתום על ההסכם והטפסים המצורפים..." בתשובה משיבה לו איילה: "לא מאושרת עליית מחיר. אנא דאג להשאיר לי את המחיר של 700, תודה, אילה" ובהמשך מייל נוסף של גב' איילה - "תסכים איתי שלא מעלים מחיר בהתראה כה קצרה לגבי מוצרי שלם לא מאושר" ושאול משיב: "הצעת המחיר נשלחה למני בתאריך 16/07 עברו שבועיים בהצעה נכתב כי המחיר מתעדכן מהראשון לאוגוסט אני מציע לקבוע פגישה בשבוע הבא עם מני ואתך ונסגור עניינים תיקון במחיר חייב להיות המחירים לא ראליים ביחוד לא מחירי הג'מבו".