לפני בקשה למתן צו מניעה ולפיו יאסר על המשיבה לבצע כל פעולה באתר הבניה ברח' ניצנים 10 בקרית ביאליק או צו מניעה לפיו יאסר על המשיבה או מי מטעמה להיכנס לאתר או צו עשה המורה למשיבה לעזוב את אתר בטרם יגרמו למבקשת נזקים נוספים על אלו אשר נטען כי כבר נגרמו לה.
1.הבקשה למתן סעד זמני הוגשה ביום 2/3/17 וביום 5/3/17 ניתנה החלטתי המורה על צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, המורה למשיבה או למי מטעמה להימנע מביצוע כל פעולה באתר הבניה ברח' ניצנים 10 בקרית ביאליק וכן להיכנס לאתר הבניה ברח' ניצנים 10 בקרית ביאליק, זאת בכפוף לערבויות המתאימות. הערבויות המתאימות הומצאו והצו הזמני נכנס לתוקפו.
2.היום התקיים דיון בבקשה ונחקרו המצהירים מטעמם של הצדדים.
טענות הצדדים :
3.המבקשת טענה כי בינה לבין המשיבה נחתם ביום 13/4/16 הסכם ולפיו תהיה המשיבה קבלן מפתח לשם ביצוע חיזוק הבניין (תמ"א 38) המצוי ברח' ניצנים 10 בקרית ביאליק. במסגרת ההסכם התחייבה המשיבה לבצע עבודות הקשורות בחיזוק הבניין וכן בניית חמש יחידות דיור חדשות לרבות חידוש חזיתות הבניין, בניית מרפסות , מעלית וחידוש שטחים ציבוריים.
4.המבקשת טוענת כי המשיבה אכן החלה לבצע את עבודתה בהתאם להסכם אך לפני למעלה מחודש, החלה המשיבה להאט את קצב עבודתה במכוון, פועליה אינם מגיעים לעבודתם, העבודה מבוצעת בצורה רשלנית, והמשיבה מפרה את ההסכם בין הצדדים. המבקשת מונה שורה ארוכה של פגמים בעבודת המשיבה וטענה כי כבר ב 26/1/17 שלחה אל המשיבים מכתב התראה המפרט את ההפרות הנטענות ומתרה במשיבה בטרם פניה להליכים משפטיים.
5.עוד טוענת המבקשת כי המשיבה לא שעתה למכתב ההתראה ולכן נשלח אליה ביום 13/2/17 מכתב בו נדרשה לסלק ידה מהאתר. המשיבה שלחה אמנם מכתב תשובה ברם נותרה באתר ואף מנעה מפועלי המבקשת להיכנס פנימה על מנת למנוע נזק נוסף למשיבה.
6.לטענת המבקשת, הצורך במתן הצו נובע מכך שמנהל העבודה מטעם המשיבה אינו נמצא באתר והאתר אינו מפוקח כאשר הפועלים עושים ככל העולה על רוחם. המשיבה לא הציבה מעקות בטיחות בכל האתר והותירה את המרפסות ללא פיגומים המשמשים להגנה. המשיבה התקינה פיגום עץ מאולתר המשמש לעליה של ארבע קומות ומהווה סכנה מידית וממשית, האתר מלא פסולת באופן מסוכן, אין באתר פנקס הדרכה לבטיחות ולא מתנהל יומן עבודה על פי הוראות החוק.
7.לטענת המבקשת בהתאם להוראות ס. 23 להסכם עליו חתומה המשיבה, רשאית המבקשת להפסיק את עבודתה של המשיבה בכל מקרה בו אינה מקיימת את התחייבויותיה וככל שניתנה לה התראה והיא אינה מתקנת את הליקוי הטעון תיקון. המבקשת טוענת כי במקרה שכזה מורה ההסכם למשיבה לפנות את האתר עם דרישה וכך היא דורשת כי תעשה המשיבה.
8.המבקשת טוענת כי עילת התביעה כנגד המשיבה היא מכוח ההסכם אשר נחתם בין הצדדים, מכוחו של חוק החוזים (חלק כללי) ומכוח פקודת הנזיקין. לטענתה מאזן הנוחות נוטה בבירור לעבר קבלת הסעד המבוקש שכן הנזק אשר יגרם לה בכך שהמשיבה ממשיכה לשהות באתר הוא גדול ביותר לעומת הנזק הפעוט אשר יגרם למשיבה ולאור סיכוייה הטובים של התביעה להתקבל יש לתת לנזקי המשיבה משקל נמוך ביותר.
9.אשר על כן, עתרה המבקשת לתת לה את צו המניעה הזמני המבוקש ולהתיר לה לפצל את סעדיה כך שהסעד הכספי יגובש במלואו ויתבע מעם המשיבה בהמשך.
10.המשיבה טענה כי המבקשת לא הייתה תמת לב בבקשתה והסתירה מעם בית המשפט את מכתב התשובה אותו ענתה במענה לטענות המבקשת ביום 14/2/17. לטענתה, עמידת המשיבה על דרישת התשלום בגין עבודתה היא אשר הובילה להגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני. לטענתה, המכתב מיום 26/1/17 מעולם לא הומצא לה.
11.עוד טוענת המשיבה כי המבקשת הייתה מרוצה מעבודתה ואף התקשרה עמה בהסכם בדבר פרויקט חיזוק בבניין נוסף ועובדה זו לא נאמרה בבקשת המבקשת, כמו גם העובדה כי הוצא צו הפסקת עבודה לפרויקט אשר עמד בתוקפו למשך כחודש. לטענת המשיבה, במכתבים אשר ציינה המבקשת בבקשתה כלל לא צוינו ליקויים אלא נדונו דרישות שכר ואי עמידה בלוח הזמנים.
12.לטענת המשיבה הסעד הזמני הוא צו לסילוק יד והוא זהה בכל לסעד העיקרי אשר יידרש בתביעה העיקרית ומשכך אין מקום לתת סעד זמני שכזה, מה גם שלטענתה אין המבקשת עומדת בתנאי סף בסיסיים של תום לב וניקיון כפיים.
13.המשיבה טוענת כי היא מבצעת את הפרויקט ברח' הניצנים על הצד הטוב ביותר וברמה גבוהה והמבקשת נותרה חייבת לה 865,000 ₪.עוד טוענת המשיבה כי במכתבי המבקשת היא לא הזכירה דבר מכל אותם ליקויים נטענים ומוכחשים. לטענת המשיבה, טענותיה של המבקשת הן קלושות ותלושות, מנהל העבודה נמצא כל העת באתר והכל מוסדר. מעקות בטיחות הוצבו בכל האתר, אין גישה למרפסות מתוך הדירות ובמעבר בין המרפסות לסלון מותקן מעקה, הותקנה עליה עבור הפועלים מחוץ לחדר המדרגות וזאת לרווחת הדיירים , האתר נקי וללא כל פסולת, מתנהל יומן עבודה כחוק והטענה בדבר פנקס הדרכה מגוחכת. לאף לא אחת מהטענות הובאה אסמכתא.
14.לטענת המשיבה היא עומדת בתנאי ההסכם עם המבקשת ואף מקדימה את לוח הזמנים הנקוב בו, אם יוחלף כעת קבלן ייגרם נזק לדיירים. לטענתה, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה שכן בשטח מצויים חומרי עבודה וציוד אשר ימנע ממנה להשתמש בהם. לטענת המשיבה לא הוכחה "סכנה ממשית" הבקשה חסרת כל סיכוי להתקבל וכך אף התביעה ולפיכך עתרה המשיבה לדחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני.
דיון :
15.התנאים המהותיים אשר נקבעו בתקנות למתן סעדים זמניים מפורטים בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי. בעיקרן נדרש כי בית המשפט ישתכנע בקיומה של עילת תביעה ויביא בחשבון את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק אשר יגרם למשיב לו יינתן הסעד הזמני. השיקולים העיקריים אשר אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו הם סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק. ראה בספרו של כבוד השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית 2009) עמ' 521.
קיומה של עילת תביעה:
16.כאמור, השאלה הראשונה אשר יש לדון בה נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. די בכך כי הוכח שהתביעה אינה טורדנית וקיימת שאלה רצינית אשר יש לפסוק בה, כאשר אין צורך בשלב זה לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מבעלי הדין. ראה ברע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ. קליל תעשיות בע"מ (ניתן ביום 28/6/10) וברע"א 4187/12 יפה עמית נ. בנק לאומי לישראל (ניתן ביום 29/5/12).
17.בענייננו התובענה, על אף הנטען בידי המשיבה כלל אינה טורדנית ואכן קיימת שאלה אשר יש לפסוק בה. המבקשת מצביעה על ליקויי בטיחות שאינם מבוטלים ועל אף טענות המשיבה בעניין זה, לא שוכנעתי כי לא קיימים כלל ליקויים בעבודת הבניין אשר מבצעת המשיבה באתר ברח' ניצנים 10 בקרית ביאליק. מר גלבוע, העיד מטעמה של המבקשת ועדותו מהימנה עלי ולפיה ישנם ליקויי בטיחות באתר ברח' ניצנים. מר גלבוע העיד כי קבלן המשיבה אינו עובד לפי תכנית ביצוע, אינו קורא לדיירים על מנת לאשר את עבודתו ואף אינו בונה לפי התכנית המאושרת. מר גלבוע העיד כי על אף שהדבר עתיד לעלות לו בממון רב ומן הסתם יעכב את ביצוע התחייבויותיו אל מול דיירי הבניין הנוכחיים והחדשים, אין לו ברירה אלא להחליף את המשיבה כקבלן, היות שזו חדלה מלעבוד ואף ספקי חומרי הגלם סירבו להוסיף ולעבוד מולה והמבקשת נאלצה לקחת את ההתחייבות לשלם להם, על עצמה. (ראה עמ' 5 שורות 10-20 לפרוטוקול). בהמשך הוצגו אף תמונות מן האתר (ראה מ/1) ובכולם נראים ליקויי בטיחות גלויים לעין. די בכך אם אציין כי לבית המשפט הוצגה , דווקא מטעמה של המשיבה תמונה (מש/1) בה נראה כי אחת המרפסות, שאינה מושלמת עדיין מבחינת בניה נפתחה עבור הדייר ובקצה מצוי רק מעקה מקרשים. מדובר בליקוי בטיחותי חמור, המרפסת אינה אמורה להיות פתוחה עד להשלמת הבניה והקמת מעקה תקני. הדבר מסכן את הדייר המתגורר באותה הדירה והמשיבה לא הייתה אמורה לפתוח עבורו את המרפסת.
18.עוד עלה מעדות מר גלבוע כי הממ"דים נוצקו 5 ס"מ נמוך יותר ממפלסי הדירות. אף ליקוי זה תידרש המשיבה לתקן. עדות מר עומרי עאהד, אשר הצהיר כי הוא מנהל העבודה של המשיבה, אך מסתבר כי לא כך הוא, לא הועילה למשיבה על מנת להפריך את העובדה כי קיימת עילת תביעה וסיכויי התביעה אינם מבוטלים. מר עאהד טען כי אין כלל ליקויים בעבודת המשיבה וכי דיירי בניין ברח' הניצנים מרוצים מעבודתו. את יומן העבודה לא היה בידו להציג וככלל טען כל העת כי המבקשת חבה לו כספים אך לא סתר ולא התייחס לליקויי הבטיחות וליקויי הבניה אשר הציגה המבקשת.
19.כאמור, בשלב זה אין כלל צורך לפסוק באשר לצדקתו של מי מבעלי הדין, ברם מן העדויות והתמונות אשר הוצגו לעיון בית המשפט, עולה כי ללא ספק קמה ועולה למבקשת עילת תביעה ואף את סיכוייה כלל אין לבטל.
מאזן הנוחות:
20.המבקשת נקשרה בהסכם עם דיירי הבניין הנוכחיים ואף מכרה דירות נוספות אשר הוקמו בפרויקט לדיירים חדשים. ברי כי ככל שהמשיבה תחדל מעבודתה, הרי שהדבר יגרום להפרת ההסכם אשר בו התחייבה המבקשת כלפי דייריה. יתרה מזו, ככל שקיימים ליקויי בניה, תהא זו אחריותה של המבקשת אל מול דייריה לדאוג לתיקונם שהרי לא תימסר לדיירים דירה הכוללת ליקויי בניה. ככל שלא יתאפשר למבקשת לבחון כבר כעת מהם אותם ליקויי בניה ולתקנם בטרם מסירת הדירות לדיירים יגדלו נזקיה בעתיד. אשר לליקויי הבטיחות באתר, המבקשת תהא אחראית בגין ליקויים אלו ככל שלא יתוקנו בהקדם האפשרי ובשים לב כי אין מדובר באתר בניה אשר בו אין איש מלבד בעלי המקצוע הבונים את הבניין, כי אם בבית מגורים עסקינן, הרי שהסכנה כפולה ומכופלת. ככל שהמשיבה תוסיף ותמנע את כניסת המבקשת לאתר לתיקונים, תלך הסכנה ותגבר ונזקיה של המבקשת בהתאם. מעל לכל, אין למנוע מן המבקשת את האפשרות לפעול בהתאם להיתר אותו קיבלה לחיזוק הבניין (תמ"א 38) מפני רעידות אדמה, עניין אשר לו חשיבות לא מעטה.
21.לעומת המבקשת, טענה המשיבה כי יגרם לה נזק כספי בדמות הפרת התחייבויותיה לפועלים מטעמה, ככל שעבודתה באתר ברח' הניצנים תסתיים. נראה כי אף נזק זה לא ייגרם שכן מר גלבוע העיד, בניגוד לעדות מנהל המשיבה, כי המשיבה קיבלה תשלומים ביתר, כך שהמשיבה תקבל את כספה עבור העבודה אשר ביצעה עד כה ולפיכך לא תימצא מפרה את התחייבויותיה, ברם הטענות הכספיות עוד תתבררנה במסגרת בירור התובענה העיקרית. המשיבה טענה כי לא יתאפשר לה השימוש גם בכלי העבודה המצויים באתר. אף חשש זה ניתן לפתור על נקלה כאשר יותר להוציאם מן האתר עם דרישה.
22.מכל האמור עולה כי מאזן הנוחות נוטה מפורשות לטובת המבקשת. בעוד למשיבה עשוי להיגרם אם בכלל נזק כספי בלבד, הרי שלמבקשת עשוי להיגרם לא רק נזק כספי כי אם גם עשויים להיגרם לדיירים והעובדים במקום נזקי גוף חלילה, אם ליקויי הבטיחות באתר לא יתוקנו. כאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, קובעת הפסיקה כי ניתן אף להקל בדרישה באשר לסיכוי התובענה. ראה בע"א 4117/15 בן דוד נ. יוסף גדעון (17/8/15). אני קובעת כי המאזן נוטה לטובת המבקשת ולכך יש להוסיף את סיכויי התביעה כפי שפורטו לעיל ומכאן כי יש להיעתר לבקשה למתן הסעד הזמני המבוקש.
שיקולים שביושר וצדק:
23.בהחלטה בסעד זמני יביא בית המשפט בחשבון בין השאר , בהתאם ללשון התקנה, אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. שוכנעתי מעדות מר גלבוע מטעמה של המבקשת כי המבקשת אכן עשתה , בטרם הגיעה אל בית המשפט בבקשה למתן סעד זמני, כל הניתן על מנת לאפשר למשיבה לתקן את הליקויים באתר ברח' ניצנים, הן ליקויי הבניה והן ליקויי הבטיחות באתר. מנהל המבקשת הבהיר כי על אף שהדבר יעלה למבקשת ממון רב ויגרום לעיכוב בעבודה, יש להחליף את הקבלן המבצע – דהיינו המשיבה בקבלן מבצע אחר, לאור הליקויים בעבודתה. חזקה כי המבקשת לא הייתה מבקשת לבצע צעד שכזה אשר אינו כלכלי עבורה באמצע הפרויקט, אלמלא אכן היו פגמים בעבודת המשיבה באופן שלא ניתן להבליג עליו.
24.המבקשת לא השתהתה בבקשתה ופנתה מיד כאשר נוכחה כי המשיבה אינה משתפת עמה פעולה ואף אינה מתירה לעובדי המבקשת להיכנס לאתר בעצמם ולנסות ולתקן את הטעון תיקון.
25.על אף טענות המשיבה לעניין זה לא מצאתי כי המבקשת הסתירה מידע מבית המשפט. המבקשת הסבירה כי המשיבה ענתה למכתב הדרישה שלה, אלא שלא היה בו מענה לשורת הליקויים אשר הציפה המבקשת. העובדה כי ניתן צו להפסקת עבודה לפני כמעט שנה, בוודאי אין בה ככל שלא אוזכרה בבקשת המבקשת על מנת לקבוע כי המבקשת אינה תמת לב. אדרבא, מר גלבוע הסביר כי בגין כל ליקוי אשר מתגלה, מוצא צו להפסקת העבודה, הדברים מסודרים לשביעות רצון הוועדה והעבודה מתחדשת. המשיבה ניסתה לטעון כי ההתחשבנות הכספית בין הצדדים היא זו אשר הובילה להגשת הבקשה, אך לא שוכנעתי כי אכן זו הייתה מטרת הבקשה שכן ככל שהייתה המבקשת מעוניינת לחמוק מתשלום שכרה של המשיבה, לא הייתה עותרת להפסקת עבודתה באתר בשלב זה, כי אם ממתינה לסיום העבודות על מנת ליצור לעצמה יתרון על המשיבה. כאמור, הפסקת עבודת המשיבה והחלפתה בקבלן אחר בשלב זה אינה צעד כלכלי עבור המבקשת ועל אף האמור היא בחרה בו.
26.הסעד הזמני המבוקש אינו הסעד העיקרי בתובענה שכן בתובענה ידון עניין הפרת ההסכם בידי המשיבה ומן הסתם ידרשו בידי המבקשת פיצויים בגין אותה ההפרה. הסעד הנדרש אף אינו פוגע במידה שאינה עולה על הנדרש במשיבה, שכן כאמור, דרישותיה הכספיות תתבררנה במסגרת בירור התובענה העיקרית ועל מה שביצעה מתוך עבודתה ישולם לה, ככל שטרם שולם. לאור כלל האמור לעיל, אני קובעת כי אף משיקולי צדק ויושר יש לתת את הסעד המבוקש למבקשת.
26.בהתמלא מלוא התנאים הנדרשים כמפורט לעיל, אני מורה כי הצו הזמני אשר ניתן ביום 5/3/17 יוסיף ויעמוד בעינו עד החלטה אחרת. ערבויות אשר ניתנו בהתאם להחלטתי מיום 5/3/17 תוספנה ותעמודנה בעינן, בהתאמה.
27.להוצאות הבקשה אדרש בעת מתן הכרעתי בתובענה העיקרית.
ניתנה היום, י"א אדר תשע"ז, 09 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.
