התובע לקוח של הנתבעת ומנהל אצלה חשבון עו"ש בסניף הנתבעת ברח' קרן היסוד בירושלים.
התובע טוען כי נתן שיק מחשבון העו"ש שלו לצד ג' עבור עבודה שאותו צד ג' היה אמור לבצע. השיק ניתן ביום 5.2.15 ובאותו יום היה צד ג' אמור לסיים את העבודה. מדובר בשיק שהיווה את התשלום האחרון לשיפוץ דירתו של התובע. התובע אשר ראה שצד ג' לא ביצע את העבודה פנה למחרת היום (ביום 6.2.15) לסניף הבנק בו מתנהל החשבון ונתן הוראה כתובה לבטל את השיק. אין מחלוקת שהנתבעת קיבלה את ההוראה באותו מועד.
השיק הוצג לפירעון על ידי אותו צד ג' ביום 8.2.15 ולמרות הוראת הביטול, שניתנה כאמור והתקבלה אצל הנתבעת, פרעה הנתבעת את השיק וחייבה את חשבונו של התובע בסכום השיק בסך 37,500 ₪.
התובע טוען כי בפעולתה זו של הנתבעת היא הפרה את ההסכם איתו וכן הפרה חובה חקוקה שכן בפירעון השיק פעלה הנתבעת בניגוד להוראות סעיף 5 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח מועד זיכוי וחיוב בשיקים) התשנ"ב – 1992.
התובע ממשיך וטוען כי לאחר שהנתבעת פעלה כאמור, החתימה אותו הנתבעת מספר פעמים על כתב ויתור וסילוק, תוך הבטחה שלאחר חתימה זו יוחזר לחשבונו סכום השיק, אך למרות שהוא חתם לבקשת הנתבעת, הנתבעת לא החזירה לו את סכום השיק.
התובע טוען כי לאחר שכשלו מאמציו לקבל בחזרה את הסכום שנגבה מחשבונו שלא כדין פנה לעורך דין ובאמצעותו הוא נדרש לתת פרטים של אותו צד ג' שהשיק נמסר לו. הוא מסר באמצעות עורך דינו את הפרטים הידועים לו - שם משפחה ומספר טלפון סלולרי – אך למרות זאת החליטה הנתבעת שלא להחזיר לו את סכום השיק.
התובע תובע איפוא מן הנתבעת את סכום השיק בסך 37,500 ₪ סכום נוסף של 4,500 ₪ שהוא נאלץ לשלם ריבית בגין הלוואה שנאלץ לקחת בארה"ב (התובע עולה חדש) סכום נוסף של 30,000 ₪ פיצוי על ההתעמרות של הנתבעת בתובע וסכום נוסף של 1,600 ₪ המהווים את הריבית שגבתה ממנו הנתבעת ממועד פירעון השיק ועד הגשת התביעה בסך הכל הוגשה התביעה על סך של 73,606 ₪.
הנתבעת טוענת שמדובר בסכסוך שבין התובע לבין אותו צד ג' שקיבל ממנו את השיק. התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו מפירעון השיק הואיל והפירעון סילק את חובו של התובע כלפי אותו צד ג'. הנתבעת טוענת כי סירובו של התובע למסור פרטים מלאים של צד ג', שהיה המוטב בשיק, העלה חשד לגבי מניעיו של התובע , לכן הבנק סירב ומסרב להחזיר לחשבון התובע את סכום השיק.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי ככל הנראה התובע אכן היה חייב לשלם את סכום השיק לצד ג' ולכן דרישתו לקבל את הסכום מהנתבעת מהווה ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת וכן טוענת הנתבעת כי התנהלותו של התובע מהווה אשם תורם של 100% בקשר לנזק הנטען וכי אין קשר סיבתי בין התנהגות הנתבעת לבין הנזק הנטען.
התובע ונציג הבנק נחקרו בפני.
התובע טען כי מדובר בשיק שנתן לצד ג' עבור עבודות שיפוץ שהוא ביצע בדירתו. קבלן עבודות השיפוץ (צד ג') הומלץ לו על ידי בעל חנות הקרמיקה בה רכש את מוצרי הקרמיקה. אופן העבודה בינו לבין הקבלן היה שהתובע היה משלם לקבלן רק עבור עבודות שכבר בוצעו, כך שבדרך כלל לא שילם דבר עבור עבודה שטרם בוצעה. ביום האחרון לעבודה היה קבלן אמור לבצע עוד מספר עבודות כפי שפורטו בעדות התובע עמוד 7 שורות 8 – 4 . עבודות אילו לא בוצעו ועבורם ניתן השיק נשוא הליך זה בבוקרו של היום בו אמורות היו העבודות להתבצע, ולפני ביצוען. מדובר איפוא לטענתו בכישלון תמורה מוחלט. לא זו בלבד אלא שהקבלן גרם לו נזקים נוספים בענין מועד הביצוע כך שברור שאין לו חוב כלשהו כלפי הקבלן. לטענת התובע אם הבנק לא היה מכבד את השיק, כפי שהיה צריך לעשות בהתאם להסכם בינו לבין הבנק ובהתאם להוראות הדין, הוא לא היה צריך לשלם את סכום השיק לצד ג'. התובע העיד גם שהובטח לו במפורש הן על ידי מנהל הסניף והן על ידי העובדים מולם חתם על כתב הוויתור שעם חתימתו הוא יקבל את סכום השיק אך למרות זאת הבנק סרב מאוחר יותר לשלם.
מנהל סניף הבנק העיד מטעם הנתבעת. לדבריו הוא התבקש להחתים את התובע על כתב ויתור שעליו עבר קודם לכן עורך דינו של התובע. המנהל לא ידע להסביר מדוע גם לאחר החתימה של כתב הוויתור הבנק לא שילם לתובע את סכום השיק. לדבריו מדובר בהחלטה של הנהלת הבנק ולא שלו. לדבריו הוא ביקש מהתובע מספר פעמים את פרטיו של המוטב בשיק אך התובע התחמק ולא נתן את הפרטים המבוקשים. המנהל אישר כי הבנק אמור לכבד הוראת לקוח שלא לכבד שיק (עמוד 11 שורה 24). כן העיד המנהל כי כיבוד השיק נעשה בטעות של הבנק (עמוד 11 שורה 20 עמוד 12 שורה 1).
לבקשת הצדדים הוגשו סיכומים בכתב ולאחר העיון בעדויות ובתצהירים מצאתי שיש מקום לחייב את הבנק לשלם לתובע את סכום השיק וכן סכום נוסף שיש בו כדי להביע שאט נפש מהתנהלותו של הבנק במקרה זה.
אין ספק שהבנק פעל בניגוד להסכם שבינו לבין התובע המחייב את הבנק שלא לכבד שיק שהתובע נתן לגביו, מבעוד מועד, הוראת ביטול. כמו כן אין ספק שהבנק פעל בניגוד להוראות הבנקאות המחייבות את הבנק שלא לכבד שיק שהלקוח נתן לגביו הוראות ביטול. משהפר הבנק את ההסכם ואת הוראות החוק מן הראוי היה שהבנק יתקן את ההפרה וישלם ללקוח מיד את הסכום שמשך מחשבונו שלא כדין. ואולם הבנק תחת עשות זאת החליט להחתים את התובע קודם כל על מסמך של ויתור. לו היה הבנק לאחר מכן משלם את השיק, כפי שהתחייב לעשות לטענת התובע ואני מאמין לטענתו זו שאם לא כן מדוע להחתים את התובע על מסמך כזה (לא פעם אחת אלא 4 פעמים!!), ניתן עוד היה להתייחס להתנהלות הבנק כטעות שאין מקום לקבוע בגינה פיצוי מלבד עם החזרת הסכום. ואולם הבנק גם לאחר שהחתים את התובע (כאמור 4 פעמים) על כתב ויתור בחר שלא להחזיר לתובע את הסכום שגבה מחשבונו שלא כדין. בהתנהלות זו כבר יש ממש התעמרות בתובע שלטעמי יש בה כדי לזכותו בפיצוי נוסף בשל התנהלות הבנק.
באשר לטענות הבנק לפיהן לא נגרם לתובע נזק.
ראשית, אני מאמין לעדותו של התובע לפיה מדובר בשיק שלא היה מקום לפרוע אותו בשל התנהלות הקבלן, שקיבל ממנו את השיק. מדובר, לפי עדות התובע שלא נסתרה, בכישלון תמורה מלא שלא היה מזכה את הקבלן בפירעון השיק ולפיכך ברור שנגרם לתובע נזק בשיעור סכומו של השיק.
שנית, עצם כניסת הבנק לחשבונו של הלקוח בניגוד לדין ולקיחת כסף משם מהווה לכשעצמה סיבה לחייב את הבנק בסכום השיק.
שלישית, ההחתמה של הלקוח – התובע – על כתבי הוויתור יש בה גם התחייבות נוספת של הבנק לשלם לתובע את סכום השיק.
לקוח המבקש לבטל שיק אינו חייב לתת לבנק כל דין וחשבון או כל הסבר מדוע הוא מבקש לבטל את השיק. הבנק חייב לכבד את הוראת הלקוח מבלי להיכנס לשאלה בדבר חיובו של הלקוח לשלם את השיק למוטב בו. עצם העובדה שהבנק לא פעל בהתאם די בה כדי לחייב את הבנק בסכום השיק ולו בשל כך שהבנק נכנס לחשבונו של הלקוח ללא ידיעתו ובניגוד מוחלט להסכמתו ונטל משם שלא כדין את סכום השיק.
התוצאה היא איפוא שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכום השיק בסך 37,500 ₪ כשסכום זה צובר הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום פירעון השיק ועד ביצוע ההחזר בפועל. ככל שכתוצאה מכיבוד השיק נאלץ התובע לשלם לבנק ריבית גבוהה יותר (אם החשבון נכנס ליתרת חובה) יש להחזיר לתובע גם את סכום הריבית הנוספת שנגבתה ממנו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור. בנוסף אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום נוסף של 10,000 ₪ בגין התעמרות הנתבעת בתובע, החתמתו 4 פעמים על כתבי וויתור תוך הבטחה שיקבל לאחר מכן את כספו, אך לאחר מכן התנערות מהבטחה זו.
כן אני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובע וכן בשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.
המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ז, 21 מאי 2017, בהעדר הצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה