תא"מ 67262-06-17 גרשטנקורן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

<#7#>

לפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי רכוש, שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים מיום 15.01.2017.

לטענת התובע, הוא נסע בנתיב בכביש מספר 1 לכיוון ירושלים בנתיב הימני כאשר לפתע רכב הנתבעות פגע ברכבו בחלקו האחורי. כתוצאה מהתאונה הוכרז רכבו כ"אובדן גמור" המיועד לפירוק בלבד כפי שפורט בחוות דעת השמאי שצורף לכתב התביעה.

הנתבעת 2 אשר נהגה ברכב הנתבעים הכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענתה בעודה נוסעת בנתיב הימני בכביש 1 לכיוון ירושלים במחלף עם כביש 40, רכב התובע אשר החמיץ את הפניה לכביש 40 סטה מנתיב נסיעתו תוך מעבר על קו ההפרדה, בלם בפתאומיות באופן שקיצר את מרחק הבלימה מרכבה וגרם ברשלנותו ובאופן שהיה בלתי נמנע מצדה של הנתבעת 2 לתאונה.

בתחילת הדיון הבהירו הצדדים כי מתנהל הליך מקביל שעניינה תאונת דרכים זו בבוררות בו תובעת הנתבעת 1 את מבטחת התובע.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את טענות הצדדים וראיתי את תמונות הנזקים מזמן ומקום התאונה הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת תביעתו וממילא כי דין התביעה להדחות.

הן התובע והן הנתבעת 2 טענו, כל אחד, כי נהג בנתיב הימני של כביש מספר 1 לכיוון ירושלים, כאשר לטענת התובע, הוא נסע בנתיב הימני לכיוון ירושלים בדרכו לפגישה כאשר רכב הנתבעת פגע בו מאחור בעוד שהנתבעת 2 טענה מצדה כי התובע הגיח עם רכבו מהנתיב שמשמאל, סטה לנתיבה במטרה לצאת ימינה לכיוון מושב בית אלעזרי תוך שהוא מונע ממנה את מרחק הבלימה.

עיון בתמונות ממקום וזמן התאונה (נ/1 תמונה מספר 3) מעלה כי התאונה התרחשה בנתיב הימני וממילא בנסיבות אלה נהיר כי לכל הפחות, בשלב מסוים, רכב התובע נסע לפני רכב הנתבעים. במצב דברים שכזה, ולשיטת התובע הרי שאמורה היתה הנתבעת 2 לשמור מרחק מרכב התובע על מנת למנוע את התאונה.

יחד עם זאת, לגרסת התובע הוא נסע ישר בנתיב הימני כאשר לפתע פגע בו רכב הנתבעים מאחור. בנסיבות אלה, הדעת נותנת, כי ככל שכך היה הרי שהפגיעה ברכב התובע צריכה היתה להיות מאחור בבחינת חזית אחור שלו לחזית קדמית של רכב הנתבעים. אלא, שבפועל, לא כך היא הפגיעה. עיון בתמונות מעלה כי הגם שכל חלקו האחורי של רכב התובע נפגע מקם האימפקט ברכב התובע היה בחלקו השמאלי אחורי ונמשך כתוצאה מההדף לכל חלקו האחורי לכיוון ימין. פגיעות אלה אינן מתיישבות עם גרסת התובע ולפיה, כאמור, הוא נסע ישר בנתיבו ונפגע לפתע מאחור. בהקשר זה יצויין כי התובע העיד כי הוא כלל לא היה מודע להימצאותה של הנתבעת 2 על הכביש וכל שידע לספר כי נסע ישר ונפגע מאחור בעוד הנתבעת ידעה לספר ולפרוט לפרוטות כיצד התרחשה התאונה וממילא כי רכב התובע סטה לנתיבה.