תא"מ
בית משפט השלום חיפה
|
7483-01-15
10/03/2016
|
בפני השופט:
אהרון שדה
|
- נגד - |
תובעים:
יוסף חיים (יבוא ושיווק) בע"מ עו"ד ת. קלדרון
|
נתבעים:
מדינת ישראל עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
|
פסק דין |
לפני תביעה להשבת סך 38,404 ₪ המהווה לטענת התובעת תשלום ביתר ששולם על ידה תחת מחאה כדמי מכס בעבור יבוא של טובין מסוג "מנורה נטענת ניידת" (להלן:" המנורה").
הגם שכתבי הטענות ארוכים ומפורטים אין צורך לחזור בפרק זה של פסק הדין על כל הטענות והעובדות שכן המחלוקת בסופו של יום מצומצמת מאד ונוגעת לשאלת סיווג המנורה וגובה ההחזר.
התובעת טוענת שאת המנורה יש לסווג כ"מנורות חשמליות מיטלטלות המתוכננות לפעול באמצעות מקור אנרגיה שלהן (כגון סוללות יבשות, מצברים, מגנטו)..." (להלן:"מנורה ניידת") ומנורות ניידות פטורות מתשלום מכס. התובעת מצביעה על מבנה המנורה המאפשר החזקה ביד וטלטול והעברה נוחים ממקום למקום, התובעת טוענת כי המנורה מיועדת לשימוש רב גוני בבית ומחוצה לו ומפנה לכך שמדובר במנורה נטענת היכולה לפעול על מקור מתח פנימי-סוללה דבר הממלא דרישה נוספת לצורך קבלת הפטור.
הנתבעת מצדה טוענת כי את המנורות סיווגה כ"מנורות ומתאמי תאורה...חשמליים/אחרים לתקרה ולקיר... לתאורת חירום, הנדלקים באופן אוטומטי עם הפסקת החשמל ברשת" וזאת בהתאם למהות המנורה, מבנה המנורה, מטרת המנורה ושיטת הסיווג שנקבעה באמנת בריסל. סיווג זה מחייב בתשלום מכס.
הנתבעת מפנה לכך שהמנורה נועדה לתליה על הקיר, היא מיועדת רק לשימוש בייתי כפי שמצוין במדבקה ובעלון המצורף לה ולהבדיל ממנורות אחרות דומות למדי, המנורה כאן לא מצוידת בידית אחיזה ולא בכדי מתאר אותה היצרן כמנורת קיר מסוג לד לשימוש בתוך הבית ובניגוד לתיאור המנורה ע"י היבואן-התובעת.
משכך ועל פי כללי הסיווג, יש לבחור את התאמת הסיווג המתאימה והטובה ביותר וכך עשתה הנתבעת.
הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה התיק יוכרע על סמך החומר המצוי בו, על יסוד סיכומים בכתב שהוגשו ובשים לב למבנה שתי מנורות שנמסרו כמוצגים, האחת היא המנורה נשוא הליך זה לרבות אריזתה והשנייה מייצגת מנורה ניידת.
דיון
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת