תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
8115-08-15
04/07/2016
|
בפני הרשמת:
ורדה שוורץ
|
- נגד - |
תובעת:
טי.אנ.טי. אקספרס וורלדווייד (ישראל) בע"מ
|
נתבעת:
להולה אבלין בע"מ
|
פסק דין |
1. מונחת בפניי תביעה כספית על סך 6,892.47 ₪ שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל כתביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק הוצאה לפועל וזאת בגין שירותי שילוח ובלדרות אשר בוצעו לטענת התובעת בהתאם להסכם ההתקשרות בין הצדדים מיום 12.11.12 (להלן: "הסכם ההתקשרות").
התובעת ביצעה עבור הנתבעת שירותי שילוח ובלדרות בסכום התביעה כמפורט בחשבוניות המס שצורפו לכתב התביעה, ואולם הנתבעת טרם שילמה בעבורם.
הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התביעה וטענה כי היא לא יזמה את משלוחי היבוא הנדונים, לא נמסרה לה כל הודעה על קבלתם ולא אישרה את המשלוח. הנתבעת טענה כי מדובר במשלוחי גוביינא אשר נשלחו על ידי לקוח בחו"ל תוך שימוש במספר הלקוח שלה אצל התובעת.
כמו כן, הוסיפה וטענה הנתבעת, נפלו טעויות מהותיות בחישובי התובעת לגבי משקלם הנפחי של המשלוחים, אשר מהווים את הבסיס לחישוב עלויות המשלוח.
בכתב ההגנה המתוקן שהגישה הנתבעת, פירטה את טענותיה כלפי החיובים המפורטים בחשבוניות המס שלא שולמו, ובין השאר טענה לחיוב כפול, נוסחה שגויה לחישוב משקל, חישוב שגוי של מידות וזיכוי שמקורו בלתי ידוע.
התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית של הגב' מירי רביבו, מנהלת גביה בתובעת ואילו הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית של מנהל ובעלים בנתבעת, מר דן להולה.
2. המחלוקת:
טענת הנתבעת כי לא הזמינה את המשלוחים הנטענים, נטענה באופן סתמי וחסר פירוט כאשר בסעיף 5 לתצהיר עדות מטעם נציג הנתבעת, נטען כי רוב תוצרתה של הנתבעת מיועד לייצוא ורק במקרים בודדים התבקשו שירותי ייבוא.
בסעיף 7 לעדות הנ"ל, נטען כי כל המשלוחים נעשו בשרירות ליבה של התובעת, מבלי שטרחה ליידע על קבלתם.
לעומתה טענה עדת התובעת בסעיפים 13-15 לתצהירה את סוגי 10 שטרי המטען המהווים את עילת התביעה ועל פי עדותה משלוח אחד הוא ייצוא שני משלוחים הם ייבוא יזום של הנתבעת ורק שבעה הם משלוחים בוצעו ישירות מספקים בחו"ל באמצעות מסירת מס' לקוח לספק בדרך של חיוב גוביינא.
כלומר המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לשבעה משלוחים שנשלחו לנתבעת על ידי הספקים בחו"ל וחיוב הנתבעת בגוביינא.
3. המחלוקת השניה התעוררה נוכח שיטת תחשיב עלות המשלוח.
שני הצדדים מסכימים כי קיימת שיטת חישוב אופציונאלית, האחת על פי משקלו הפיזי של המשלוח, ואילו השניה על פי משקלו הנפחי הגבוה מבין השניים.
לטענת הנתבעת, שגתה התובעת בתחשיב הנוסחה לחישוב משקל המשלוחים עפ"י נפחם.
המחלוקת סבה סביב חיוב עשרת שטרי המטען שבמחלוקת, כאשר התובעת מודה כי בשטר מטען שמספרו 111668222 הייתה "בעיית בילינג" ואכן חויבה הנתבעת בטעות אך תוקנה (ראה עמ' 7 בפרוטוקול שורות 26-29).