תא"מ 8596-08-16 פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' כרים ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה הפרשים שלא שולמו בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 08.12.2015, בין כלי רכב, מ"ר 36-065-11 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 43-348-32 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.למעשה, אין מחלוקת בשאלת האחריות לקרות התאונה, והנתבעת 2 אף שילמה לתובעת סך של 43,985 ₪, לאחר שקיזזה 2,560 ₪ בגין הפחתה בשיעור של 5% משווי רכב התובעת בשל תאונות קודמות, זאת בניגוד לשמאות שנעשתה על ידי שמאי רכב מטעם התובעת, שהעריך את נזקי התובעת לרבות ירידת ערך.

לטענת התובעת, היא נותרה בחיסרון כיס בסך של 2,560 ₪ בתוספת 21 ₪ בגין הפרשי הצמדה.

הנתבעת 2 מבססת את קיזוז ירידת הערך לרכב התובעת על חוות דעת שמאי שנערכה לבקשתה על ידי שמאי רכב.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נחקרו שני השמאים מטעם הצדדים שערכו חוות דעת שמאיות, שלאחריה סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים ועדותם של שמאי הרכב, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מעדותם של השמאים במהלך חקירתם בבית המשפט תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של ב"כ הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, לפיה עומדת לנתבעת 2 זכות קיזוז בשיעור 3% בלבד, ולא בשיעור 5% כפי שקיזזה בפועל, ללא הסכמת התובעת.

6.לפיכך, הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעת את הסכומים הבאים: