תא"ק 11380-11-13 א.ב. גלובל פוד (2008) בע"מ נ' זינגריס בע"מ

התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר, ע"ס 14,524.00₪, בשל מה שמוגדר בכתב התביעה, כ"חיוב הנתבעת בתשלום חובה לתובעת בגין שירותים מקצועיים , ציוד ומענק שהעניקה לה התובעת, וזאת על פי הסכם שנערך בין הצדדים."

בין התובעת, (יבואנית, משווקת ומפיצה של קפה ומוצרים נלווים) לבין הנתבעת (חברה בע"מ) נכרת ב- 20/01/2011 הסכם התקשרות בכתב לאספקת קפה וציוד, שצורף לכתב התביעה כנסח "ב".

ע"פ ההסכם, תקופת ההתקשרות הייתה בת שלש שנים, ובהתאם להוראותיו, ע"פ המפורט בכתב התביעה, "זיכתה את הנתבעת "ב -133 ק"ג קפה שסופק לה ולא חויב בשווי כולל של 10,000₪ ומע"מ" המכונה "מענק ההתקשרות".

הנתבעת לא מילאה אחר חלקה הנטען ע"פ נספח "ב" הנ"ל, ומכאן התביעה לתשלום "מענק ההתקשרות" וכן שווים של 72 ספלים מושאלים בשווי כולל בן 2,500+מע"מ.

בקשת הרשות להתגונן נסמכת בתצהירו של עפר זינגרס, מנהל ואחד מן הבעלים של הנתבעת, המפעילה מסעדה.

המצהיר מאשר את עובדת כריתתו של ההסכם הנזכר בכתב התביעה, לצד "לא עובדות" רבות בתצהיר.

המצהיר מפנה לעבר סעיפים אלו ואחרים בהסכם, הקובעים לשיטתו כי אי שביעות רצון של הנתבעת מאופן קיום ההסכם בידי התובעת, מזכה אותה באי החזרתו של "מענק ההתקשרות".

במהלך 27 חודשים קוים ההסכם לשביעות רצון הנתבעת ובתום פרק זמן זה, הודיעה הנתבעת לתובעת על "סיום ההתקשרות" כיוון ש"התגלעו ליקויים חמורים באספקת הסחורה למבקשת, בטיפול שוטף בציוד הקיים..."

ביום 04/02/2014, עמד המצהיר לחקירה נגדית על תצהירו בראשיתה נשאל והשיב על הוראותיו השונות של הסכם ההתקשרות ופרשנותן.

העד העיד כי התקשורת בין הצדדים הייתה בעיקרה טלפונית.

העד שלל כי הנתבעת נותרה חייבת לתובעת תשלומים שלא שילמה, אישר כי המסעדה (בבורגתא) נסגרה באפריל 2013, וכי ביוני 2013 נפתחה מחדש, בחדרה ובמיקומה החדש, לא עבדה עם התובעת.

סיכומי המבקשת מיום 06/04/2014 מציינים, כי השאלות השנויות במחלוקת הן:

"האם בסיום ההתקשרות , בנסיבות של הרעה משמעותית בשירות שניתן, לאחר 17 חודשי פעילות (מתוך 36 חודשים) , יש משום הפרת חוזה... האם סיום הסכם ההתקשרות בנסיבות המתוארות זכה את המשיבה בהחזר מענק ההתקשרות שניתן..." והאם היה עליה להשיב לתובעת 72 כוסות (ציוד מתכלה, לשיטת הנתבעת).