תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
13334-08-16
06/12/2016
|
בפני הרשם:
דורון יעקבי
|
| - נגד - |
תובעים:
יול ברדוש
|
נתבעים:
יואב זנדברג
|
| החלטה |
מונחת בפניי בקשה מטעם הנתבע למחיקת כותרת והארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן.
ביום 7.8.16 הגיש התובע כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע. עניינה של התביעה הוא אי תשלום שכר טרחת עו"ד ע"י הנתבע לתובע שהינו עו"ד במקצועו. ע"פ הנטען בכתב התביעה במהלך חודש דצמבר 1998 פנה הנתבע לתובע בבקשה לקבלת ייצוג משפטי בהליכי גבייה כנגד צד ג' ("החייב"), ולטענת התובע הצדדים הסכימו על שכר טרחת עו"ד א'+ב' כפי שייפסק ע"י רשם ההוצאה לפועל. טענת התובע כי הנתבע סגר את תיק ההוצאה לפועל ללא ידיעתו וגבה מהחייב את החוב האישי כלפיו, לאחר מאמצי גבייה ארוכים וממושכים מטעם התובע, בהתעלם מחובו כלפי התובע בגין שכר הטרחה הפסוק. טענת התובע כי ע"פ לשון תקנה 202(1) לתקסד"א, ניתן להגיש תביעה על סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב. הדרישה לראיה בכתב אינה דווקא להסכם שכ"ט אלא דף חשבון ההוצל"פ שצירף לכתב התביעה יש בו משום ראיה בכתב.
ביום 26.10.16 הגיש הנתבע בקשה למחיקת כותרת ומתן אורכה להגשת בר"ל בטענה כי לא מתקיימות הדרישות הקבועות בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הן ביחס לדרישת "סכום קצוב" והן ביחס לדרישת "ראיה בכתב". טענת הנתבע שאין מדובר בסכום קצוב ואף לא נכנס תחת ההגדרה "פעולה אריתמטית פשוטה". טענת הנתבע שלא צורפו לכתב התביעה ראיות בכתב לעניין ההסכמה על שכר הטרחה היכולות ללמד על קיומה של חובת תשלום כנטען בכתב התביעה ועל גובה התשלום. טענת נתבע שדף החשבון מההוצל"פ שצורף לכתב התביעה אינו מהווה ראיה בכתב שכן המסמך לא נעשה/ נחתם ע"י הנתבע.
ביום 27.10.16 ניתנה החלטה לפיה הבקשה להארכת מועד נדחית כיוון שהנתבע לא עמד בנטל לחריגה ממסלול היעילות הדיונית בהפרדת הדיונים בבקשות ולא ציין בבקשתו התייחסות לסטייה מהלכה זו (רע"א 10227/06, בובליל נ' אינדיג, פדאור 07 (4) 57).
ביום 27.10.16 הגיש הנתבע הבהרה לבקשתו למחיקת כותרת בה טען כי הוא סבור שהלכת בובליל אינה חלה במקום בו יסודה של הבקשה בטענה שהבסיס לתביעה בסדר דין מקוצר- מסמך בכתב, איננו נמצא בכתב התביעה. טענת הנתבע שזוהי סיבה מיוחדת ולכן אין טעם בדין או בפרוצדורה להורות לנתבע להגיש את 2 הבקשות יחד.
מסגרת נורמטיבית
הלכת בובליל
עפ"י ההלכה הפסוקה [רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.07), רע"א 9030/04, 827/05 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ (פורסם בנבו, 26.6.07) וכן רע"א 4108/10 אוזן נ' עו"ד צוריאל לביא, בתפקידו כמנהל מיוחד (פורסם בנבו, 16.6.10)], דרך המלך בה חייב נתבע ללכת היא, כי כתב הטענות העיקרי יוגש על-ידיו ביחד עם כל בקשות הסף מטעמו ולא ייעשה פיצול במועדי הגשת המסמכים ולא תיעתר בקשתו להארכת מועד להגשת כתב טענות עיקרי עד להכרעה בבקשת הסף, אלא אם מתקיים אחד מהמצבים החריגים ויוצאי הדופן, שבהם "מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות" (מתוך רע"א 10227/06 הנ"ל).
בית המשפט יכול להבין את הרצון של הנתבע לקבל הכרעה מהירה וראשונית בטענות הסף שלו, ואולם בית המשפט העליון אמר את דברו שבין היתר לאור שיקולי מערכת כגון ניצול מיטבי של יעילות וזמן שיפוטי שהוא משאב יקר של מערכת המשפט, אין לפצל את הדיון בבקשות מקדמיות טרם הגשת כתב הגנה ראו ע"א 4244/14 רשם המקרקעין נ' ישעיהו (פורסם בנבו, 6.10.15) וגם ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם בנבו, 18.6.08).
עם זאת ,ישנם מקרים חריגים שבהם כן ניתנה ארכה להגשת כתב הגנה עד שתוכרע בקשת הסף של הנתבע: בת"א (מחוזי ת"א) 48848-07-15 אוליב קרליבך בע"מ ואח' נ' נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ (פורסם בנבו, 18.2.16) נתקבלה בקשת ארכה להגשת כתב הגנה עד החלטה בבקשת סילוק תוך שנקבע שהתקיים החריג להלכת בובליל, כיוון שדובר על תיק שערכאת הערעור הספיקה לומר דברה ביחס לסעד העיקרי בתביעה העיקרית ולכן זה "מעשה עשוי" ולכן ישנם סיכויים גבוהים לבקשה, בנוסף לכך ביחס להיקף הטענות בכתב התביעה מדובר בהשקעת מאמץ ומשאבים רבים להגשת כתב הגנה. כמו כן ראו ת"א (מחוזי ת"א) 33201-10-13 FASHION BOX S.P.A נ' מזדה (מצדה) בע"מ (פורסם בנבו, 17.3.15) שם נקבע שיש להאריך את המועד להגשת כתב הגנה עד לאחר הכרעה בבקשת הנתבע לביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום מהסיבה, וזאת מאחר שאם הבקשה לביטול ההיתר אל מחוץ לתחום תתקבל תופקע הסמכות מביהמ"ש בישראל כלל ולכן הוחל החריג להלכת בובליל. ב- גלובל מותגים בינלאומיים בע"מ נ' LIFE STYLE LICENSING B.V (פורסם בנבו, 22.11.15) שם נתקבלה בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה לעיכוב הליכים מהטעם שהנתבעים יידרשו להשקיע משאבים רבים בשל היות רוב המסמכים בשפה זרה וטענתם המקדמית הייתה מבוססת.
בעניינינו אני סבור כי לא מתקיימים החריגים ויש להכיל את הכלל שנקבע בהלכה הפסוקה.
מן הכלל אל הפרט ויישום הדין החל על המקרה דנן