תא"ק 26049-02-15 מוסך דיזל חדרה בע"מ נ' תמיר טפירו חומרי בניין בע"מ

לפניי בקשה למחיקת כותרת התובענה שלפניי וכן בקשה חלופית למתן רשות להתגונן. שתי הבקשות נדונו בעת ובעונה אחת והחלטה זו תתייחס בהתאמה לשתי הבקשות, אך באופן חלופי.

אציין כבר עתה כי לאחר שבחנתי את שתי הבקשות מצאתי כי יש לקבל כל אחת מהן לגופה, ובהתאמה, נוכח הבקשה העיקרית שבהן – אני מורה על מחיקת כותרת התובענה ועל ניהול ההליך בסדר דין רגיל, והכל כפי שיפורט להלן – 

1.מעיון בכתבי טענות הצדדים אני למדה כי בין התובעת לנתבעת התנהלו יחסי מסחר, כך שהתובעת העניקה לנתבעת שירותי תיקון לרכביה המסחריים, ואילו הנתבעת מכרה לתובעת חומרי בניה.

2.מערכת היחסים המתוארת התנהלה לאורך שנים, כאשר כל אחת מבעלות הדין מנהלת, מטבע הדברים כרטסת משלה בנוגע להתנהלות הכספית הנלווית לשירותים ולמכירות אלו.

3.כתב התביעה מייחס לנתבעת חוב על פי הפירוט שלהלן –

יתרות חוב לשנים 2012-2014 על פי כרטסות הנתבעת, בקיזוז חובה של התובעת כלפי הנתבעת בגין רכישות של ציוד, ובקיזוז תשלום שביצעה הנתבעת לטובת התובעת בסך של 4,745 ₪. בסה"כ עומדת יתרת החוב על פי האמור עד כה על סך של 81,076 ₪.

יתרת חוב בגין חשבוניות שהופקו על ידי התובעת ומסיבה כלשהי לא צוינו בכרטסות הנתבעת.

4.לשיטת הנתבעת החוב הנקוב בכתב התביעה אינו נכון, והיא מכחישה כי חבה סכום זה. לשיטתה, ממילא אף לא מתאימה התביעה להתנהל בסדר דין מקוצר, ויש למחוק את כותרת התביעה. ואלו טענותיה –

א. הכרטסות שצורפו אינן מעידות מצב הדברים ביום הגשת התביעה, שכן לאחר הפקת הכרטסות על ידה, ועוד טרם הוגשה התביעה הומצאה לידיה חשבונית זיכוי מטעם התובעת (אשר בהתאמה לא נכללה בכרטסת מטעמה), ביחס לחיובים שנערכו בשנת 2012 ונכללו בכרטסת.

זאת ועוד - לשיטת הנתבעת, הכרטסות שצורפו על ידי התובעת אין בהן כדי ללמד על הודאת הנתבעת בחוב הנקוב בהן, ואף לא על אמיתות תוכנן. לשיטתה, האמור שם לא נועד אלא ללמד מהן טענות התובעת בנוגע לחיובים השוטפים. לשיטתה, אין מדובר בכרטסת הנה"ח כי אם בכרטסת ספק, המוזנת על פי החשבוניות ששולחת התובעת טרם בדיקתן. לטענתה, לאחר הבדיקה מאושרים התשלומים, ובבדיקה כאמור התברר כי בין החשבוניות שנשלחו אל הנתבעת, ואשר צוינו שם, מופיעות אף חשבוניות שאינן שייכות לה כלל ואינן מתייחסות לטיפול ברכביה של הנתבעת, חיובים במחירים עודפים וחיובים בגין שירותים שלא ניתנו מעולם.

לדבריה, בעקבות גילויים כאלו אף הנפיקה התובעת עצמה חשבונית זיכוי לנתבעת ובה ציינה זיכוי לשנת 2012, אלא שזיכוי זה אינו נזכר באותה כרטסת, שצורפה על ידי התובעת לכתב תביעתה.