תא"ק 28694-04-15 שחם נ' חסקי

בענין: מחיקה על הסף ולחילופין מחיקת כותרת

1.ביום 19.4.15 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 119,686 ₪ בגין יתרה לתשלום על פי הסכם ריטיינר מיום 29.5.14 עליו חתם בעלה המנוח של הנתבעת משה (מוסי) חסקי אשר הלך לעולמו בתחילת חודש ספטמבר 2014 (להלן: המנוח). ההסכם עליו מבוססת התביעה מנוסח כמכתב של התובע למנוח בו מעלה התובע על הכתב את סיכום הפגישה ביניהם. בסעיף 2 נכתב כי בשנת 2014 ועד להודעה חדשה בגין כל שנת ריטיינר יהיה זכאי התובע לשכר טרחה של 200,000 ₪ בצירוף מע"מ. בסעיף 3 נכתב כי שכר הטרחה יהיה מורכב משכר טרחה שיקבל התובע מרוכשי דירות בפרוייקטים שתקים חברת חסקי ומתשלומים ישירים של חברת חסקי. בסעיף 4 להסכם נקבעו המועדים בהם ישולמו תשלומי הריטיינר. בחלק התחתון של המכתב ישנה חתימה המיוחסת למנוח ולידה המילים: "הריני מאשר ההסדר".

2.התובע מסביר בכתב התביעה כי הנתבעת היא היורשת היחידה של המנוח על פי צו קיום צוואה. עוד נטען כי מכח צו קיום הצוואה הנתבעת היא בעלת המניות היחידה בחברות המשפחתיות לרבות חברת מ.נ.חסקי בע"מ ח.פ. 512104332 (להלן: החברה) העוסקת בין היתר ביזמות במקרקעין. התובע טוען כי בסוף שנת 2011 החל לייצג את משפחת חסקי ובכלל זה את החברה. נטען כי לאחר משא ומתן התקשר המנוח עם התובע בהסכם למתן שירותים משפטיים על בסיס ריטיינר. נטען כי במשך שנים הקשר בין הצדדים נוהל בין התובע לבין המנוח בלבד. נטען כי לאחר פטירת המנוח המשיך התובע לספק שירותים משפטיים לחברה תוך שהוא מתנהל מול הנתבעת ומול 3 מילדי המנוח אלון, אורן ותומר. התובע טוען כי בכל שנת 2014 לא קיבל תשלום כלשהו בגין השירותים המשפטיים אותם סיפק למשפחת חסקי ולחברה. התובע טוען כי לאחר פטירת המנוח המתין בסבלנות מספר חודשים רב עד שדרש לקבל את המגיע לו בחודש דצמבר 2014. התובע טוען כי בסוף שנת 2014 / תחילת שנת 2015 ביקש להסדיר את תשלום שכרו בגין שנת 2014 ושנת 2015 כמקשה אחת אולם בניו של המנוח אורן ותומר גרמו לו לרדת על גחונו על מנת לקבל את המגיע לו. התובע טוען כי בשל המצב אליו נקלעה המשפחה ולבקשת הנתבעת הסכים להגיע להסדר לגבי השנים 2014 ועד 2015 כאמור בהודעות דואר אלקטרוני שצורפו לתביעה. על פי הסדר זה , המפורט במכתב מיום 11.1.15 , הסכים התובע להפחית את שכר הריטיינר לשנת 2014 מ-200,000 ₪ בצירוף מע"מ ל-120,000 ₪ בצירוף מע"מ בשני תנאים. האחד, תשלום לאלתר של 120,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין שנת 2014. השני, תשלום ריטיינר חודשי בסך של 10,000 ₪ פלוס מע"מ בגין שנת הריטיינר 2015 באמצעות 12 שיקים דחויים שיופקדו במשרדו כאשר הראשון ליום 31.1.15. התובע טוען כי ביום 12.1.15 שילמה לו החברה 120,000 ₪ בצירוף מע"מ אולם לאחר מכן לא נשמע קולם עוד, כאשר הנתבעת ובניה לא מילאו אחר התחייבויותיהם כפי שהוסכם בהסדר. התובע טוען כי כל פניותיו לא נענו. עוד טוען התובע כי בשיחות שניהל עם תומר נאמר לו כי המשפחה שוקלת את נושא הריטיינר וניכר כי אין בכוונתה לקבלו. התובע טוען כי לאחר מספר רב של התראות הפסיק את הייצוג של החברה ביום 8.2.15 ושלח מכתב התראה ביום 17.2.15 בו דרש לשלם 80,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן הוצאות שטרם כומתו. התובע טוען כי כיוון שההסדר המאוחר לא כובד ע"י הנתבעת ו/או החברה ו/או מי מילדיה , אזי ההסדר המאוחר מבוטל וההסכם המקורי הינו היחיד הקיים ואשר את אכיפתו תובע התובע בתביעה זו.

3.ביום 15.6.15 הגישה הנתבעת בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחילופין בקשה למחיקת כותרת. הבקשה לדחיית התביעה על הסף נדחתה בהחלטת כב' השופטת קלמפנר – נבון מיום 8.7.15. באותה החלטה נקבע כי אין מקום בשלב זה לסילוק על הסף בטרם יישמעו ראיות לפני בית המשפט ויתברר מי הם הצדדים להסכם לאשורו של דבר ומהן ההתחייבויות אשר בגינן הוגשה התביעה. הנתבעת הגישה בקשה רשות ערעור על החלטה זו ובקשתה נדחתה בהחלטת כב' השופטת קראי - גירון מיום 12.8.15. לפיכך מתייחסת החלטתי זו רק לבקשה למחיקה על הסף ולבקשה למחיקת כותרת.

4.הנתבעת טוענת כי לפי כתב התביעה ככל שקיימת עילת תביעה, עילת התביעה היא כלפי החברה. כך עולה גם מחשבון העסקה מיום 20.7.14 שהופנה לחברה ולא לנתבעת. הנתבעת טוענת כי יש למחוק את התביעה על הסף כיוון שהתביעה לא מפרשת עילת תביעה נגד הנתבעת. נטען כי לפי ההסכם שצורף לתביעה מדובר בהסכם ריטיינר בין התובע לבין חברת חסקי. נטען כי כיוון שכתב התביעה לא מפרש עילה להרמת מסך או חבות אישית של הנתבעת, הוא אינו מגלה עילה נגד הנתבעת. עוד נטען כי יש למחוק את התביעה על הסף בשל היותה טורדנית או קנטרנית לאור תוכן שיחה מיום 18.12.14 בין התובע לבין אורן והנתבעת במהלכה הסכים התובע לביטול ההסכם. הנתבעת טוענת כי יש למחוק את כותרת התביעה כיוון שההסכם עליו היא מבוססת הוא הסכם בין התובע לבין החברה. עוד נטען כי סכום התביעה אינו קצוב כיוון שאין פירוט בכתב התביעה לגבי שכר טרחה שהתקבל ממכירת דירות לרוכשי הדירות. עוד נטען כי תביעה נגד בעלת מניות בגין הסכם עם חברה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

5.ביום 30.6.15 הוגשה תגובת התובע. נטען כי הסכם שכר הטרחה מיום 29.5.14 נועד להסדיר טיפול משפטי בכל ענייניו של המנוח. נטען כי ההסכם מעגן התחייבות שלקח על עצמו המנוח לשאת בשכר הטרחה בגין השירותים המשפטיים של התובע אותם העניק לבני משפחת חסקי על חברותיהם כמפורט על דרך ההדגמה בסעיף 5של התגובה. נטען כי לא בכדי החברה לא חתומה על ההסכם וההסכם לא מציין שם של חברה ספציפית. נטען כי למנוח היו מספר חברות מתוכן 2 חברות עיקריות שקיבלו שירותים משפטיים ממשרדו של התובע שהן מ.נ.חסקי בע"מ ו-א.ת.י.חסקי ייזום והשקעות בע"מ. עוד נטען כי בשנת 2014 לא נמכרה אף לא דירה אחת. נטען כי הנתבעת באה בנעליו של המנוח ולכן היא חבה בהתחייבותו של המנוח כאילו הסכם שכר הטרחה נחתם על ידה. כך בפרט כאשר התובע המשיך לספק שירותים משפטיים לנתבעת על חברותיה מכח אותו הסכם שכר טרחה גם לאחר מותו של המנוח. נטען כי בפגישה מיום 18.12.14 שהתקיימה אצל הנתבעת על פי בקשתה בנוכחות אורן, קיבלה הנתבעת הסבר מפורט בעניין התיקים ודרישת שכר הטרחה מכח ההסכם, הבינה את התחייבותה לשלם את מלוא שכר הטרחה מכח ההסכם ולא התכחשה לו. זאת לעומת אורן שביקש מהתובע לשקול הנחה בגין חוב שכר הטרחה לשנת 2014. באשר להקלטת השיחה נטען כי יש להאזין להקלטה כולה. עוד נטען כי אין בדברים המצוטטים כדי לסתור את כתב התביעה שכן התובע היה מוכן לוותר על חלק משכר טרחתו בתנאים שלא קויימו במלואם. באשר להתאמת התביעה להתברר בסדר דין מקוצר נטען כי הראייה בכתב אינה טעונה דווקא חתימה של הנתבע אלא די במסמך הקשור בנתבע. עוד נטען כי די בראשית ראיה. נטען כי ראשית הראיה יכולה להיות מושלמת מהודאת בעל דין של הנתבעת בכתבי טענותיה. במקרה שלפנינו נטען כי בבקשת הנתבעת קיימת הודעה בקיומו של הסכם שכר הטרחה על בסיסו הוגשה התביעה , שכן הנתבעת אינה מתכחשת להסכם. נטען כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף שכן סילוק על הסף הוא אמצעי קיצוני הננקט בלית ברירה רק במקרה בו ברור לשופט שבשום פנים ואופן התובע לא יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו.

6.ביום 7.7.15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובע. נטען כי בכתב התביעה לא טען התובע להתחייבות אישית וישירה של המנוח ולכך שהתחייבות זו עברה לנתבעת כיורשת של המנוח. נטען כי הטענות שהועלו בכתב התביעה לפיהן הנתבעת היא בעלת המניות בחברה והתובע התקשר בהסכם על החברה , אינן מגלות עילת תביעה נגד הנתבעת , שכן לא נטען בכתב התביעה להרמת מסך או לחבות אישית של הנתבעת כאורגן של החברה. נטען כי אין בסיס משפטי לטענה החדשה של התובע בתגובה לפיה חתימת המנוח על הסכם שכר הטרחה ללא חותמת החברה מקימה חבות אישית של המנוח. באשר לבקשה למחיקת כותרת נטען כי בתגובה העלה התובע טענות חדשות המצדיקות את מחיקת הכותרת . כך הטענה בסעיף 4 להסכמות בעל פה שהושגו בין המנוח לבין התובע. עוד נטען כי התובע מצרף לתגובה חשבונית מס לפיה שולם לו שכר הטרחה לשנת 2014 מבלי לציין בחשבונית כל התניה או רמז לטענת התובע לפיה מדובר בחלק מהסכם שכר טרחה חדש. עוד נטען כי בשנת 2014 וגם בשנת 2015 קיבל התובע שכר טרחה מרוכשי דירות שלא הופחת מסכום התביעה. נטען כי המצהיר מטעם הנתבעת תומר חסקי חתם בעצמו בשם החברה על הסכם מכר דירה במשרדו של התובע ביום 3.2.15.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה יש לדחות את הבקשה למחיקת הדחייה על הסף, הן לגופו של עניין והן משום שבקשה זו נדחתה למעשה בהחלטת כב' השופטת קלמפנר – נבון מיום 8.7.15. בהחלטה מיום 8.7.15 נכתב במפורש כי אין מקום בשלב זה לסילוק על הסף. כידוע המונח סילוק על הסף כולל הן דחייה על הסף והן מחיקה על הסף. אמנם ערכאת הערעור קבעה בהחלטתה מיום 12.8.15 כי הבקשה למחיקה על הסף טרם נדונה , אולם לא ניתן להתעלם לחלוטין מלשונה של ההחלטה מיום 8.7.15 ובוודאי שאין הצדקה להתעלם מנימוקי ההחלטה . גם הנימוק של ההחלטה מיום 8.7.15 אינו מתיישב עם מחיקת התביעה על הסף. כזכור נקבע באותה החלטה כי אין מקום לסילוק על הסף בטרם יישמעו ראיות ויתברר מי הם הצדדים להסכם ומה הן ההתחייבויות בגינן הוגשה התביעה. קשה להלום תוצאה לפיה בקשה לדחייה על הסף נדחית לאחר עיון בכל הנימוקים שהעלתה הנתבעת לענין זה , ההחלטה על נימוקיה מאושרת על ידי ערכאת הערעור ולאחר מכן בית המשפט מוחק את התביעה על הסף בשל אותן טענות.