איילי אחזקות בע"מ נ' בנבנישתי

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 13/1/17 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 70,611 ₪ בגין אי תשלום שכר טרחה בהתאם לחוזה עבור איתור ומימוש זכויות מיום 1/5/15. התובעת טוענת כי בהתאם לחוזה יתרה עבור הנתבעת זכויות כספיות לא פעילות בפוליסת ביטוח חיים משולב חיסכון בחברת מגדל בסך של 595,655 ₪. בהתאם לחוזה, הנתבעת נדרשה לשלם שכר טרחה בשיעור של 9% מהסכום שאותר בצירוף מע"מ בסך של 64,759 ₪ כפי שנטען בסעיף 17 לכתב התביעה או 63,259 ₪ כפי שנטען בסעיף 21.1 לכתב התביעה. בנוסף נתבע סך של 7,352 ₪ בגין ריבית והצמדה בהתאם לחישוב בנספח ט"ז לתביעה ונזק בלתי ממוני ועוגמת נפש בסך של 5,000 ₪. לא הצלחתי להבין כיצד חיבור הסכומים הנ"ל הביא את התובעת לסך של 70,611 ₪.

2.הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירה. הנתבעת היא פנסיונרית בת 71. בשנת 2015 רצתה הנתבעת לבדוק האם יש כספים על שמה בקופות ישנות שאין לה מידע עליהם. לאחר חיפוש באינטרנט הגיעה הנתבעת לתובעת. בחודש מאי 2015 התקשרה הנתבעת עם התובעת באמצעות יוני שהגדיר את עצמו כמומחה לאיתור כספים אבודים (להלן: "יוני"). הנתבעת הונחתה למלא טפסים באתר התובעת לצורך איתור הכספים האבודים. ביום 17/5/15 פנה יוני לנתבעת באמצעות המייל והורה לה לחתום על טפסי איתור תוך חמש דקות. בחודש יוני 2015 שלחה התובעת לנתבעת מכתב סיום איתור אשר צורף כנספח י"ג לכתב התביעה. באותו החודש שלחה התובעת לנתבעת מכתב סיכום חשבון ללקוחה לפיו התובעת הצליחה לאתר כספים שלא נדרשו בחברת מגדל ולכן על הנתבעת לשלם שכר טרחה בסך של 63,259 ₪. הנתבעת מציינת כי על פי הדו"ח השנתי לשנת 2015 אותו קיבלה מחברת מגדל, בקופה נצבר סך של 578,657 ₪ ולא 595,655 ₪ כפי שטוענת התובעת. הנתבעת מסבירה כי הקופה במגדל בגינה מבוקש שכר הטרחה היא קופה שנפתחה בשנת 2013 ואליה הופקדו כספים עד שנת 2015. קופה זו היא למקרה סיעודי ולכן לא מדובר בכספים אבודים. הנתבעת מקבלת דו"ח שנתי בגין קופה זו מידי שנה. הנתבעת מפנה להגדרת כספים אבודים באתר וובי ובאתר משרד האוצר. לפי הגדרות אלו קופה שנפתחה בשנת 2013 לא יכולה להיחשב ככספים אבודים שיש בהם כדי לזכות את התובעת בשכר טרחה. התובעת עצמה השתמשה בהסכם במונח "כספים שלא נדרשו" ולא במונח "כספים לא פעילים". טענת התובעת לפיה הנתבעת לא מנעה ממנה איתור של קופת מגדל היא חסרת חשיבות שכן התובעת נעזרת בכלי לאיתור כספים שהמדינה יצרה באמצעות הקשת מס' תעודת הזהות ששמו הר הכסף. קופה זו מופיעה בחיפוש בהר הכסף כ"מ. קשת גמל 2013 ק.ל.מ". אין ממש בטענת התובעת לפיה השקיעה מאמץ במסגרת החיפוש. אם הנתבעת היתה מקבלת הסבר אישי אודות תנאי ההסכם והחשיבות שבמילוי כל הסעיפים ולא בחיפזון כפי שנעשה בפועל, הנתבעת בוודאי היתה מחריגה את כל הקופות שהיא מקבלת דוחות שנתיים בגינם. בנוסף נטען כי ההסכם הוא חוזה אחיד מקפח.

3.ביום 15/3/17 הוגשה תגובת התובעת לבקשת הרשות להתגונן. נטען כי בקשת הרשות להתגונן הוגשה באיחור שכן התביעה הוגשה ביום 13/1/17 ונשלחה בדואר רשום לנתבעת בתוך 5 ימים כפי שדרש בית המשפט. הנתבעת מאשרת כי היא זו שפנתה לתובעת וחתמה על הסכם לפיו שכר טרחתה של התובעת ייקבע באחוזים וישולם בתוך 60 יום ממועד קבלת האישור בדבר הזכויות ללא קשר למצב זמינות או נזילות הזכויות או הכספים שיאותרו. כיוון שהנתבעת לא החריגה את הקופות הידועות לה, איתור הקופה הלא פעילה עולה בקנה אחד עם סעיפים 3

ו – 5 של החוזה. נספח י"ג לכתב התביעה הוא מסמך רשמי של משרד האוצר והוא מלמד כי הכספים הלא פעילים שאותרו עבור הנתבעת הינם בסך של 595,655 ₪. גם אם נניח שהיה על התובעת לאתר רק כספים אבודים, באתר משרד האוצר מוגדרים כספים אבודים גם כחסכונות פנסיוניים לא פעילים. התובעת מעולם לא עשתה שימוש באתר הר הכסף וביצעה את מלאכת האיתור תוך עבודה סבוכה ומורכבת הכולל הוצאת משאבים רבים לרבות בגין משלוח דברי דואר ופקסימליה, שכר טרחת עורכי דין, סוכנים, הוצאות שליחים, טלפוניה וכיוצ"ב. איתור לפי הר הכסף נותן רק את שם הקופה, החברה המנהלת את הקופה ופרטי התקשרות מול החברה המנהלת. החוזה בין הצדדים אינו חוזה אחיד שכן התובעת משנה את הנוסח בהתאם לרמת הבדיקה המבוקשת על ידי הלקוח. אי הידיעה לה טוענת הנתבעת אינה פוטרת אותה מחובותיה לפי החוזה. לפיכך מבוקש לדחות את הבקשה על הסף ולתת פסק דין על בסיס כתב התביעה.

4.ביום 2/4/17 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. כתב התביעה נמסר לנתבעת רק ביום 22/1/17 ולכן בקשת הרשות להתגונן מיום 19/2/17, הוגשה במועד. התובעת מנסה לשתול בתגובה ביטויים שלא השתמשה בהם במסמכי ההתקשרות כגון "כספים לא פעילים". המצג שהוצג לנתבעת בהתקשרות הינו איתור כספים אבודים. ההפנייה לאתר הר הכסף נועדה לשם המחשת הקלות בה ניתן להשיג פרטים אודות קופות וכספים אבודים ושאינם אבודים. אנשים מבוגרים לא מודעים לשכלולי הטכנולוגיה ולכן התובעת מצליחה לסחוט מהם כספים עבור פעולות פשוטות. הנתבעת נתנה לתובעת יפוי כוח לבצע פנייה ישירה למערכת סליקה פנסיונית. מערכת הסליקה הפנסיונית פועלת באמצעות אתר אינטרנט באמצעותו מאתרים את הנתונים שאיתרה התובעת בעלות של 40 ₪ לכל היותר. לפיכך מבוקש לקבל את הבקשה ולהתיר לנתבעת להגיש כתב הגנה.

5.לאור האמור בהחלטתי מיום 15/3/17 התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לנתבעת רשות להתגונן ללא תנאי מנימוקי הבקשה וכפי שיפורט להלן.

7.לא נעשה כל ניסיון לסתור את טענת הנתבעת לפיה הכספים שהתובעת איתרה ובגינם נדרשת הנתבעת לשלם 9% בצירוף מע"מ, הם כספים המצוים בקופה שנפתחה בשנת 2013 וקיומם נמסר לנתבעת מידי שנה באמצעות דוחות שנתיים של חברת מגדל. די באמור לעיל כדי להגיע למסקנה לפיה עומדת לנתבעת הגנה ממשית, מעל ומעבר להגנה הדחוקה הנדרשת לשם קבלת בקשת רשות להתגונן. אין כל היגיון כי הנתבעת תסכים לשלם שכר טרחה משמעותי בשיעור של 9 אחוז בצירוף מע"מ מכספים שעל קיומם נמסר לה מידי שנה באמצעות דוחות שנתיים אותם מחויבת חברת מגדל לשלוח בהתאם לחוק.

8.לא בכדי לא הפנתה התובעת במסגרת כתבי הטענות שלה להחלטות קודמות שניתנו בתביעות דומות שהגישה התובעת נגד לקוחותיה. בת"ת 38167-04-15 נחקרה הנתבעת על תצהירה ולאחר מכן קיבל ב"כ התובעת את הצעת בית המשפט לפיה ההתנגדות תתקבל. עיון בפרוטוקול מלמד כי יש דימיון בין הטענות שהעלתה הנתבעת באותו תיק לבין הטענות שהועלו על ידי הנתבעת בתיק זה במידה המצדיקה כי גם לנתבעת בתיק זה תינתן רשות להתגונן ללא תנאי.