תא"ק 33903-08-14 מרקמן את טומשין - חברת עורכי דין נ' סלמה

המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר על סך כ-74 אלף ₪, בטענה כי היא זכאית לקבל ממנו שכר טרחה בקשר לייצוגו בהליך תביעה נגד משרד הבטחון.

נטען כי משנקבע שהמבקש זכאי לנכות קבועה של 30%, זכאית המשיבה לשכר טרחה על פי הסכם שנחתם בין הצדדים ובהתאם לדרך החישוב הנקובה בהסכם.

המבקש, מנגד, טוען לסילוק התביעה על הסף בהעדר יריבות עם המשיבה, ולחילופין – לצורך במחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר (ולחילופי חילופין, כי תינתן לו הרשות להתגונן בפני התביעה).

לטענת המבקש, הסכם שכר הטרחה נחתם בינו ובין עו"ד ליאור טומשין ולא עם המשיבה.

באשר למחיקת הכותרת, טוען המבקש כי התביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר – שכן חלק מהסכומים הנקובים בכתב התביעה משוערכים והמשיבה עצמה סותרת את הנתונים שפורטו בכתב התביעה במסמכים אחרים שנערכו על ידה – ומשכך, יש להורות על מחיקת הכותרת ולהתיר לו להגיש כתב הגנה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 26.1.15 עתרו הצדדים לכך כי החלטת בית המשפט בבקשות שלעיל תינתן בטרם תיבחן שאלת מתן הרשות להתגונן, ומשכך – איני נדרש בשלב זה לנימוקיה של בקשה שלישית זו.

בדיון עתרה המשיבה להתיר לה לתקן את כתב התביעה ולצרף את עו"ד טומשין כבעל דין והמבקש השיב כי אין מדובר בתיקון "קוסמטי" בלבד, אלא בכזה שיצריך תיקון עובדתי של כתבי הטענות.

סילוק על הסף:

הלכה היא כי סעד של סילוק תביעה על הסף הינו סעד קיצוני שבית המשפט לא ייעתר לו אלא במקרים קיצוניים, שכן יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה. אין ביהמ"ש בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התביעה קלושים, לא יחסום בית המשפט בפני התובע את הדרך לבירור תביעתו אם קיימת אפשרות כלשהי, גם אם בדרך של תיקון כתב התביעה, שהתובע יצליח בתביעתו.

כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה, פ"ד נב(3)427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 121).