תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
|
38194-11-13
14/12/2014
|
בפני הרשם:
אורי פוני
|
| - נגד - |
מבקשים:
דוד אוחנה
|
משיבים:
הרצל ביבי נכסים בע"מ
|
| החלטה |
בפני בקשת רשות להתגונן.
התובעת (להלן: "המשיבה" ו/או הרצל ביבי- "המשיב") השכירה לנתבע (להלן: "המבקש") נכס בבעלותה ברח' אגריפס 101 ירושלים (להלן הנכס). בגין הפרות המבקש את הסכמי השכירות עותרת התובעת להורות על סילוק ידו של הנתבע מהנכס וכן לסעד כספי של 236,000 ₪ היא הפיצוי המוסכם בגין כל יום של איחור בפינוי הנכס. ההתקשרות כאמור הינה החל משנת- 2003.
לטענת המבקש, יש למחוק את כותרת כתב התביעה ולהעבירה לסדר דין רגיל שכן התובעת מסתמכת על חוזה שאינו חתום ואינו מהווה "ראייה בכתב". לגופו של עניין, בשנת 2007 סוכם בין הצדדים כי המשיבה תערוך בנייה בנכס במשך חודש ימים (בתקופת הבנייה אין המבקש יכול לפתוח את העסק אשר מפעיל במושכר) כמו גם הוסכם כי דמי השכירות יועלו ולמבקש יינתנו שתי תקופות אופציה הראשונה עד לשנת 2018 והשנייה עד לשנת 2023. לאור האמור לעיל נשלח למבקש טיוטת הסכם בכתב אולם החסיר את תקופת האופציה השנייה. באוגוסט 2013 סרב המשיב לקבל את דמי השכירות והפנה את המבקש לעורך דינו ובאמצעותו ביקש העלאה בדמי הסכירות בסכום גבוה בהרבה ממה שסוכם. אשר על כן המשיבה הפרה את אשר סוכם בין הצדדים. בנוסף מעלה המבקש טענת קיזוז בגין נזקים שנגרמו עקב הבנייה של המשיבה בנכס אשר ערכה הרבה מעבר למוסכם ומנעה ממנו להפעיל את העסק. המבקש מעלה כי לאור סירוב המשיב לקבל לידיו דמי שכירות הפקיד בפיקדון סגור סך 250,000 ₪ עבור 8.5 חודשי שכירות.
בהמשך לדיון מיום 15.05.14 יובהר כי מחקירת המבקש לא עולות סתירות לטענותיו. המבקש מודה כי הסכים לוותר על תביעה בגין הבנייה שעשתה המשיבה, זאת בתנאי שהבנייה תעשה בהתאם לתנאים שהוסכמו, אולם לא כך היה בפועל.
בסיכומיהם חוזרים הצדדים על טענותיהם כפי שהעלו בכתבי טענותיהם.
הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיו של הנתבע בשלב זה, שכן אין למנוע ממנו להעלות טענות, מטעמים של הוכחה בלבד.
במקרה דנן, באשר לבקשה למחיקת כותרת אציין כי הראייה הנדרשת על פי התקנות בתביעה לסדר דין מקוצר הינה ראשית ראיה בלבד. המשיבה מסתמכת על שני הסכמי שכירות אשר רק אחד מהם לא חתום אולם לטענתה התבצע בפועל. לנוכח האמור, אני מורה על דחיית הבקשה למחיקת כותרת. לגופו של עניין כל צד טוען להפרת הצד השני את הסכמי השכירות וכן ישנה מחלוקת בנוגע להסכמי השכירות הרלוונטיים. כמו כן, יוטעם כי טענת הקיזוז אותה העלה המבקש מפורטת ומנומקת כנדרש.
אשר על כן, ולאור האמור לעיל, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הואיל וטענות המבקש עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה ומצריכות ליבון, אני מורה על מתן רשות להתגונן.
נוכח סכומה תידון התובענה בסדר דין רגיל.
התצהיר המבקש ישמש ככתב הגנה בתיק.