תא"ק 57458-12-15 עירית ירושלים נ' לנדאו ואח'

בפני בקשת רשות להגן של הנתבעים ביחס לחוב ארנונה על נכס מס' 0271, דירה ברח' סורוצקין 51 ירושלים (להלן: "הנכס"), לגבי השנים 1/6/06 – 31/12/15.

הנתבעים טענו להתיישנות, שיהוי, עשיית עושר שלא במשפט, חוסר תום לב וניצול כוחה של העיריה לרעה.

אומר בקצרה כי מצאתי לנכון לדחות טענת ההתיישנות ושיהוי כטענות לדחיה על הסף, בהסתמך על סעיף 8 לחוק ההתיישנות תשי"ח- 1958 ועל העובדה שאין חולק עליה כי הנתבעים הפרו חובם על פי סעיפים 325-326 לפקודת העיריות[נוסח חדש], לדווח לפחות מיום 29/12/12 כטענתם על החזקתם בנכס.

בכל מקרה יש להבהיר כי השנים שלגביהם יכולה אולי לחול התיישנות הן 2006-2008 וממילא לגביהם עומדת לנתבעים ההגנה הטובה לכאורה, לפיה רכשו הנכס רק ביום 2/12/07 מידיו של הבעלים דוד בנג'י, כאשר גם על פי ההסכם, החזקה אמורה להתקבל ביום 3/3/08.

אמנם בחוזה נרשם כי הנכס היה מושכר, אך התחייבות המוכר בחוזה היא להותיר הנכס פנוי מכל אדם וחפץ כתנאי לקבלת התשלום האחרון, ועל כן, אם השוכר המשיך להחזיק בנכס לאחר המסירה המשפטית, על הנתבעים להוכיח טענה זו.

לטענת הנתבעים קיבלו הנכס לידיהם רק ביום 29/12/12 – עד אז היה בחזקתו של ריימונד מויזס – אדם שהעיריה טוענת לגביו כי הוא חדל פרעון וחייב מיליוני שקלים ולכן מכתבו טעון בדיקה קפדנית. לא צורף כל מסמך המלמד על הסכם שכירות בין הנתבעים לבין אותו ריימונד, לא צורף נסח מקרקעין, על מנת לבדוק האם העיריה נתנה אישור לטאבו להעדר חובות, אם אכן חלים על הנכס חובות משנת 2006 הכיצד הנתבעים כרוכשים שילמו מלוא התמורה למוכר, מבלי שווידאו שעל הנכס לא רובצים חובות ארנונה.

נראה כי הנתבעים בוחרים לגלות טפח ולהסתיר טפחיים על אף שניתנה להם הזדמנות נוספת לתקן תצהירם, לפרש ולגלות כל המסמכים והמידע שברשותם הנוגעים לנכס.

לענין הטענות בדבר הריבית המופרזת שהחוב צבר, לא מצאתי בשלב זה בסיס לקבל טענות אלו, מכל מקום, שמורה לנתבעים הטענה, לגבי יתרת התביעה שלגביה תינתן להם רשות להגן.

פסק דין חלקי

משהודו הנתבעים בהחזקת הנכס מיום 29/12/12 , יש מקום ליתן פסק דין נגדם בגין חוב הארנונה מיום זה ועד יום 13/8/15, כפי שהוצג בתגובת העיריה – בסך של 46,786 ₪, לסכום זה יצטרפו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"ם-1980 החל מיום 13/8/15 ועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייבת את הנתבעים לשלם את האגרה בחלק היחסי שמגלם סכום זה וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החלטה זו ועד התשלום בפועל.

לגבי היתרה, הרשות להגן ניתנת בכפוף להפקדת סך של 30,000 ₪, אשר יופקדו בקופת בית המשפט עד לא יאוחר מיום 10/5/16. לא יופקד הסכום במועד הנ"ל, יינתן פסק דין על סך כולל של 80,000 ₪ ועל היתרה תינתן רשות להגן, באשר נראה כי סיכויי הנתבעים שלא לחוב בגין הארנונה לשנים 2006-2007 ויתכן גם לגבי שנת 2008 או חלקה, גבוהים.

פסיקתא תוגש בהתאם לפעולת הנתבעים – עד ליום 20/5/16.