תביעה להכרה בהורות משפטית מכח קשרי אחאות

תביעה להכרה בהורות משפטית מכוח קשרי אחאות.

המבקשת עתרה למתן צו הורות המכונן את הורותה על התינוק/ות אותם היא מבקשת להביא לעולם בהליך פונדקאות בחו"ל, לאחר עריכת בדיקה לסיווג רקמות בין התינוק/ות שייוולדו לבין ילדיה של המבקשת נ' ול', וזאת מכוח 'זיקה לזיקה' לאחיהם, בנסיבות בהן מדובר בעוברים מוקפאים שנוצרו מהביציות של אותה תורמת אנונימית שהופרתה באותו זרע אנונימי של ילדיה הנוספים של המבקשת.

טענות המבקשת

1. על פי הנטען בתביעה, המבקשת, כבת 53 שנים, היא אם יחידנית לחמישה ילדים – שניים מהם ילדיה הביולוגיים שנשאה ברחמה והופרו מתורם זרע אנונימי (א' וב' כבני 10 ו-12); אחת מהם מתרומה כפולה – ביצית וזרע- אשר הושתלו ברחמה (ג' כבת 7.5); והשניים הקטנים (נ' ול' כבני 5.7 ו- 3.6 שנים), אשר הופרו מאותו תורם זרע של הבת נ' ומתרומת ביצית מתורמת אחרת, והושתלו ברחמה.

    

2. על פי הנטען, נותרו 3 עוברים מוקפאים שנוצרו מהביציות של אותה תורמת אנונימית שהופרתה באותו זרע אנונימי של ילדיה הקטנים- נ' ול'- ולמעשה הם אחיהם הביולוגיים המלאים ובעלי זיקה גנטית לנ' ול', ואף מהווים אחיהם הביולוגיים למחצה של הבת ג' (מאותו תורם זרע).

    

3. טענת המבקשת כי לנוכח הקשר הגנטי האמור, אין היא יכולה לשאת בליבה את המחשבה כי העוברים המוקפאים שהם אחיהם הביולוגיים של ילדיה יושלכו לפח ובנסיבות אלה, בשים לב להיותה אישה אמידה מאוד וחשוב מכך- רואה בהורות ובהקמת תא משפחתי גדול, אוהב תומך ומפרגן- כייעוד של חייה -היא גמרה בליבה להביא ילד נוסף לעולם- אח ביולוגי לילדיה.

    

4. מסיבות רפואיות כמו גם לנוכח גילה אין היא יכולה לשאת הריון נוסף ולפיכך היא מבקשת לשכור את שירותיה של פונדקאית בחו"ל, ובנסיבות אלה היא עותרת לביהמ"ש על מנת שיתן צו הצהרתי מראש ובטרם תבוצע החזרת העוברים לרחמה של הפונדקאית, לפיו אם יוולד/ו תינוק/ות במסגרת הליך הפונדקאות, יינתן צו לבדיקת רקמות כאמור, ובהמשך לו יינתן פסק דין של הורות המכונן את הורותה של המבקשת על התינוק/ות שיוולד/ו מתוקף קשר ההורות בין המבקשת לבין בעלי הזיקה הגנטית – האחים הביולוגיים.

    

5. לטענתה, הזכות להורות הוכרה במשפט הישראלי כזכות יסוד חוקתית רמת מעלה, תוך שהובהר בפסיקה כי תנאי הכרחי למימושה הוא ההכרה המשפטית בהורות. ביחס להורות מכוח "זיקה לזיקה" הובהר בפסיקה כי גבולותיה משקפים הכרעה נורמטיבית של חברה נתונה, בזמן נתון, לגבי הנסיבות שבהן ראוי להטיל על פלוני מארג מסוים של חובות וזכויות כלפי ילדים עקב הקשר שלו אליהם כאשר העמדה העקרונית שביסוד הדברים היא של שוויון (בע"מ 4741/21).

    

6. הפסיקה הכירה בהורות של אדם מתוקף קשר הזוגיות בו נמצא אדם עם בעל הזיקה הגנטית ליילוד (זיקה לזיקה); בענייננו, עסקינן באם יחידנית אשר קשר ההורות בינה לבין ילדיה הנוספים בעלי הזיקה הגנטית אל היילוד שעתיד להיוולד הוא זה שיוצר את אדני הזיקה לזיקה להכרה בהורותה על היילוד. העוברים הם רכושה הבלעדי של המבקשת והיא בעלת הזכות הבלעדית לשמש כהורה להם. ככל שהייתה נושאת עוברים אלה ברחמה לא היה מתעורר כל קושי להכיר בהורותה על ילדים אלה (כפי שהוכרה כהורה ביחס לשלושת ילדיה הצעירים) רק העובדה כי היא נאלצת להסתייע בהליך פונדקאות (מסיבות רפואיות) מהווה מכשול בפני מימוש רצונות וזכותה היסודית לשמש כהורה על העוברים שבבעלותה, מכשול שמן הדין ומן הצדק להסירו.

    

7. בנסיבות אלה ביקשה כי ביהמ"ש יעשה צעד נוסף להתאים את ההלכה של צו הורות פסיקתי למציאות החיים של המבקשת ורבים אחרים כמותה שנזקקים לתרומה כפולה של ביצית וזרע על מנת לממש את זכותם היסודית להיות הורים ולפתוח את שערי ההורות גם למקרים בהם ההכרה בהורות תעשה מכוח קשר ההורות על אחים בעלי זיקה גנטית ליילוד העתידי.

    

8. עוד ציינה המבקשת כי הואיל וישנו קשר גנטי מובהק בין ילדיה לילדים שייוולד/ו ומאחר והליכי הפונדקאות בחו"ל יבוצעו על פי דין בהתאם לחוקי המדינה בה יתקיים ההליך הרי שבכך מוסר כל חשש מפני ניצול וסחר בילדים.

    

9. לאור האמור עתרה המבקשת ליתן פסק דין להורות המכונן את הורותה כאמור; ולהורות למשרד הפנים לרשום בכל מסמך רשמי במרשם האוכלוסין את התינוק/ות שייוולדו כילד הנושא את שם משפחתה של המבקשת.

    

   טענות המשיבה – ב"כ היועמ"ש

    

10. המשיבה התנגדה לסעדים המבוקשים ועתרה לדחות התביעה על הסף בשל העובדה כי מתן אפשרות לקביעת קשרי משפחה באופן המבוקש בהליך שבכותרת אינו אפשרי על פי דין והוא מנוגד להלכה הפסוקה (בע"מ 1118/14).

     

11. בית המשפט מתבקש למעשה בהליך זה להכיר בהורות ביחס לילד שלא בא לעולם מבלי שתתקיים זיקה גנטית או פיזיולוגית בין המבקשת לבין הילד שטרם נולד.

     

12. בדין הישראלי אין אפשרות לכונן או להצהיר על הורות ביחס לילד שטרם בא לעולם; וממילא אין אפשרות להכרה בהורות של המבקשת על ילד (ככל שייוולד) על יסוד זהות מקור תרומת הביצית ומקור תרומת הזרע בין הילדים שיוולדו לבין ילדיה של המבקשת (זיקה מכוח קשרי אחאות), ולפיכך גם לו יינתן צו לביצוע בדיקת גנטית ואף לו בדיקה כאמור תוכיח זהות מקור תרומת הביצית ומקור תרומת הזרע בין היילוד לילדי המבקשת, לא יהיה בכך כדי לבסס את יתר הסעדים המבוקשים במסגרת הליך זה (הצהרה על הורות של המבקשת על היילודים והוראות על רישומם בהתאם במשרד הפנים).

     

13. עוד טענה המשיבה כי בית משפט זה נעדר סמכות ליתן סעד שעניינו רישום במרשם האוכלוסין.

     

    תשובת המבקשת

     

14. בתשובתה שבה המבקשת על שלל טענותיה כפי שנטענו במסגרת בקשתה, ועתרה לקבל את בקשתה ולהתאים את ההלכה בעניין פסק דין של הורות למציאות החיים של המבקשת ואחרים כמותה אשר נזקקים לתרומה כפולה של ביצית וזרע על מנת לממש את זכותם היסודית להיות הורים ולפתוח את שערי ההורות גם למקרים בהם ההכרה בהורות תעשה מתוקף קשר ההורות בו הוא נמצא עם בעלי הזיקה הגנטית ליילוד- אחיו הביולוגיים של היילוד.

     

15. המבקשת טענה כי נימוקי המשיבה לפיהם יש לדחות הבקשה בשל העובדה כי הפסיקה לא הכירה בהורות על בסיס הסכמי – אינה רלוונטית לעניינינו שהרי הליכי הפונדקאות בחו"ל יבוצעו על פי דין בהתאם לחוקי המדינה בה יתקיים ההליך ותחת פיקוח של בית המשפט שם, והן בית משפט זה יפקח על ההליך מתחילתו ועד סופו במסגרת הצו לבדיקת רקמות ובמסגרת מתן פסק דין להורות.

     

16. עוד טענה המבקשת כי יש לדחות טענות המשיבה לפיהן ההכרה מכוח קשרי אחאות תיצור קשרי משפחה שלא היתה כוונה ליצור אותם (סעיף 12 לתגובה) שהרי במקרה דנן ההיפך הוא הנכון ולמבקשת קיימת כוונה ברורה ומפורשת להמשיך ולהגדיל את התא המשפחתי שיצרה בדרך של הבאה לאוויר העולם ילדים שהם אחים גנטיים של ילדיה שלה ולפיכך אין כל חשש ליצירת קשרי משפחה שלא היתה כוונה ליצור.

     

    דיון והכרעה

     

     

17. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לסוגיה משפטית שטרם נידונה בפסיקה – במסגרתה המבקשת עותרת להרחיב את ההלכה הפסוקה במצב של אם יחידנית, אשר מבקשת להביא באמצעות הליך פונדקאות בחו"ל ילדים שאין בינה לבניהם זיקה גנטית או פיזיולוגית, ולהכיר בכינון הורות על בסיס קשר גנטי של אחאות לשני ילדיה- אשר חולקים אותו מטען גנטי עם העוברים המוקפאים שטרם הופרו (זהות של תרומת הביצית ושל תרומת הזרע).

     

18. בהמשך להחלטתי מיום 19.1.25, ומשלא הוגשה עמדה אחרת על ידי מי מהצדדים בחלוף המועד, ההחלטה תינתן על סמך כתבי הטענות שהוגשו לפני.

     

19. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורתני כי בענייננו אין מקום להיעתר לתביעה, מהטעמים עליהם אעמוד להלן.

     

20. ראשית, לעניין הטענה המקדמית שהעלה ב"כ היועמ"ש לפיה עסקינן בתביעה תיאורטית – אכן, כפי שהמבקשת עצמה הבהירה "עניינה של התובענה דנן, בבקשת המבקשת ליתן צו הצהרתי מראש, ובטרם תבוצע החזרת עוברים לרחמה של פונדקאית, לפיו באם יוולד/ו תינוק/ות במסגרת הליך הפונדקאות, בית המשפט הנכבד יוציא מלפניו צו לביצוע בדיקה לסיווג רקמות...". (סעיף 1 לתשובתה).

     

21. על דרך הכלל, בית משפט זה איננו דן בשאלות תיאורטיות, ולא ידון  בסעד תאורטי הצהרתי גרידא. ראו: בג"צ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נ"ג (5) 241 (1999) (להלן- "עניין צמח");בע"מ 1225/21פלוני נ' פלונית(14.03.2021)‏; תמ"ש (משפחה באר שבע) 27693-12-22פלוני נ' פלונית(28.3.2024)‏.

     

22. כפי שהובהר לעניין זה בעניין צמח: "ההשלכה המעשית – האקטואלית – שיש להלכה שקובע בית-המשפט, משמשת לא אחת אמת-מידה ומבחן להיותה "נכונה" והולמת את המציאות. ככלל, ראוי שלא לוותר על מבחן יישומי זה, אלא במקרים נדירים ביותר; כאשר המדובר בסוגיה בעלת חשיבות מיוחדת, שהיעדר החלטה בעניינה כה מכביד על הציבור, עד שראוי הוא להפוך את בית-המשפט לפרשן "אקדמי", במקום פוסק בסכסוך אקטואלי."

     

23. עסקינן בתביעה ביחס לילד שטרם בא לעולם ואינו בעל מעמד משפטי כלשהו. ראו לעניין זה סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 בו נקבע כי "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו."

     

24. יפים לעניין זה אף דברי בית המשפט המחוזי בעמ"ש (מחוזי חיפה) 16843-09-21נציג היועץ המשפטי לממשלה חיפה נ' פלוני(17.1.2022)‏, לפיהם: "בהיעדר קטין ספציפי, אמיתי, בשר ודם, אין כל אפשרות לנהל דיון על טובתו התיאורטי"; ובה"פ (מחוזי חיפה) 599/92 נחמני נ' נחמני, תשנד(1) 142 (1993)‏:‏ "הכלל בישראל הוא, כי בטרם בא ילד לעולם, אין דנים, דרך כלל, בשאלת "טובתו", ועניין זה אינו יכול לבוא בשיקולי הולדת ילד בשלב הטרומי, בכפוף לחריגים מסוימים."

     

25. יחד עם זאת, סבורתני כי בענייננו, מדובר באותם מקרים חריגים בהם יש מקום וטעם ראוי לאפשר תביעה תיאורטית, בכדי לוודא מראש את האפשרות העקרונית להכיר בכינון הורות משפטית מבעוד מועד ולהימנע ממעשה לא חוקי בנידון ועשיית דין עצמי ו/או קביעת עובדות בשטח, עת עסקינן בעניין כה משמעותי של הבאת ילד לעולם (ראו למשל ההליך שנידון בבג"ץ 5771/12ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996(18.9.2014) וכן בע"מ 1118/14, פסקה 16 לפסק דינו של כב' השופט הנדל).

     

26. לגופם של דברים, בנדון דידן, לא מצאתי להכיר בכינונה של הורות משפטית מכוח יחסי האחאות, ככל שיתבררו, משעה שאין זיקה ביולוגית או פיזית בין המבקשת לבין הילד/ים שעתיד/ים להיוולד, ולא מתקיימת זיקה לזיקה בהתאם להלכה הפסוקה.

     

27. הדין הישראלי מכיר כיום בארבעה מסלולים שונים לקביעת הורות – מכוח זיקה גנטית; זיקה פיזיולוגית; "זיקה לזיקה"; ומכוח אימוץ. ראו: בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים (01.04.2015) - להלן: "בע"מ 1118/14".

     

28. המבקשת אינה נכנסת בגדרי אף אחת מן החלופות המתוארות.

     

29. במצב דברים זה, בנסיבות בהן לא מתקיימת זיקה ביולוגית או פיזית בין האם לילד שיוולד (מתרומת ביצית וזרע ובאמצעות פונדקאית)- לא הוכרה הורות אף לא ביחס לאישה נכה שביקשה לממש את זכותה להורות כאם יחידנית בפעם הראשונה בחייה (בע"מ 1118/14).

     

30. המבקשת מודה למעשה בבקשתה כי על פי המצב המשפטי אפשרות כזו אינה קיימת בדין הישראלי בעת הזו, ולפיכך עתרה במפורש להורות על הרחבה של ההלכה הקיימת ולעשות צעד נוסף על מנת להכיר בכינון הורות בנסיבות דנן מכוח "זיקה לזיקה" ולשייך את הזיקה - חלף זיקה בין בן הזוג בעל הזיקה הגנטית ליילוד לבין בן זוגו - לזיקה בין האחים של היילודים העתידיים, ילדיה הנוספים, שלטענתה הינם בעלי מטען גנטי זהה (אותה תרומת ביצית וזרע).

     

31. אלא שהמבקשת לא התמודדה בבקשתה עם ההלכה כפי שנפסקה בבע"מ 1118/14, שם נקבע מפורשות כי אין להכיר בהורות הסכמית וכי אין מקום להכיר במודלים חדשים של הורות מבלי שהדבר עבר הליך חקיקתי מסודר, שיבחן את מכלול השיקולים הצריכים לעניין; שכן מדובר הלכה למעשה ב"יצירתו של ילד", שיש לו השלכה הן על צדדים שלישיים (האם הפונדקאית, תורמי החומר הגנטי) ובעיקר על היילוד שייוולד – אשר אותם הסכמים בין מי שמבקש להיות הורה לבין יתר המעורבים ישפיעו באופן ישיר על היילוד, שאינו צד לאותם הסכמים, יובילו ללידתו ויעצבו למעשה את חייו. ראו: בע"מ 1118/14 פסקאות 19-20 ו-25 לפסק דינו של כב' הש' הנדל; ועמ"ש (מחוזי חיפה) 16843-09-21נציג היועץ המשפטי לממשלה חיפה נ' פלוני(17.1.2022)‏‏.

     

32. כפי שהבהיר לעניין זה כב' הש' הנדל בבע"מ 1118/14 "לסיכומו של עניין, ומבלי לטעת מסמרות בשאלה העקרונית האם ראוי יהא להכיר בעתיד במודלים נוספים של הורות בכלל, ובהורות הסכמית בפרט – סבורני כי הכרה שכזו מחייבת הליך חקיקתי סדור, שיבחן את מכלול השיקולים הצריכים לעניין. לא ניתן, גם במובן הדין הראוי, להכיר בדרך של צו הורות פסיקתי בנסיבות העניין בהסכמים שנכרתו בין המבקשת לבין יתר המעורבים בהליך ההולדה, ולהקנות על בסיסם מעמד הורות למבקשת". (פסקה 21 לפסק דינו); "...דווקא בשל רגישות העניין והשאלות החדשות שהוא מעלה, אין זה ראוי לתת לו מענה פסיקתי יש מאין, שלא במסגרת החוק. הדבר נובע מחשיבותו הרבה ביותר של הנושא, המחייבת כאמור פיקוח הדוק שיגן על זכויות כלל המעורבים בהליך, לרבות היילוד, וכן למנוע סחר בילדים...בהיבט המשפטי, ההכרה בשאיפה להורות אינה יכולה להוביל לתוצאה לפיה אדם יקבע על דעת עצמו, ושלא על פי דין, כי הוא ההורה הואיל והוא ליווה ויזם את התהליך, וחיבר מבחוץ בין כל המשתתפים..." (פסקה 26 לפסק דינו). ההדגשות אינן במקור- ה.ג..

     

33. וכדברי כב' השופט גרוניס בבע"מ 1118/14: "...כל עוד אין הסדר חקיקתי למקרה דוגמת זה שבפנינו, אין מקום שבית המשפט ימלא את מקומו של המחוקק. הכרה בהורות של המבקשת תאפשר בעתיד לכל זוג, לכל אשה ולכל גבר, שמצבם הרפואי אינו מאפשר מתן ביצית או זרע, ואינו מאפשר לאם העתידית לשאת הריון, להניע תהליך דומה לזה אותו הפעילה המבקשת. הכרה בתהליך כזה כיוצר הורות חוקית יהווה עקיפה של תהליך האימוץ, הקבוע בחוק. לדעתי, בית המשפט אינו רשאי ליתן גושפנקא לדרך זו בלא אסמכתא של המחוקק".

     

34. אכן, מעמדה של זכות ההורות הוכר כזכות חוקתית הנגזרת מהזכות לכבוד, לחירות, או לפרטיות, המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; אולם כפי שהבהיר כב' השו' מלצר בבע"מ 1118/14, זכות חוקתית מופשטת זו מקבלת צביון שונה כאשר מדובר בהורות שבאה כתוצאה מהולדה בדרך הטבע (שאז ככלל אין מקום להסדרה חיצונית לגביה), לעומת מצב בו היא פרי רביה בסיוע מאסיבי של טכנולוגיות ביו-רפואיות. במצב דברים האחרון, נדרשת השלמה סטטוטורית, ובאין כזו, התשתית הנורמטיבית הקיימת כיום בישראל, אפילו יש בה לפגוע בזכויות המבקשת דנן, אינה חורגת מתנאי "פסקת ההגבלה" הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. (פסקה 1-2 לפסק דינו של כבוד השו' מלצר).

     

35. לעניין זה יפים אף דברי ביהמ"ש המחוזי בעמ"ש (מחוזי מרכז) 45930-11-16 מדינת ישראל נ' אשר שחר (29.1.2017) (להלן – "עמ"ש 45930-11-16"), לפיהם:‏‏ "עוד יש לזכור כי לא בכל מקרה שבו מתאפשרת פעולה מסוימת בעקבות התפתחות טכנולוגית מצמיח הדבר בהכרח זכות בשדה המשפטי. וכדברי כב' השופטת ד' ברק-ארז בבג"ץ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות (2013) שם נדונה בקשתו של תורם זרע לבנק הזרע לחזור בו מתרומתו, בציינה: "מצבים אלה חוזרים ומעוררים את השאלה האם כאשר אפשרות פעולה מסוימת קיימת, כעניין מדעי וטכנולוגי, משמעות הדבר היא שאף קיימת זכות לעשות בה שימוש, וכן שאין להגביל את השימוש בזכות זו. בענייננו, מאחר שקיימת אפשרות טכנית לעשות שימוש במנות הזרע הנוספות של התורם, ההנחה שביסוד העתירה הייתה שניתן יהיה אף לעשות בהן שימוש, ללא הגבלה. אכן, הטכנולוגיה פותחת בפנינו אופקים חדשים, ומעניקה לנו אפשרויות בחירה נוספות. אולם, העובדה שאפשרויות טכנולוגיות ומדעיות מאפשרות נקיטת צעדים מסוימים אינה מקנה, כשלעצמה, זכות לעשייתם" (שם, בפסקה 32 לחוות דעתה)".

     

36. בענייננו, לא עלה בידי המבקשת לבסס כראוי את האפשרות לשקול את הרחבת הדין המצוי בנסיבות דנן להכרה בהורות משפטית מכוח קשרי אחאות, בהיעדר הליך חקיקתי מסודר בסוגיה זו.

     

37. לעניין זה יובהר כי בפסיקה, נדחה מודל "האחאות" כבסיס ל"תבנית משפטית", ראו: עמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 18255-07-20מדינת ישראל היועץ המשפטי לממשלה נ' פ'(21.3.2021)‏:

    "בבג"צ 3045/05 בן ארי ואח' נ' מנהל האוכלוסין במשרד הפנים (נבו 21.11.06) הבחינה המדינה בין "תבנית חברתית"; "תבנית חברתית בעלת נפקות משפטית מסוימת" ו"תבנית משפטית". ונסביר! התבניות החברתיות משקפות מודלים משפחתיים או בין אישיים שקיימים ומוכרים בחברה. ככל שיש לתבנית כזו השלכות חברתיות שונות, ויש לה, אשר אינן עולות לכדי סטטוס אישי משפטי בר רישום, מקבלת היא נפקות משפטית מסוימת (ידועים בציבור למשל). על מנת שתבנית זו, בעלת הנפקות המשפטית המסוימת, תהפוך לתבנית משפטית עליה לקבל גושפנקא של הדין. כך למשל, נישואין הם תבנית משפטית מוכרת להבדיל מידועים בציבור, לרבות ידועים בציבור בני אותו מין, שאין הם אלא תבניות חברתיות בעלות נפקות משפטית מסוימת בשל ההשלכות החברתיות הנובעות מהם. כך גם האימוץ, הוא תבנית משפטית מוכרת, כמו גם צווי ההורות הניתנים על פי חוק ההסכמים לנשיאת עוברים וההכרה בהורותה של הנתרמת ליילוד שנולד כתוצאת מתרומת ביצית לפי חוק תרומת ביציות.

    התא המשפחתי אליו נולדו שלוש הבנות – בנות לאותה תורמת ביציות (בסבירות האמורה) – מהווה אף הוא תבנית חברתית. לתבנית חברתית זו יש נפקות משפטית. לא מן הנמנע שבהיבטים מסוימים, משפטיים, תוכר האחאות החברתית של שלוש הבנות ותקבל משמעות מעבר להיבט החברתי שבה, בין בחקיקה (ראו חוקי הידועה בציבור) בין בפסיקה פרטנית שתפרש את ההיגד אח/אחות במעשה חקיקה מסוים, בהקשר לזכויות כאלה ואחרות, ככולל גם קשר אחאי מן הסוג שלפנינו. עם זאת, אין היא יכולה לעלות לכדי תבנית משפטית ולהירשם ככזו." (ההדגשות שלי-ה.ג.).

     

38. למעלה מן הצורך יוער כי לא הוצגו ההסכמים שנערכו בין המבקשת לבין תורמי המטען הגנטי, על מנת שניתן יהיה ללמוד מהם למשל על מספר הביציות שתורמת הביצית הסכימה לייעד לצרכי השתלה והאם הסכמתה ניתנה לתקופה מסוימת או בלתי מוגבלת (בהתאם לסעיף 16 לחוק תרומת ביציות, תש"ע-2010(. אף הטענה לפיה הליכי הפונדקאות בחו"ל יבוצעו על פי דין בהתאם לחוקי המדינה בה יתקיים ההליך ותחת פיקוח של בתי המשפט שם, אין בה להסיר החשש מפני סחר בתאי רבייה, עת לא הוצג כל הסכם פונדקאות קונקרטי לאישור, ולא ניתן לבחון את חוקיותו ומידת הפיקוח עליו, שממילא אמורה להתבצע גם על ידי בתי המשפט בישראל (בה אמור היילוד העתידי בו עסקינן לגדול ולחיות את חייו).

     

39. בשולי הדברים, באשר לטענת המבקשת המתייחסת לשלוש ה"עוברים" המוקפאים שנותרו מההליך בו נקטה לשם הבאת ילדיה נ' ול' לעולם, כאל "רכושה הבלעדי", אשר לה הזכות הבלעדית לשמש להם כהורה, אבהיר כי הפסיקה נמנעה להתייחס לתאי רבייה (זרע, ביצית או הביצית המופרית) כאל "נכס" וקבעה כי הם אינם יכולים להיחשב כנכס קנייני במובנו הטהור. השוו: לעמ"ש 45930-11-16, והמקורות שאוזכרו לעניין זה בפסקה 22 לפסק הדין.

     

40. לאור כל האמור, ובהיעדר הסדרה נורמטיבית בסוגיה זו, לא מצאתי להיעתר לתביעה ליתן צו הורות המכיר במבקשת כאם הקטינים שעתידים להיוולד באופן המבוקש מכוח הזיקה לאחיהם- ילדיה של המבקשת.

     

41. לנוכח המסקנה האמורה הרי שמתייתר הצורך להידרש ליתר הסעדים להם עתרה המבקשת.

     

42. בנסיבות העניין, לאחר שהתרשמתי מכנות כוונותיה של המבקשת וכמיהתה להעמדת צאצאים נוספים- אחים לילדיה, לא מצאתי להשית עליה הוצאות משפט.

     

43. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותסגור את התיק.

     

    הותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

     

    ניתנה היום, ו' שבט תשפ"ה, 04 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.