תביעה נ' חברת פרטנר ועובדת בחברה

תביעה על סך של 800,000 ש"ח לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לפי הנטען לתובע ולמשפחתו עקב כך שהנתבעת 2, עובדת הנתבעת 1, מסרה לאשת התובע מידע ביחס למנוי התובע, ללא הסכמתו. לפי הטענה, עקב המידע שנמסר לה, סברה אשת התובע, שלא בצדק, כי התובע בוגד בה. השניים פתחו בהליך גירושין, התא המשפחתי קרס והתובע ובני משפחתו סבלו עקב כך מפגיעה נפשית וכלכלית.

התביעה וטענות התובע

1.             התובע מנוי על שירותי הטלפון הסלולארי של הנתבעת 1 ( פרטנר).   
בזמנים הרלבנטיים לתביעה, הנתבעת 2 ( הנתבעת) עבדה כנציגת שיווק ומכירות של פרטנר "מדלת לדלת". לצורך עבודתה, החזיקה הנתבעת במחשב נייד שקיבלה מפרטנר, שהכיל מידע ביחס ללקוחות החברה, לרבות מידע על מנוי התובע.    
אשת התובע ( גב' א') ניהלה עסק בבית המגורים המשפחתי, והנתבעת נמנתה על לקוחותיה. בתחילת שנת 2008 הגיעה הנתבעת לגב' א' לצורך קבלת שירות ואז, בנסיבות שפרטיהן שנויות במחלוקת, הנתבעת מסרה לגב' א' מידע אודות מנוי התובע.

2.             לפי כתב התביעה, הנתבעת מסרה לגב' א' מידע רב ככל שחפצה, ובכללו: פירוט שיחות יוצאות ונכנסות, שעת ביצוע השיחות, יעדים מועדפים, שהתובע עצמו לא ידע אודותיהם וכן, מספר טלפון נוסף שהיה בבעלות התובע השייך לעסק שהיה אז בבעלותו. הכל ללא הסכמתו של התובע ואף בניגוד להוראתו המפורשות שלא להעביר מידע לאיש מלבדו (פניה שנעשתה לטענתו, כבר בסוף שנת 2007), תוך פגיעה בפרטיותו ובניגוד לחוק.

3.             לטענת התובע, במסגרת המידע שמסרה הנתבעת לגב' א', נמסר גם מידע שלפיו התובע ניהל שיחות טלפון רבות עם גב' ס', עמה היה התובע בקשר עסקי, במטרה לפתוח בית עסק לעיסוי. המידע גרם לגב' א' לחשוב שהתובע בוגד בה עם הגב' ס', אף שמדובר היה בקשר עסקי לחלוטין.

4.             לטענת התובע, מסירת הפרטים כאמור הביאה לקריסת התא המשפחתי ולפגיעה נפשית וכלכלית בתובע ובמשפחתו. גב' א' ביקשה להתגרש ממנו, ביתם פורק, ולאחר שנות נישואין רבות וילדים משותפים, התובע עזב את הבית ועבר להתגורר בבית הוריו. הילדים ניזוקו כתוצאה ישירה מהליך הגירושין. הוא עצמו נזקק לטיפולים נפשיים ו"עולמו חרב עליו בדמות גירושין והמשך תשלום הלוואות מתקופת הנישואין ותשלום חובות לרבות תשלום מזונות יחד עם מצב נפשי קשה ורעוע שהביאו לשבת מובטל מזה כחצי שנה". התובע הפך מאיש עסקים מצליח לנטל על משפחתו וחבריו, נעזר כספית בחברים ונפגעה ההזדמנות עסקית לפתוח בית עסק לעיסוי כאמור (ס' 43 לכתב התביעה. ראו גם ס' 7א ו-ב לתביעה, ס' 4-5, 20-21 לתצהיר התובע).

5.             לטענת התובע, הנתבעות הפרו את זכותו לפרטיות, הפרו את החובות המוטלות עליהן לפי חוק הגנת הפרטיות, לרבות חובת הסודיות שמוטלת עליהן לפי הדין ולפי ההסכמים, בכך שאפשרו שימוש במידע פרטי שלא נועד לפרסום ללא הסכמתו. חבות פרטנר נובעת גם מרשלנותה בהעסקת הנתבעת, שכבר הפרה בעבר פרטיות של לקוח אחר, בכך שלא דאגה להכשיר ולהטמיע כנדרש את איסור העברת המידע וחשיבות הגנת הפרטיות ובכך שסיפקה לנתבעת מחשב נייד שכולל פרטים כאמור ולא הגבילה ולא פיקחה על השימוש בו.

6.             הסעדים שהתבקשו בסך כולל של 800,000 ש"ח, הם כמפורט להלן, (כלשונם בתביעה, ס' 43-51):

                      א.               פיצוי בסך של 220,000 ש"ח בגין כספי מזונות והוצאות ראשוניות לייצוג בעניין הגירושין;

                      ב.               פיצוי בסך של 400,000 ש"ח בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות ופגיעה בפרטיות עבור כל הנזקים שפורטו בכתב התביעה;

                       ג.                50,000 ש"ח פיצוי ללא הוכחת נזק, בגין הפרת חוק איסור לשון הרע;  

                      ד.               50,000 ש"ח פיצוי בגין פגיעה בהזדמנות העסקית להקים עסק לעיסוי עם גב' ס' תוך הפרת חוק החוזים במסירת המידע בניגוד להתחייבות מפורשת ומשתמעת לא למסור מידע;      

                      ה.               50,000 ש"ח פיצוי בעוולת הרשלנות, "בגין האסון והחורבן שהביאה עליו התרשלות הנתבעות";

                       ו.                30,000 ש"ח פיצוי בגין כאב וסבל, טרחה טרדה, התרגשות ועוגמת נפש. 

7.             בסיכומים, התמקד התובע בתביעה לפיצויים בעילה של פגיעה בפרטיות ובעוולת הרשלנות אך עמד על קבלת פיצוי לפי ראשי הנזק הנ"ל, למעט התביעה לפיצוי בגין לשון הרע, שנזנחה. התובע ביקש גם, כי בית המשפט יעריך את הנזקים בין היתר, על דרך האומדנא נוכח הקושי בהוכחת נזקיו (ס' 22 לסיכומים).

8.             יש לציין, כי התובע הגיש לפרטנר תלונה על דליפת המידע. על יסוד תלונתו, נערכו חקירה ובדיקה פנימית של מחלקת אבטחת מידע בפרטנר ובסופו של דבר, הנתבעת פוטרה מעבודתה.

הליכים קודמים באותו עניין