1. בפני תביעת תחלוף שהגישה התובעת, בה עתרה לחייב את הנתבעת, להשיב לה תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחה, בגין נזקים שנגרמו לו ואשר הנתבעת אחראית להם, לפי הנטען, הכל כמפורט בכתב התביעה.
2. העובדות הצריכות לענין:
א. התובעת הינה חברת ביטוח המנהלת עסקים בישראל.
ב. נתן סלע עבודות עפר ואבן (להלן: "המבוטח"), רכש בארה"ב שתי משאיות שופכן, מתוצרת קטרפילד, דגם D350B, שנת יצור 82, מס' סידורי 35CB4586 (להלן: "המשאיות").
ג. המשאיות מורכבות מיחידת הנעה (קבינה) ומיחידת השופכן, אשר החיבור ביניהן הינו חיבור מפרקי, כאשר נעילת שתי היחידות והפיכתן ליחידה אחת מתבצעת ע"י החדרת פין פלדה בקוטר של כ- 40 מ"מ.
ד. התובעת היתה המבטחת של המשאיות וזאת, על-פי הרשימה הנספחת לפוליסת ביטוח מס' C/826 (ת3/), ותוספת לפוליסה מס' 3192 (סע' 3 לתצהירו של מר בנימיני, מנהל המחלקה הימית של התובעת, ת4/ ועמ' 9 לפרטיכל, ש' 8).
ה. ביום 5.6.91 הועמסו המשאיות על גבי האניהWorld Trader (להלן: "האניה"), בנמל ניו ג'רסי, לפי שטר מטען ,Wonyha 170026(יש מקומות שרשום בהם 170027), לצורך הובלתן לנמל חיפה.
ו. האניה עגנה בנמל חיפה ביום 26.6.91, ובמועד זה-או בסמוך לו - נפרקו המשאיות.
ז. במהלך הפריקה, ניזוקה קשות אחת המשאיות ( עמ' 31 לפרטיכל, ש' 10-11 וסע' 3 לתצהירו של מר מרדכי לנדאו, מנהל הרציף בו נפרקה המשאית). עובדות האירוע תוארו בדו"ח השמאות שערכו "נסטור שמאים ימיים בע"מ" הנתבעת (להלן: "דו"ח שמאות הנתבעת"):
"לפי הצהרה שנמסרה לנו ע"י מנהל הרציף ... מתברר כי ביום 27.6.91 בעת פריקת היחידה מסיפון האוניה כאשר היחידה היתה מעל הרציף בגובה של כ4- מטרים, השתחרר הכבל הקדמי אשר היה מושחל דרך 2 אוזני ההרמה המרותכים לפגוש הקדמי והיחידה נפלה ופגעה ברציף עם החלק הקדמי וכתוצאה מכך נזוקה בצורה קשה." (עמ' 2 בנ2/).
ח. התובעת מינתה מטעמה את השמאי דוד פצ'ניק, מחברת ד. פצ'ניק בע"מ, על מנת שיקבע את סיבת הנזק ויעריך את היקפו (להלן: "דו"ח שמאות התובעת").
ט. הסיבה לקרות הנזק היתה, העדרו ממקומו של הפין, אשר אמור היה לנעול את שתי היחידות, כמתואר לעיל (סע' 4 לתצהירו של מר לנדאו; עמ' 29 לפרטיכל, ש' 24-26; עמ' 30 לפרטיכל, ש'9-10,12-13, ודו"ח שמאות הנתבעת, נ2/, בעמ' 3; תרגום דו"ח שמאות התובעת עמ' 9, סע' 3), אם כי לא ברור מתי נעלם הפין האמור (ראה למשל: עמ' 9 לפרטיכל, ש' 27-28).
י. מיד לאחר קרות הנזק, נבדקה המשאית השניה, שהיתה עדיין על הסיפון ונתגלה כי גם היא לא היתה נעולה ע"י הפין האמור (ראה סע' 5 לתצהירו של מר לנדאו).
יא. התובעת שילמה למבוטחה את תגמולי הביטוח המגיעים לו, בגין הנזק שנגרם למשאית, בניכוי ערך השרידים, שנשארו בחזקת המבוטח, ובניכוי השתתפות עצמית, ובסה"כ סכום השווה ל - 41,375 דולר (ראה ת1/, ועמ' 7 לפרטיכל , ש' 7-8, 13-15).
יב. תביעת התובעת הוגשה במקור גם כנגד British Continental Shipping Lines (להלן: "הנתבעת מס' 1") אך במהלך קדם-המשפט, חזרה בה התובעת מתביעתה כנגדה, מאחר שלטענתה, זו פשטה את הרגל (עמ' 3 לפרטיכל, ש' 9-8 ועמ' 12 לפרטיכל, ש' 20).
3. זכות התובעת לתחלוף:
על מבטח התובע מכח זכות תחלוף (סוברוגציה), על-פי סע' 62 (א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, להוכיח אלה: ראשית, שהינו חב, על-פי פוליסת הביטוח, כלפי מבוטחו לשפותו בגין הנזק שנגרם לו; שנית, ששילם למבוטח את נזקו ושלישית, שהנתבע אחראי לפצות את המבוטח על נזקו. (ראה, למשל: המ' 62/119, פ"ד יז, 683, 687; ע"א 68/627, פ"ד כג (1) 239, 240, ע"א (חי') 80/108, פס"מ תשמ"א (ב) 441, 444). במקרה דנן, עיקר המחלוקת סבה סביב היסוד השלישי, לאמור, האם הנתבעת היא זו שאחראית לפצות את המבוטח על נזקו?
4. הפלוגתאות:
א. האם הנזק ארע כתוצאה מרשלנות הנתבעת?