תומרקין נ' דרכים שירותי דרך וגרירה בע"מ

פסק דין

התובע הנו בעלים של רכב מסוג סוזוקי. הנתבעת הנה חברה המעניקה שירותי גרר וחילוץ. תובע היה מנוי אצל הנתבעת מכוח פוליסת הביטוח שלו.

לטענת התובע, ביום 30.9.13 הזמין את הנתבעת לצורך שירותי גרירה. התובע הסביר כי יצא עשן לבן מהרכב ולכן החנה את הרכב ללילה בסמוך לביתו. לטענתו הנתבעת שלחה טכנאי, אשר בדק את הרכב ומצא כי קיים חור בצינור המפלט. התובע טוען כי הטכנאי מסר לו שהוא רשאי לנסוע ברכב למוסך, לצורך תיקון הנזק, ואין צורך בגרר. התובע טוען כי נסע ברכב, אך לאחר שהגיע למוסך התברר כי המנוע נפגע בשל היעדר נוזל קירור ברכב. הרכב תוקן והתובע דורש את עלות התיקון בסך 3,800 ש"ח.

הנתבעת טוענת כי התובע לא הזמין גרר, אלא שירותי חילוץ. הנתבעת טוענת כי טכנאי מטעמה זיהה חור בצינור המפלט ואכן הורה לתובע לנסוע למוסך. הנתבעת טוענת כי לא זכתה לבדוק את הרכב בזמן אמת ולכן נגרם לה נזק ראייתי.

הנתבעת העידה את הטכנאי מטעמה אשר חזר על גרסה זו. הטכנאי טען כי לא נמסר לו על נורה שדלקה והוא לא זיהה כל בעיה אחרת. בהמשך המציאה הנתבעת את פלט הקריאה, בו צוין כי הוזמן שירות "דרך וגרירה".

התובע הגיב וטען כי ככל הנראה שכח למסור שנדלקה נורה ולכן הדבר לא נרשם בטופס. התובע מדגיש כי בבדיקה במוסך לא נמצאה כל בעיה בצינור המפלט והוא כלל לא תוקן, אלא הבעיה הייתה במנוע והטכנאי לא זיהה אותה.

גרסתו של התובע עשתה עלי רושם מהימן ואני מקבלה כמשקפת את ההתרחשות העובדתית. אני נותן אמון בגרסת התובע לפיה הזמין גרר ולא שירותי דרך. התובע טוען כי מהרכב יצא עשן לבן ודלקה נורת מנוע ואני מקבל בעניין זה את גרסתו כאמינה. בנסיבות אלה, הגיוני שהתובע יסבור שיש להביא את הרכב באמצעות גרר למוסך, ואין לנסוע בו. מכאן הגיוני שכך ביקש. גם רישומי הנתבעת מחזקים גרסה זו שהרי השירות שהוזמן כולל "גרירה". יתכן והנתבעת נוהגת לשלוח ראשית טכנאי על מנת לבחון אם אכן נדרש גרר, או שמא ניתן לחלץ הרכב בנסיעה למוסך, אולם אין בכך לשלול את גרסת התובע, אשר מקובלת עלי.

התובע טוען כי עצתו של הטכנאי הייתה רשלנית, שכן טען שזיהה חור בצינור המפלט וקישר אותו עם יציאת העשן הלבן מהרכב. הטכנאי הדגיש כי בדק מים ושמן והכל היה תקין. התובע העיד כי כאשר הגיע למוסך, לא היו נוזלי קירור והתברר שלרכב נגרם נזק. מנגד, התברר שלא קיים כל חור בצינור המפלט. לאור מסמכי המוסך, אשר מצביעים על כך שלא היה נזק כלל לצינור המפלט, אני קובע כי הטכנאי שגה בזיהוי התקלה ולא היה נכון להורות לתובע לנסוע למוסך, אלא היה צריך לגרור את הרכב.

ביחס לנזק - אינני סבור שהתובע הוכיח כי הנסיעה למוסך, אשר הייתה בשל עצתו של הטכנאי, היא שהביאה לקרות מלוא הנזק. אין לדעת מה היה מצב הרכב טרם הנסיעה. העובדה שיצא עשן לבן, מעידה כשלעצמה על קיומה של בעיה שיתכן וגרמה כבר נזק כלשהו. נזכור גם שהתובע החנה את הרכב ליד ביתו ומקובל עלי שנסע כברת דרך עד שעצר והחנה את הרכב. היה על התובע להוכיח באמצעות מומחה לדבר, את טענתו והקשר הסיבתי שבין הנסיעה למלוא הנזק. זאת לא נעשה.

יחד עם זאת מקובל עלי כי הנסיעה החמירה את הנזק. הדברים הם בבחינת הגיון בריא ושכל ישר. בעת שהטכנאי הגיע המנוע פעל (לבקשתו) ולא נצפתה בעיה חמורה, כפי שנצפתה במוסך. יחד עם זאת, ניתן לראות אשם תורם בהתנהגות התובע. אם בדרך נדלקה שוב המנורה של תקלת מנוע ועשן יצא מהרכב, מדוע לא עצר התובע שוב את הנסיעה ומדוע המשיך לנסוע ? כמו כן ניתן לראות אשם מטעמו בכל שלא מסר למוקד שנדלקה נורת מנוע.

לאור כל זאת, אני קובע כי הנתבעת התרשלה עת הורתה לתובע לנסוע ולא גררה את רכבו, כפי שהיה עליה לעשות. יחד עם זאת, לתובע אשם תורם בקרות הנזק בנסיעה. אני מעריך את אשמו ב-20% .

יתרה מזו, לא הוכח הקשר הסיבתי בין מלוא הנזק לרשלנות הנתבעת, שכן אפשרי וסביר שטרם ההגעה למוסך נגרם נזק כלשהו.

על כן התובע זכאי לפיצוי חלקי, שכן הוכחה ברמה הנדרשת אחריות עקרונית, אך לא קשר סיבתי למלוא הנזק, אלא להחמרתו בלבד (וזאת הוכח ברמה הנדרשת). אני מעריך הנזק הקשור בנתבעת, כהגברת הנזק, בשיעור של 70% מהנזק הכולל . מכאן שהנתבעת אחראית לנזק בסך של 2,660 ש"ח ולאחר הפחתת אשם תורם, אחראית היא ביחס לסך של 2,128 ש"ח.

על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,128 ש"ח בצירוף 500 ש"ח הוצאות משפט. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות: להמציא לצדדים את פסק הדין.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ד, 03 יולי 2014, בהעדר הצדדים.