תו"ב 34297-08-14 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן נ' פורת ואח'

טענה בדבר הגנה מן הצדק – 

בישיבה מיום 30/3/2015 העלה הסנגור טענה לפיה השימוש בנכס, נשוא כתב האישום, כנכס מגורים נעשה בהסכמת המאשימה, אשר קידמה בברכה את מגורי הנאשם מס' 1 (להלן: "פורת") בנכס מושא כתב האישום. יתר על כן נטען כי התנהלות מטעה ומניפולטיבית מצד העירייה הובילה את הנאשמים לרכוש את הנכס, לשפצו ולעשות בו שימוש למגורים. דבר שהיו נמנעים מעשותו, לו ידעו כי המסמך, חתום בידי חיים כהן, מי שכיהן דאז כמהנדס העיר (להלן: "מהנדס העיר" ו/או "כהן") - לאו אישור הוא – כדברי פורת;

"אם הייתי חושב שאצטרך הליך נוסף כמו היתר בניה, לא הייתי רוכש את הנכס. מבחינתי עד שחיים כהן אמר לי לבקש היתר, זה נ/1 היה היתר" (פרוטוקול דיון מיום 4/5/15, עמ' 16, שורה 3-2).

ב"כ הנאשמים אשר עתר לביטול כתב האישום, נסמך על טענה מקדמית של דוקטרינת 'הגנה מן הצדק' ועל מנת לעמוד על טיב טענתו לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982, (להלן:"חסד"פ") אסקור תחילה את מסכת העובדות, אותה אחלק לפרקי זמן וציוני דרך הרלבנטיים להתנהלות בעלי הדין קודם להגשת כתב האישום.

עיקרי העובדות –

1. נגד פורת וזאב בורטינגר-שפר (להלן: "הנאשם 2") הוגש כתב אישום מתוקן, מיום 08/01/2015, המייחס לנאשמים שימוש חורג בנכס המיועד לתעשייה לצורך מגורים, ללא היתר כדין, החל מאפריל 2014.

   עבירה על הוראות סעיף 204 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"א – 1965.

2. הנאשמים הינם בעלים של אולם תעשיה, הממוקם בקומה החמישית של בניין תעשיה ברח' הרקון 9, רמת-גן, הידוע כגוש 6207, חלקה 299, חלקת משנה 23 (להלן: "הנכס"), אשר על פי היתר הועדה לתכנון ובניה של עיריית ר"ג, מיום 04/01/1965, השימוש בו הוא לתעשייה .

3. במהלך ביקורת של מפקח בניה, ממחלקת ההנדסה של עיריית ר"ג, מר עופר שובע (להלן: "שובע") באפריל 2014 בנכס, נמצא כי הנכס משמש למגורים.

4. הנאשמים ממשיכים להתגורר בנכס גם כיום, מגורים אילו ב- 2יח' דיור, אושרו כדבעי על ידי הועדה לתו"ב של ר"ג בתאריך 12/4/2015.