פסק
דין
מבוא
תביעה בעניין ליקויי בנייה נשוא דירה שנרכשה עלידי התובעת ברחוב דוד פולומבו 6/13 בביתהכרם בעיר ירושלים (להלן: "
הדירה") עלפי הסכם מיום 22/3/01 (להלן: "
ההסכם") כנגד הנתבעת (להלן: "
הנתבעת"). זו האחרונה הגישה הודעת צד ג' כנגד החברה הקבלנית המבצעת של הפרוייקט נשוא התביעה (להלן: "
צד ג'"). ביתהמשפט מינה את המהנדס והשמאי אייל שנהב כמומחה מטעם ביתהמשפט (להלן: "
המומחה" /"
מומחה בית המשפט") אשר זיהה בחוות דעתו קיומם של ליקויים, אמד את עלות תיקונם בסך של כ17,000 ש"ח, בצירוף מע"מ והעריך את התמשכות ביצועם בכ- 10 ימים.
פרוטוקול ביתהמשפט משקף את ההסכמה הדיונית שהושגה ולפיה יוכרע הסכסוך על בסיס סיכומי הצדדים ביחס לחוותדעתו של מומחה ביתהמשפט והנלווים. בסיכומיהם השיגו הצדדים על קביעותיו של המומחה ולהסתייגויותיהם אליהן אתייחס להלן:
דיון בהסתייגויות התובעת:
סף היציאה
1. באכח התובעת חולק על קביעתו של המומחה, לפיה לא קיים ליקוי ביציאה למרפסת הפתוחה בקיומו של סף בגובה 8 ס"מ. טענה זו הנה בעלת אופי מקצועי מובהק ולא מצאתי כל בסיס להיעתרות לה ולהעדפת חוותדעתו המקצועית של מומחה התובעת עלפני חוותדעתו של המומחה בעניין זה.
הליקוי האקוסטי
- לפי התובעת, יש להוסיף על קביעותיו של המומחה פיצוי בגין ליקוי אקוסטי, כיוון שזה ציין בחוותדעתו כי איננו מומחה בתחום האקוסטיקה.
אלא שעל מנת להצליח בטענה זו היה על התובעת לפנות לביתהמשפט מיד בסמוך לאחר הגשת חוותדעתו של המומחה (20/11/05) בבקשה למינוי אקוסטיקאי מטעמו. משלא הופניתי בסיכומים לקיומה של בקשה מסוג זה ולהתייחסותו אליה מצד המותב שדן בתיק באותה עת, לא ניתן היום ליתן לעמדה זו איזושהי אפקטיביות. אני דוחה אפוא את ההסתייגות.
שלח המדרגות
3. באכח התובעת סבור כי יש להוסיף על קביעת המומחה פיצוי בגין איהתאמה במידות שלח המדרגות וזאת; בהסתמך על המימצא בדבר קיומן של חמש מדרגות טרפזיות שמידתן בחלקן הצר מופחת מ17.5 ס"מ, כנדרש בתקנה 3.47 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל1970 (להלן:
"התקנות").
אכן, מומחה ביתהמשפט איתר קיומן של חמש מדרגות ברוחב שלח צר מכפי שנקבע בתקנות וציין, כי לנוכח "מחלוקת משפטית" בעניין חלותן של התקנות על מדרגות פנימיות בדירה אין הוא נוקב בהיקף ירידתהערך שהיא תוצאת הפגם.
לאחר בקשת הבהרה מצד ביהמ"ש במהלך כתיבת פסה"ד ציין המומחה כי היקף ירידת הערך ככל שתוכר, הינו בסך של 900$ ובכך הושלמה חוות דעתו.
פסיקת בתיהמשפט משקפת אמנם התייחסות סותרת להחלתם של כללי התקינה על אופן התקנת מדרגות פניםדירתיות וזאת נוכח אי הבהירות הקיימת בנוסח התוספת לתקנות. שורש הספק הינו בכך שבפרק ג' לתוספת השנייה, המוכתר בכותרת "אמצעי יציאה מבניין", קיימת התייחסות "מעורבת" לסטנדרטים הנדרשים לגבי סוגים שונים של מדרגות - בין היתר, אלה הנמצאות בחדרי מדרגות ואלה הממוקמות בתוך דירה, אותן נהוג לכנות "מדרגות פנימיות", וכך תכונינה להלן. בעוד שבמקרים מסויימים נקבע כי הרוחב המינימאלי הנדרש למדרגה טרפזית בתקנה 3.47 אינו חל על מדרגות פנימיות, נקבע במקרים אחרים על בסיס אותן עובדות, כי יש חלות לקביעה זו על התקנתן של מדרגות פנימיות. "מחלוקת פוסקים" זו המבטאת עמדות פרשניות נוגדות לא הוכרעה, במובן זה שלא קיימת פסיקה של ביתהמשפט העליון בעניין.
ניתן לזהות באי העקביות שנוצרה בפסיקה שלוש אסכולות עיקריות:
האחת, קובעת כי אין תחולה למינימום רוחב במדרגות טרפזיות פנימיות בדירה, השנייה, קובעת כי יש תחולה לדרישה גם על מדרגות פנימיות בדירה, ואילו השלישית מציעה להתייחס לאספקט הבטיחותי ולהכריע עלפיו. היינו, בכל מקום שההפחתה ברוחב "מייצרת" אלמנט סיכוני, ייקבע קיומו של פגם ללא זיקה ישירה לשאלת תחולת התקנה.
על חסידיה של השיטה הראשונה נמנים כב' השופט חטיב מביהמ"ש המחוזי בחיפה בת.א. 638/98, כב' השופטת מארק הורנצ'יק מבימ"ש השלום בת"א בת.א. 123565/00, כב' השופטת ניב מבימ"ש השלום בת"א בת.א. 113981/00 וכב' השופט בןחיים מבימ"ש השלום בת"א בת.א. 122766/01. על תומכיה של הגישה השנייה נמנים כב' השופט אלון מביהמ"ש המחוזי בב"ש בבר"ע 554/04, כב' השופט צרפתי מבימ"ש השלום נצרת בת.א. 6968/02 וכב' השופט קינר מבימ"ש השלום בנתניה בת.א. 2651/00. השלישית לעומת זאת מוצאת את ביטויה בע"א 804/95 (כב' השופט ביין) מביהמ"ש המחוזי בחיפה, בת.א. 1618/97 (כב' השופטת ברון) מביהמ"ש המחוזי בת"א, בת.א. 10493/97 (כב' השופט מוסק) מביהמ"ש השלום בירושלים ובת.א. 101179/99 (כב' השופטת סימון) מביהמ"ש השלום בת"א.