פס"ד בתובענה למזונות של קטינות

עניינה של תובענה זו מזונות בנותיהן הקטינות של הצדדים, ילידות 2008; 2012 ו- 2014.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1. הצדדים נשאו כדת משה וישראל בשנת 2006.

    

2. לשני הצדדים אלו נישואים שניים כאשר לבעל 4 ילדים בגירים מאשתו הקודמת וילד נוסף ממערכת יחסים קודמת ולאם שלושה ילדים בגירים.

    

3. מזונות זמניים עבור הקטינות הכוללים אחזקת המדור נפסקו לאב ביום 07/04/2020 ואלו הועמדו על סך של 4,200 ₪. כן חויב האב במחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.

    

4. בפסק דין בתיק 469-03-20 מיום 08/02/2022 נקבע שתהא לשני ההורים אחריות הורים משותפת, כאשר בית האם יהיה הבית העיקרי בו יתגוררו הבנות והיא תשמש כהורה משמורן לצורך קבלת הטבות מהרשויות. עוד נקבע כי כל עוד האב מתגורר באילת, זמני השהות יתקיימו אחת לשבועיים כאשר האב יגיע בסופי שבוע וייקח את הבנות משעה 12:00 ועד 20:00 בשבת. בנוסף, ככל שהאב ישוב להתגורר עד 20 קילומטרים ממקום מגורי האם, יתקיימו זמני שהות פעמיים בשבוע בימים שלישי וחמישי בין השעות 16:00-20:00 וכל שבת שנייה בין 12:00-16:00. נכון להיום האב מתגורר בקראוון במושב ... הסמוך לעיר מגורי האם.

    

    

    

   טענות האשה

    

5. הבעל שהיה בעבר בהליך פשיטת רגל, נהג לרשום רכושו על שם ילדיו הבגירים. כך דאג לרשום הבית בו מתגוררים הצדדים ואותו בנה וכן יחידת דיור שהושכרה על ידו לצדדי ג', על שם בנו הבגיר מנישואים קודמים. בתצהירה טענה התובעת כי הדירה הועברה על שם גרושתו וכך גם דירה חדשה נרכשה לטובת הגרושה.

    

6. עוד ציינה ביחס לדירה בה מתגוררת עם הקטינים כי זו שייכת לבני הזוג והושקעו בה כספי הקופה המשותפת וכספי האשה.

    

7. הבעל נוהג לקבל קצבאות נכות מהרשויות ולמרות שאינו יכול לעבוד לכאורה, בפועל הוא עובד בצורה שוטפת כקבלן בניין, קבלתן עבודות עפר ומבצע בנייה בפועל ויש לו מספר רכבים. כך מצהיר הבעל שהוא בכסא גלגלים, אולם בפועל נצפה פעמים רבות כשהוא נוסע ברכב, הולך ברגל לבד וללא עזרה. אין ספק שהבעל היה חולה אולם לא כפי שמבקש לתאר.

    

8. הבעל מסתיר הכנסותיו ואינו מצהיר עליהן. כך גם אינו משלם המזונות שנקבעו והתובעת גובה אותן מביטוח לאומי ואת היתרות מנסה לגבות בהוצאה לפועל. הכנסותיו בפועל הן מקצבאות של אלפי שקלים מהמוסד לביטוח לאומי; דמי שכירות מהדירה העליונה בסך של 2,000 ₪; עבודה כקבלן ונהג משאית וקצבאות שונות וכספים מביטוחים לאור מחלתו של שחמת הכבד.

    

9. הבעל מסתובב עם גרושתו ומתגורר בבית שרכש על שמה בעיר ... ויש לו חסכונות וקצבאות שונות וכספים אצל אחרים בהיקף שאינו ידוע לה.

    

10. הנתבע טען בבית הדין טענות הפוכות מאלו שטען בבית המשפט, שם טען כי קנה רכישות בעשרות אלפי שקלים במזומן.

     

11. התובעת עצמה נמצאת בפשיטת רגל מאז חודש 4/2018 וזאת לאור חובות שנותרו על שמה. התובעת קבלה הפטר ומשלמת כיום 600 שקלים לקופת הנשייה למשך חמש שנים.

     

12. הבעל אינו לוקח הבנות בכלל, הפסיק הקשר עם הבנות הגדולות ומקיים קשר ארעי בלבד עם הבת הקטנה.

     

13. נטל גידול הבנות רובץ על האשה באופן מלא.

     

14. בכתב תביעה עתרה לתשלום מזונות ומדור הקטינות בסך של 6,230 ₪ בצירוף מדור ככל שיידרשו לצאת מדירת המגורים ומחצית הוצאות רפואיות חריגות וחינוך.

     

    טענות הנתבע

     

15. מנגד טען הנתבע כי הוא חי מהיד לפה ומסתייע מבתו המסייעת לו להתקיים באופן בסיסי ביותר ואילו התובעת הינה אשה בריאה ובעלת כושר השתכרות גבוה.

     

16. לנתבע אין כל דירה בבעלותו ומעולם לא העביר לגרושתו כל דירה והדירה בה התגוררו בני הזוג שייכת לבנו של הנתבע, אשר רכש אותה עוד בטרם הכירו בני הזוג והצדדים מתגוררים בדירה בהתאם להסכם שכירות.

     

17. יחידת הדיור המושכרת מהווה חלק מבית המגורים והתובעת היא שנוטלת את דמי השכירות. אציין כי בעניין זה ניתנה החלטה ובפועל, הנתבע הוא זה שגובה את דמי השכירות.

     

18. הבעל סובל מנכות בשיעור 75% אינו עובד ואינו מסוגל לעבוד. הוא סובל מבעיות חמורות בעמוד השדרה, לחץ דם גבוה ועוד.

     

19. הבעל מעולם לא חזר לגרושתו, לא הפריש לה כספים והיא מנהלת זוגיות יציבה מזה כעשרים שנה.

     

20. מצבו הכלכלי רעוע ביותר, עד לאחרונה נמצא בהליך פשיטת רגל והוא הופטר מחובותיו.

     

21. בתצהירו ציין הנתבע כי הוא סובל משחמת כבד, בעל קצבת נכות של 100% וכיום ממתין להשתלת כבד, מסתייע בהליכון ואינו מסוגל לבצע כל עבודה ואף אושפז בשנה האחרונה בבתי חולים כשבעה חודשים במצטבר.

     

22. הוא מתקיים מקצבת נכות בגובה של 5,686 ₪ וחובותיו בהוצאה לפועל עומדים על כ- 180,000 ₪.

     

23. הוא מתגורר בקראוון נייד השייך לבנו ומאחסן הציוד שלו ברכב בעוד התובעת מתגוררת בדירה השייכת לבנו מבלי לשלם דמי שכירות וחשבונות.

     

24. התובעת הרוויחה בעבר משכורות גבוהות של כ- 14,000 ₪ בממוצע, אך עם הגשת כתב התביעה החלה לעבוד בעבודות מזדמנות ובמספר מצומצם של שעות ותלושי השכר שהציגה אינן משקפים פוטנציאל השתכרותה.

     

    דיון

     

25. שני הצדדים יהודים ובעניין זה, כידוע לכל, בבע"מ 919/15 קבע כבוד השופט פוגלמן כי:

    "דעתי היא כי האיזון בין מכלול השיקולים שעליהם עמדנו תומך באימוץ פרשנותה החלופית של תקנת תש"ד שלפיה בגילאי 6-15 תחול על שני ההורים האחריות למזונות הילדים מדין צדקה, וכי חלוקת החיוב ביניהם תיעשה על סמך יכולתם הכלכלית היחסית מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה, כמו גם יתר נסיבות העניין. (שם, פסקה 142)

     

    הנה כי כן, פסק הדין חל כל מקום בו מדובר בקטינים מעל גיל שש עד 15 וכך אף פורש בפסיקה שלאחר פסק הדין.

     

    עוד נקבע בעמ"ש 33549-04-16 על ידי כבוד השופט שנלר (פורסם ביום 2/11/2017):

    "מכל מקום, דומה כי בפרשת פלוני לא נזקק בית משפט לפתרון זה או אחר, בהתחשב בחובת האב האמורה, אלא בסיס פסק הדין, ביטול אותה פרשנות שתוצאתה חיוב אב במזונות הכרחיים בגילאים האמורים, וכי על כן יש לראות את כל חיובי המזונות מדין צדקה, כשלעניין זה שווים האב והאם. ההנמקה בתמצית, כי יש לפרש את תקנות תש"ד, באופן שלאחר גיל 6 החיוב במזונות הוא מדין צדקה בלבד.

    אכן, בית המשפט ציין כי עניינו של פסק הדין במשמורת משותפת...עם זאת, מעת שבית המשפט קבע את השינוי בתפיסה העקרונית, אודות מקור החיוב של המזונות לאחר גיל 6, סבורני כי יש להחיל את העיקרון בכל מקרה בו דנים אנו בשאלת מזונות ילד מעל גיל 6".

     

26. הנה כי כן, מתברר כי פסק הדין אינו חל רק מקום בו עסקינן במשמורת משותפת, אלא מדובר בפסק דין ששינה הלכות קיימות שכן אין חיוב של האב בצרכים הכרחיים של הילדים עד גיל 15 ואז חבות שיוויונית. כך גם אין יותר אבחנה בין צרכים הכרחיים בהם יישא האב לבדו לבין צרכים מדין צדקה, בהם יישאו שני הצדדים בהתאם להכנסותיהם הפנויות.

     

    בהתייחס לאופן יישומו של פסק הדין, הרי שנקבעו הפרמטרים בהם על הערכאה הדיונית לקבוע ממצאים עובדתיים לצורך פסיקת מזונות. בעניין זה קבע כבוד השופט שאול שוחט בעמ"ש 14612-10-16 (פורסם ב- 20/12/2017) על הערכאה הדיונית לקבוע ממצאים ביחס לפרמטרים הבאים: צרכי הקטינים; יכולות כלכליות של ההורים, מכל מקור שהוא לרבות שכר עבודה; קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים האחד מול רעהו וחלוקת משמורת בפועל.

     

    מכאן שבע"מ 9/9/15 חל גם בנסיבות בהן אין מדובר בקטינים הנמצאים במשמורת משותפת והקביעות לעיל הן המסגרת אותה אמורה לבחון הערכאה הדיונית בעת פסיקת המזונות.

27. עוד נקבע בפסיקה כי נתון נוסף אותו יש לקחת בחשבון הינו שיעור השהות- חישוב הצרכים שאותם מספק האב לקטינים בעת שהם שוהים אצלו. אופן חישוב שיעור השהות נקבע באמצעות חישוב ימי השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים ובלבד שמדובר במספר ימים מינימלי המצדיק לקיחה בחשבון של צרכי הילדים שהינם תלויי שהות.

     

    כן נקבע בפסיקה כי:

    "איננו סבורים שיש לעשות תחשיב מתמטי דקדקני ודווקני, כפי שנוקטות רבות מהערכאות ואף חלק ממאמרי המלומדים שפורסמו מיד ובסמוך אחר פרסום הילכת בע"מ 919/15 אלא יש מקום, לטעמנו, לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה עליו מוטל עיקר הנטל בגידול הקטינים ומתוך כך לשקלול – לאו דווקא מתמטי מדוייק – של הפרמטרים הנזכרים וזאת מתוך הנחה כי - כדוגמה בלבד – אפשר שגם אם יחס זמני שהיית הקטינים אצל ההורים עומד על 70% אצל האחד ו – 30% אצל האחר, הרי שההורה שהקטינים מצויים עמו מירב הזמן משקיע בעניינם השקעה גבוהה יותר באופן ניכר מהשקעתו של ההורה האחר שמתבטאת לא רק באותו יחסי מתמטי אחוזי של זמני השהייה– הכל כמובן תלוי נסיבות".

    (ראו לעניין זה עמ"ש 11623-07-17, פורסם ביום 24-06-18) ולשיטתי מגמה זו לפיה אין צורך לערוך תחשיב מתמטי היא הראויה מהטעמים שפורטו לעיל

     

    לאורם של הכללים לעיל, אקבע מזונות במקרה דנן.

     

28. הכנסות האשה

     

    התובעת צרפה תלושי שכר לאחד עשר חודשים. בחלק מהחודשים צרפה תלושי שכר ממקומות עבודה הנחזים כשונים. כך או כך, הכנסתה הממוצעת נטו עומדת על סך של כ-3,000 ₪.

    בעניין זה אציין כי לא מצאתי כל בסיס ולא הוכחה טענת האב לפיה בעבר השתכרה התובעת כ- 14,000 ₪ לחודש ודינה דחייה.

     

    עם זאת, עיון בתלושי השכר של התובעת מלמד כי עבדה בחצי משרה לערך. התובעת לא נמקה מדוע עבדה באופן כזה. אומנם בתצהירה ציינה כי עבדה במהלך השנים המשותפות בעבודות מזדמנות מאחר והנתבע לא רצה שתעבוד. התובעת גם הוסיפה וציינה כי מאז מאי 2021 היא עובדת בשכר מינימום במפעל לייצור פלסטיק בעיר ..., כפועלת.

     

    התובעת צרפה מספר תלושי שכר ממקום עבודתה הנוכחי (לא ברור לי מדוע לא צרפה כולם ובמיוחד כשהתצהיר הוגש בחודש ספטמבר 2021). כאמור לעיל, מעיון בתלושים עולה כי אינה עובדת במשרה מלאה.

    בנסיבות אלו, מצאתי מקום להעריך כושר השתכרותה על שכר המינימום כיום ולהעמידו על סך של 5,300 ₪.

    בשים לב לכך שכיום מתגוררים האשה והקטינים בדירה הרשומה על שם גרושת הנתבע, אין לה הוצאות מדור והכנסתה הפנויה עומדת על סך של 5,300 ₪.

     

29. הכנסות האיש

     

    האיש טען כי נוכח מצבו הרפואי הוא אינו עובד ונסמך על קצבאות הביטוח הלאומי. אומר כבר עתה כי לא מצאתי מקום ליתן אמון בדבריו ואנמק. בכל הנוגע לקצבאות אותן מקבל מהמל"ל טען האיש בתצהירו מיום 13/10/2021 כי קצבתו עומדת על סך של 5,686 ₪ לחודש.

    ברם, עובדה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהחל מחודש יוני 2021 החל לקבל בנוסף לקצבת הנכות גם קצבת שירותים מיוחדים והקצבה אותה מקבל מהמל"ל לאחר ניכוי חובות (ככל הנראה לתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו בגין חוב המזונות) עומדת על סך של 6,970 ₪ נטו וכך גם העיד האיש בעמוד 12 לפרוטוקול מיום 09/11/2021, שורה 12.

     

    כמו כן, הוכח בפניי כעולה מהסכם השכירות שנערך בין האיש לבין הדיירת שהתגוררה ביחידת המגורים הנמצאת על השטח בו בנוי הבית בו מתגוררת האישה, כי דמי השכירות בגינה שולמו לאיש ובעניין זה אף ניתנה החלטה על העברתם כאמור על ידי ביום 13/05/2020.

    כאמור, דמי השכירות כעולה מהסכם השכירות שצורף על ידי האשה עומדים על סך של 1,800 ₪ ובנוסף משולם על פי הסכם השכירות סך נוסף של 250 ₪ עבור חשמל כאשר הסכומים הללו מועברים לאיש ובסך הכל מקבל האיש עבור השכרת היחידה סך של 2,050 ₪. בעניין זה אומנם טען הנתבע כי דמי השכירות עומדים על סך של 1,700 ₪ ומועברים לבנו, אלא שלא הציג בפניי חוזה שכירות אחר מזה שהוצג בפניי ולא הוכח כי הכספים הללו עברו או מועברים בפועל לבנו.

     

    אשר על כן, סך כל הכנסות בפועל של האיש עומדות על סך של כ- 9,000 ₪.

     

30. האם לאיש הכנסות נוספות מעבותו כקבלן כטענת האישה?

    אומר כבר עתה כי התנהלותו של האיש מעוררת תהיות רבות. האיש התייצב לכל הדיונים כשהוא יושב על כסא גלגלים ולטענתו אינו מסוגל לעמוד ואינו מסוגל לעבוד. יחד עם זאת, הוצגו בפני על ידי האשה תמונות רבות בהן האיש נראה בריא ועומד ללא כל בעיה על שתי רגליו. עוד הציגה האישה במעמד הדיון, תמונות שצולמו יום קודם לכן עת הגיע לתקן מכונת הכביסה בביתה. מעיון בתמונות האיש נראה עומד ללא כל קושי על שתי רגליו, מזיז בעצמו את מכונת הכביסה ואת המייבש, אשר מונחים אחד על השני ומתקן את צינור מכונת הכביסה. אומנם כשנשאל על כך העיד האיש כי הוא בקושי מצליח לעמוד על רגליו למספר דקות מצומצם (למרבה הצער אמירה זו לא נרשמה לפרוטוקול) והבת המשותפת היא זו שהזיזה המכונה, אלא שנוכח גילה של הבת ומעיון בתמונות, מוטב היה לו טענה זו לא היתה נטענת. בסיכומיו ציין בא כוחו כי לא ברור מתי צולמו התמונות. עם זאת הוכח די הצורך כי התמונות בהן האיש מתקן את מכונת הכביסה צולמו יום לפני ישיבת ההוכחות ומהן ניתן ללמוד בוודאות כי האיש אינו נזקק כל הזמן לכיסא גלגלים ובהחלט מסוגל לבצע עבודות גם אם מדובר בעבודות מינימליות.

    עוד הוצגו בפניי תמונות נוספות של האיש אוחז פטיש ביד ונצפה כמתקין קורות עץ על פני רצפת בטון, עומד על סולם שעל הסולם ניצבת קופסא הנחזית כקופסת שפכטל או צבע ובידו מחזיק כלי עבודה ובעניינן טען האיש כי לא ברור מתי צולמו. אכן לא ברור מתי צולמו התמונות, אולם יש בכך בכדי לבסס הטענות לפיהן ביצע ומבצע עבודות שיפוץ ובהיעדר ראייה ספציפית להחמרה בשנים האחרונות במצבו הבריאותי, התרשמתי כי אכן עובד בפועל. הנתבע צרף מספר מסמכים רפואיים מצומצם אולם מהם לא הוכח כי נפגע כושר עבודתו או כי מתקשה לעמוד על רגליו ולכן נראה כי האיש עובד בפועל והתרשמתי כי התנהלותו בפועל, נועדה אך להשפיע על החלטת בית משפט בעת קביעת מזונות בנותיו.

     

    על אף האמור, לא הוכח מה הסכומים אותם מרוויח האיש ולא הוצגה כל ראייה לעניין זה. משכך ושעה שלא הוצגו ראיות מוחשיות, אין ביכולתי לקבוע עד כמה האיש עובד בפועל. עם זאת , התרשמתי כי ביכולת האיש לבצע עבודות תיקון מינימליות חרף טענותיו וחרף נכותו ואלו נעשות בפועל . בנוסף, בבעלותו שני רכבים הרשומים על שמו ורכב נוסף בחזקתו הגם שאינו רשום על שמו, ללא הסבר מניח הדעת שעה שלטענתו הוא חייב כספים רבים ומתפקד בקושי רב. אומנם בסיכומיו טען בא כוחו כי הנתבע לא אמר שהוא לא יכול ללכת אלא שהוא מסתייע בהליכון ומתנייד בכיסא גלגלים אולם לאור התמונות שהוצגו לי יום לפני הדיון, התרשמתי כאמור כי מדובר במצג שנועד לעיני בית משפט ועל מנת להשפיע על החלטתו ובמיוחד כשלא הוצגו די אסמכתאות בנוגע לצורך בשימוש בכיסא גלגלים. בנסיבות אלו, אני קובעת כי חרף מצבו הרפואי הנטען של הנתבע, הכנסתו של הנתבע בנוסף לקצבאות להן זכאי עומדת לכל הפחות על סך של 2,500 ₪ לחודש.

     

31. עוד נתתי דעתי לעובדה שהנתבע הוא חייב מנוסה מזה שנים רבות. הוכח די הצורך כי הנתבע נמנע מלרשום נכסיו על שמו. כך הוכח שקראוון שבבעלותו נרשם על שם בנו ולכך אדרש להלן. בנוסף, לא מצאתי הסבר מניח הדעת להעברות הכספים שבוצעו על ידי הנתבע לגיסתו ולעובדה שרכב נוסף בו עושה שימוש אינו רשום על שמו. עוד תמוה בעיני כיצד דירה שנטען כי בבעלותו רשומה על שם גרושתו כאשר קודם לכן היתה רשומה על שם בנו. כך גם המשק בו מתגורר רשום על שם אחיו ואף גרושתו של הנתבע מתגוררת בו .

     

32. בכל הנוגע לבית בו התגוררו הצדדים, מצאתי מקום לקבל עמדת האשה ואנמק. תחילה אומר כי התרשמתי שהסכם השכירות שהוצג בכתב ההגנה וצורף על ידי הנתבע אינו משקף את המצב העובדתי ביחס לבית. הנתבע צרף הסכם שכירות לבית שנערך בינו לבין בנו לתקופה של שישה חודשים מיום 3/04/2019 ליחידת דיור בשטח בו נמצא הבית בו התגוררו הצדדים ובו נרשם כי השוכר רשאי להשכיר חלק מהבית חדר/ יחידה ומחויב להשיבה בתום חוזה השכירות. לתצהיר התובעת צורף הסכם שכירות שנערך בין הנתבע לדיירת ברחוב ... בעיר... ונערך ביום 10/08/2019. יוער כי לא כל ההסכם צורף לעיוני, ברם הנתבע לא הכחיש שמדובר בהסכם שנערך על ידו. הנתבע שלשל לידיו את דמי השכירות מהדיירת. לנתבע לא היה כל הסבר מניח הדעת לכך שההסכם נערך על ידו ולא על ידי בנו שהוא לכאורה בעל הנכס. כך גם תמוה שבהסכם שערך עם בנו נרשם שהשכירות היא לשישה חודשים בלבד שעה שאין מחלוקת כי בני הזוג מתגוררים בבית שנים ארוכות והוא שופץ בעבר על ידי הנתבע ויתכן כי הסכמי השכירות נועדו לקידום ההליכים בעניינו של הנתבע.

     

33. כך גם התברר מחקירת הנתבע כי הוא השקיע מאות אלפי שקלים בשיפוץ הבית. עוד העיד הנתבע ששילם קנס שהוטל עליו בגין בנייה בלתי חוקית של הבית בסך של 10,000 ₪ ובנו כלל לא ידע על כך שבנה על הקרקע את הבית ללא אישורים. אין זה סביר בעיני שבעל הנכס לא ידע על בנייה לא חוקית המתקיימת בו, לא חויב בקנסות בגין הבניה אלא מי שחויב הוא הנתבע שרק מתגורר בבית כדייר. הנתבע השכיר הנכס ולאחר שנרשם על שם בנו, הועבר הבית באופן לא ברור ונרשם על שם גרושתו בסמוך למועד הקרע בין הצדדים.

     

34. בנסיבות אלו ושעה שהנתבע בעצמו הודה כי רשם הקראוון שלגרסתו נרכש עבורו על ידי אחיו, על שם בנו בכדי לחמוק מעיקולים, אין לי אלא לקבוע כי מדובר בהתנהגות שיטתית של אדם המבקש לחמוק מחובותיו באמצעות רישום נכסיו על שם אחרים.

    וכך העיד הנתבע לעניין זה:

     

    "לשאלת בית משפט למה הקראוון רשום על שם הבן שלי כשאמרתי שאחי קנה את הקראוון עבורי, אני משיב, אחי קנה את הקראוון והוא רשום על שם הבן שלי. כל מה שיש לי מעוקל. אין לי כלום על השם שלי".

    (עמוד 13 לפרוטוקול מיום 09/11/2021, שורות 5-7).

     

35. אשר על כן, אני קובעת כי במחלוקת בין הצדדים המדובר בבית ששייך לבעל ואשר נרשם על שם גורמים אחרים על מנת להבריחו התובעת וככל הנראה מגורמים אחרים להם חב הבעל כספים.

     

36. כמו כן, לא מצאתי מקום ליתן כל משקל לחובותיו של האיש בלשכת ההוצאה לפועל. עיון בתיקי ההוצאה לפועל מלמד כי סך של כ- 160,000 ₪ הוא חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי. מאחר והנתבע נמנע מלשלם מזונות הקטינות, הרי שמזונותיהן משולמים באמצעות המוסד לביטוח לאומי. יתרת חובו בסך של כ- 18,000 הינו בגין חוב לאשה שעה שאינו משלם הפרשי מזונות הקטינות. יוער כי הנתבע משלם חובו למוסד לביטוח לאומי באמצעות ניכויים מהקצבאות אותן מקבל מהמוסד לביטוח לאומי וסכומי הקצבאות לעיל, הינם לאחר קיזוז הסכומים המקוזזים בגין חובותיו למוסד.

     

37. משכך, מצאתי לנכון להעמיד את הכנסתו הפוטנציאלית של הבעל על סך של 12,000 ₪.

    בנוסף ושעה שהנתבע מתגורר בקראוון השייך לו במשק הרשום על שם אחיו, הרי שאין לו כל הוצאות בגין מדור וזו הכנסתו הפנויה. אומנם, טען הנתבע כי נוכח מצבו הרפואי הוא נדרש לקנות תרופות, אלא שלא הציג בפניי כל אסמכתא לרכישה שכזו ולפיכך, הטענה נדחית.

     

    צרכי הקטינות

     

38. התובעת טענה כי צרכי הקטינות עומדים על סך של 1,600 ₪ בצירוף הוצאות אחזקת המדור בסך של 1,430 ₪. עוד ציינה שככל שתצא למדור שכור, יש להעמיד הוצאות המדור על מחצית מסך של 4,000 ₪.

     

39. מנגד, טען האיש כי מדובר בהוצאות מופרכות שאינן מגובות באסמכתאות ולא יתכן שרוכשת לה ולבנות אוכל ב- 4,000 ₪ לחודש.

     

40. אומר כבר עתה כי התובעת צרפה מספר קבלות אודות רכישות מחודש אוגוסט 2021 ולכתב תביעתה צרפה מספר קבלות נוספות. עם זאת, אין די בקבלות אלו בכדי לקבוע צרכי הקטינות. לא ניתן להגיש קבלות בצורה מפוזרת מבלי שאלו יוגשו בצורה מסודרת תוך הפנייה לרכישות בכל חודש בחודשו תוך כדי סכימת הקבלות בכל חודש ואין לצפות שבית משפט יתור אחר כל קבלה וקבלה שהוגשו באופן זה ולצורך יעילות הדיון מוטב כי לעתיד יקפידו באי כח הצדדים להגיש טבלאות מסודרות בהן יפורטו ההוצאות בכל חודש תוך כדי הפנייה לקבלות רלוונטיות מסומנות.

     

41. עם זאת, עם זאת, בית משפט בתוך עמו יושב ואף שצורפו קבלות רבות הרי שכפי שציינתי לעיל, הן צורפו באופן אקראי ולא מסודר. משכך, קיים קושי ללמוד מהן על הרכישות החודשיות מדי חודש בחודשו. לפיכך ובהתאם לפסיקה, כאשר הראיות אינן מספקות, רשאי בית משפט לקבוע את הצרכים הנדרשים לקטינים על פי נסיון החיים של השופט היושב בדין. ראו לעניין זה ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פד"י ל"ט (3) 822, 825-828.

     

42. בעניין זה, תחילה נקבע בפסיקה כי יש להעריך צרכיו הבסיסיים של קטין על סך 1,150 ₪ בבר"ע 1895/02 ב.י נ' ב.נ.

     

43. במהלך השנים עלה הסכום וכיום נקבע כי יש להעמיד צרכיו של קטין על סך של 1,600 ₪. ראו לעניין זה החלטת כב' השופט שנלר בעמ"ש 46291-01-16 וראו עמ"ש 32385-11-18 א.ג נ' ר.ג. ואף נפסק למעלה מכך, ראו רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 שם נקבע כי לאחר בע"מ 919/15 אין לבחון אך את צרכיו הבסיסיים של הקטינים אלא יש לאמוד על כלל צרכיהם וכי צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולים על זה שמתגורר בבית אחד והערכה כזו אף מגיעה לסך של 2,250 ₪.

     

44. במקרה דנן ולאחר שעיינתי גם בקבלות שצורפו ושעה שהקטינות מתגוררות בבית אחד עיקרי מצאתי מקום לקבוע כי צרכיהן הכוללים של הקטינות מגיעים לסך של כ- 1,750 ₪. צרכי הקטינות כוללים סך של 750 ₪ בגין מזון; תרבות ופנאי- 150 ₪; ביגוד והנעלה 250 ₪; הוצאות רפואיות- 100 ₪; כללי – 200 ₪ (מספרה- 50 ₪; דמי כיס- 150 ₪) נסיעות- 100 ₪. בצירוף הוצאות אחזקת המדור המוערכות עבור כל קטינה על סך של כ- 200 ₪, עומדות הוצאות הקטינות לרבות הוצאות אחזקת המדור על סך של כ- 1,750 ₪ עבור כל אחת מהקטינות.

     

45. זמני שהות

     

    הוכח די הצורך, כי האב אינו עומד בזמני השהות שנקבעו ואף הזמנים שנקבעו מצומצמים עד מאד ואינם כוללים כלל לינה. בנסיבות אלו, לא מצאתי מקום ליתן משקל כלשהו לשהות הבנות אם בכלל אצל האב.

     

46. בנסיבות העניין ובשים לב לחלוקת זמני השהות ולעובדה שהקטינות אינן לנות בבית האב ונמצאות עמו זמן מועט ביותר אם בכלל, לפערי ההכנסות הפנויות בין הצדדים, לעובדה כי רב הנסתר על הגלוי בנוגע להכנסות האב ולכלל נכסיו, מצאתי מקום להעמיד את חלקו של האב על סך של 80% מהוצאות הקטינות והאם תישא ביתרה בסך של 20% לכל אחת מהקטינות.

     

    סך הכל יישא האב בהוצאות מזונות הקטינות בסך של 1,400 ₪ לכל אחת מהקטינות ובסך הכל 4,200 ₪ עבור שלושתן.

     

47. מדור הקטינות

     

    בכל הנוגע למדור הקטינות ושעה שהן מתגוררות בבית האב, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות בגין המדור. עם זאת וככל שתצא האם למדור שכור או מדור של קבע, ישלם האב בנוסף סך של 50% מהוצאות המדור או משכנתא עד לסך כולל של שכר דירה או משכנתא בגובה 4,000 ₪ (חלקו יעמוד לכל היותר על סך של 2,000 ₪).

     

48. סוף דבר

     

    נפסק אם כן, כי על האב לשאת במזונות הקטינות בסך של 1,400 ש"ח ₪ עבור כל אחת מהקטינות בכל 10 לחודש ובסך הכל עליו לשלם מזונות הקטינות בסך של 4,200 ₪.

    מסכום זה יופחת כל תשלום שיועבר לאם, ככל שיועבר, כקצבת תלויים עבור הקטינות, בגין קצבת הנכות לה זכאי האב.

     

    סכום המזונות יהיה צמוד למדד המחירים הידוע לצרכן שבסיסו פורסם בחודש אוקטובר 2021 והוא יעודכן כל שלושה חודשים ללא חיוב רטרואקטיבי לעבר.

     

    סכום המזונות ישולם לחשבון הבנק של האם שפרטיו יימסרו לאב.

     

49. סכום המזונות ישולם עד הגיע הקטינות לגיל 18 או סיום הלימודים בתיכון לפי המאוחר מביניהם. ממועד זה ועד לתום שירות חובה בצה"ל או סיום שירות לאומי, ישלם הנתבע שליש סכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי. שירות חובה בצה"ל הוא תנאי לחיוב המפורט בסעיף זה. ככל שהקטינות לא ישהו אצל האם שהות של קבע בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, ישלם האב הסכום ישירות לבנות.

     

50. בנוסף, יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות הבאות:

    הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח המשלים או הביטוח הרפואי. טרם הטיפול תיידע האם את האב בדבר הצורך בטיפול ועלות משוערת. במקרה של מחלוקת לגבי נחיצות ההוצאה יכריע רופא מומחה או רופא מטפל, לפי העניין, בדבר הצורך בטיפול ועלות משוערת.

    במקרה של מחלוקת לגבי גובה ההוצאה להבדיל מנחיצותה, יחוייב האב לפי תעריף קופת חולים לעניין הוצאה רפואית חריגה, ככל ששירות כאמור ניתן בקופת החולים.

     

    למען הסר ספק, הוצאות רפואיות לרבות, אך לא רק, טיפול שיניים, טיפולים אורתודנטיים, משקפיים, עדשות, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים והוראה מתקנת.

     

51. עוד יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חינוך חריגות ובכלל זה הוצאות שכר לימוד עבור המוסד החינוכי וכל הוצאה אחרת על פי דרישת המוסד החינוכי. למען הסר ספק, הוצאות חינוך לרבות, הוצאות שכר לימוד, צהרונים, סל תרבות, תלבושת אחידה, ועד כתה, ציוד לבית ספר לרבות ספרי לימוד, מחזור אחד של קייטנה בחופש הגדול, שיעורים פרטיים עד סך של 300 ₪ לכל קטינה לחודש.

    הסכום ישולם לאחר קיזוז מענק הלימודים מהמוסד לביטוח לאומי, לו זכאית התובעת בתחילת כל שנת לימודים עבור הקטינות.

     

    הסכומים ישולמו תוך שבעה ימים ממועד דרישה.

     

    תשלום ההוצאות החריגות יהיה לאחר מיצוי כלל ההנחות להן זכאית האם ובכפוף להצגת אסמכתא על התשלום. ככל שלא יישא האב בתשלום ההוצאות, דינן כדין מזונות.

     

    קצבת ביטוח לאומי וכל קצבה או הטבה אחרת המשולמת בגין הקטינות, תשולם לידי האם.

     

52. בנסיבות העניין מצאתי מקום לחייב הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

     

    בנוסף ובשים לב לקביעותי בפסק הדין, מצאתי מקום להפנות פסק הדין לעיון כונס הנכסים הרשמי ומוסד לביטוח לאומי.

     

    המזכירות תמציא פסק הדין לעיון הצדדים ותסגור התיק.

     

    פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

     

    ניתן היום, י' כסלו תשפ"ב, 14 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.