תמאם נ' משרד הביטחון חברה לביטוח בעמ

החלטה

בפני בקשה מטעם המבקשת, היא הנתבעת, לסילוק התביעה על הסף בשל התיישנות ובשל איחור בהגשת הודעה בכתב, על פי סעיף 5א לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) התשי"ב-1952 (להלן:"החוק" או "חוק הנזיקים האזרחיים").

עסקינן בתביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת – המדינה- בגין נזק שנטען בכתב התביעה כי נגרם לכאורה ע"י צה"ל בעיר שכם ביום 13.12.04.

טענות הצדדים

לטענת המבקשת התביעה הוגשה לאחר שהתיישנה בהתאם לתקופת ההתיישנות הספציפית הקבועה בחוק .

סעיף 5א לחוק קובע כי בית משפט לא יידון בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו למעלה משנתיים ימים מיום המעשה נשוא התובענה .

המבקשת טוענת בבקשתה ובתשובתה לתגובת המשיב כי המחוקק בכוונת מכוון קיצר את תקופת ההתיישנות בתביעות מסוג זה, כיוון שבחלק גדול של התביעות הנ"ל אין למדינה ולו קצה חוט על מנת לבדוק את הטענות בדבר מעורבות כוחות הביטחון באירוע. לא פעם הבירור של המידע הקשור לאירוע כרוך בסיכון חיי אדם ולעיתים נמנע עקב כך. עם יציאת כוחות צה"ל ממרכזי האוכלוסיה וכינון הרשות אין למדינה למעשה אפשרות נגישה למקומות בהם נגרם הנזק וגישה למקורות האינפורמציה הרלבנטיים . יש קושי, איפוא, באיתור רישומים רפואיים/ מוסדיים/ רשמיים. יש קושי באיתור עדים הן באיזור והן בקרב כוחות הבטחון בהם התחלופה תכופה ורבה. בנוסף כידוע לא קיימת הדדיות ביננו לבין הרשות לעניין הפוטנציאל והיכולת שבהגשת תביעות של אזרחי האחת בפני רשויות האחרת.

צירוף של כל האמור מוביל,לטענת המבקשת, וכפי שהדבר מופיע אף בהצעת החוק לתיקון מס' 4 לחוק לקביעת הוראה ספציפית ,מיוחדת ומאוחרת להוראות חוק ההתיישנות הרגילות , אשר מאפשרת הגשת תביעה לכל המאוחר שנתיים מיום האירוע ובמקרים חריגים 3 שנים מיום האירוע.

ברור איפוא, טוענת המבקשת, שהוראת החוק הספציפית והמאוחרת גוברת על הוראת חוק ההתיישנות הכללית.

במקרה דנן טוענת המבקשת כי המשיב מתייחס לאירוע שקרה בחודש 12/04 , כאשר התביעה הוגשה על ידו למעלה מ-5 שנים ומחצה אחר כך בחודש 5/10.

לאור האמור סבורה המבקשת כי על בית המשפט לקבוע שעילת התביעה שבפנינו התיישנה ויש לדחות את התביעה.

עוד טוענת המבקשת כי עפ"י סעיף 5א לחוק חייב הנפגע באירוע מהסוג בו עסקינן או מי מטעמו ליתן הודעה למדינה על האירוע תוך 60 ימים מיום המעשה עם אפשרות הארכה בנסיבות מוצדקות של 30 ימים נוספים.

המבקשת טוענת כי המשיב לא הגיש הודעה כמתחייב עפ"י החוק ואף לא הרים הנטל להתקיימו של החריג לחוק.

המשיב טוען מנגד כי פנה לנתבעת לאחר קרות האירוע וכי בית המשפט, במסגרת מתן החלטתו בבקשתה לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בהעדר הגנה, הורה למבקשת להגיש כתב הגנה תוך מועד מסויים ואילו המבקשת במקום להגיש את כתב הגנתה במועד הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף תוך התעלמות מהחלטת בית המשפט.

המשיב סבור כי העלאת טענת סף כגון דא היתה צריכה לבוא לידי ביטוי בכתב ההגנה . משלא פעלה המבקשת אחר החלטת בית המשפט סבור המשיב כי על בית המשפט להורות על מחיקת בקשת הסילוק דנן.

לאור האמור מבקש המשיב כי בית משפט ימחוק את הבקשה וייתן פסק דין כנגד הנתבעת, תוך חיובה בהוצאות.

דיון

התביעה שבפני הוגשה ביום 11.5.2010.

אירוע הנזק נשוא כתב התביעה התרחש ביום 13.12.2004.

כיוון שעסקינן בנזק הנטען שנגרם ע"י טנק צה"לי לרכבו של המשיב הוא התובע והמדינה היא הנתבעת, אזי אין חוק כי רלבנטי לענייננו חוק הנזיקים האזרחיים .